Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קרלשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. טירת קרלשטייןצ'כית:hrad Karlštejn, בגרמנית: Burg Karlstein) היא טירה בצ'כיה. טירת קרלשטיין הוקמה בשנת 1348 על ידי המלך קרל הרביעי, בסגנון אדריכלות גותית. הטירה שימשה כמקום לשמירה על המלכות הקיסריות, כמו גם על תכשיטי הכתר הבוהמיים, שרידי קדושים ואוצרות מלכותיים אחרים. קרלשטיין היא בין הטירות המפורסמות והמתוירות ביותר במדינה.

מיקום עריכה

טירת קרלשטיין ממוקמת בעיירת השוק קרלשטיין באזור מחוז בוהמיה המרכזית. הטירה ממוקמת על גבעה המשקיפה על נהר ברונקה ועל העיירה עצמה, במרחק של כ-30 ק"מ (19 מייל) דרום-מערבית לעיר הבירה פראג.[1]

תיירות עריכה

קרלשטיין היא אחת הטירות המפורסמות והמתוירות ביותר בצ'כיה. על פי נתונים משנת 2019, קרלשטיין בין חמש הטירות המתויירות ביותר בארץ עם יותר מ-200,000 מבקרים בשנה.[2]

היסטוריה עריכה

קובץ:Weltliche Schatzkammer Wien (189)2.JPG
הכתר הקיסרי של האימפריה הרומית הקדושה, נשמר בטירה עד שנת 1421

הטירה עצמה נוסדה ב-1348, ועבודות הבנייה נוהלו על ידי הפרקלאב בורג קרלשטיין. ישנם היסטוריונים המשערים כי האדריכל שלה היה מאתיאס מאראס, אך הוא הלך לעולמו עוד בשנת 1352. סביר להניח שלא מדובר היה באדריכל מתקדם ומתוחכם במיוחד, אלא מהנדס אזרחי מבריק שפתר במיומנות ובדיוק המתמטי הנדרש בעיות טכניות דחופות שנבעו כתוצאה מרעיונות ובקשות של הקיסר. קיסר האימפריה הרומית הקדושה קרל הרביעי פיקח באופן אישי על עבודות הבנייה ועיצוב הפנים. הבנייה הסתיימה כמעט עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 1365, כאשר נחנכה קפלת הצלב הקדוש "לב האוצר", הממוקמת במגדל הגדול.

לאחר פרוץ המלחמות ההוסיטיותם, פונו אוצרות המלכות הקיסריות בשנת 1421 והובאו לנירנברג דרך הונגריה. בשנת 1422, במהלך המצור על הטירה, השתמשו תוקפים הוסיטים בלוחמה ביולוגית כאשר הנסיך זיגמונד קוריבוט השתמש בקטפולטות כדי להשליך גופות מתות (אך לא נגועות במגפה) וכ-2,000 כרכרות פיזרו גללים על החומות[3], דבר שככל הנראה הביא להפצה של זיהומים בקרב הכוחות המגינים.

קובץ:Karlštejn kolem r. 1850 (Franz Kaliwoda, August C. Haun).jpg
קרלשטיין בסביבות 1850

מאוחר יותר תכשיטי הכתר הבוהמיים הועברו חזרה לטירה ונשמרו שם במשך כמעט מאתיים שנה, עם כמה הפסקות קצרות. הטירה עברה מספר שיפוצים: שיפוץ בסגנון גותי מאוחר לאחר שנת 1480 ושיפוץ בסגנון אדריכלות הרנסאנס ברבע האחרון של המאה ה-16. בשנת 1487, המגדל הגדול ניזוק בשריפה ובמהלך המאה ה-16 נערכו מספר התאמות. בשנת 1619 בתחילת מלחמת שלושים השנים תכשיטים מהטירה הועברו לפראג. בשנת 1620 הטירה נמסרה לידי פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאחר שנכבשה בשנת 1648 על ידי השוודים, מצבה התדרדר. בין השנים 1887–1899 בוצע בטירה שיפוץ בסגנון התחייה הגותית שהעניק לטירה את המראה הנוכחי.

בשנת 1902 נרכשו הטירה והאחוזה על ידי תעשיין מקומי, שרכש אותה מפוליטיקאי שהתגורר בה קודם לכן.[4]

הכפר הסמוך נוסד במהלך בניית הטירה ונשא את שמה עד ששמו שונה לבודה (באנגלית: Buda) בעקבות המלחמות ההוסיטיות. במאה ה-18 שונה שם הכפר לבודני (Budňany), הוא התאחד עם הכפר פוצ'ניק (Poučník) ונקרא קרלשטיין. במקום קיים גם מועדון גולף באותו השם.

תיאור אדריכלי עריכה

קובץ:Ludvík Kohl - Chapel of the Holy Cross.jpg
קפלת הצלב הקדוש

הטירה נבנתה על צוק בצד הדרומי של גבעה. חלקה הראשון הוא שער הכולל מגדל מרובע בן שתי קומות עם גג גבוה וניצב מעל חפיר במדרון מערבי של הצוק. הוא היה בעבר מחובר לחומת מעבר והיה מוגן על ידי חומה ומחולק על ידי באסטיון מקורה במרכז. השער השני הוביל לחצר בית הבורגרים. גשרים מתרוממים סגרו את שתי הכניסות. בית הבורגרים היווה את היישוב קרלשטיין, הוא היה מבוצר בסוללה ברוחב שני מטרים, מגדל הבאר היה מעט נמוך יותר. בסוללת הבורגרים נחסם שער שלישי - הכניסה הראשית לטירה הפנימית.

ליבת הטירה הורכבה משלושה חלקים הממוקמים על פני שלושה מפלסי טרסות. על הטרסה התחתונה ביותר עמד הארמון הקיסרי, מעליו מגדל מריאן ולמעלה המגדל הגבוה ביותר. הארמון הוא מבנה בעל קומה אחת, באורך של כ 12.5 מטרים (41 רגל) וברוחב של 46 מטרים (151 רגל). חלל הקרקע פתוח לחצר ובחלקו קיים אסם. שלושה חדרים יוצרים את הקומה הראשונה; החדר המרכזי והגדול ביותר הוא אולם אבירים. בקומה השנייה התגורר הקיסר. קומה זו חולקה לארבעה חדרים על ידי מחיצות. גרם מדרגות לולייני חיבר אותה לקומה השלישית שבה - על פי תיעוד מהמאה ה-16 - היה בית מגורים של "הקיסרית עם פמלייתה הנשית". הפריסה והציוד של הקומה השנייה והשלישית היו בערך זהים: חדרי שינה בצד המזרחי ובהמשך חדר, אולם וחדרים נוספים במערב.

קובץ:Karl Fourth Bohemia Anna Schweidnitz.jpeg
דיוקן של קרל הרביעי ואשתו אנה משווידניץ בקפלת סנט קתרין במגדל מריאן

גודלו של האזור המרכזי הוא כ- 60 מטרים (200 רגל). המגדל הגבוה מבוצר בנפרד, עם חומות בגובה 4 עד 7.5 מטרים (13 עד 25 רגל) ושם נמצאת קפלת הצלב הקדוש; אין לה מקבילות דומות במקומות אחרים בעולם. בקפלה, מאחורי ארבע דלתות עם תשעה עשר מנעולים לכל מפתח, נשמרו באופן עצמאי המסמכים היקרים של ארכיון המדינה יחד עם סמלי מעצמת המדינה - המלכות הקיסריות, ומאוחר יותר תכשיטי הכתר הצ'כי.

מגדל הבאר, שהיה המרכז הלוגיסטי שהטירה לא יכלה לתפקד בלעדיו, היה החלק הראשון של הטירה שנבנה. כורים הובאו מעיירת הכורים הסמוכה קוטנה הורה, אך מים לא נמצאו גם לאחר שעומק הבאר הגיע ל-70 מטרים (230 רגל), הרבה מתחת למפלס נהר ברונקה הסמוך. לכן נחפרה תעלה תת-קרקעית כדי להביא מים מנחל סמוך, מה שהניב עמוד מים של 25 מטרים (82 רגל), שהספיק לשימוש של כמה חודשים. צריך היה לדאוג למילוי חוזר של המאגר באופן ידני פעמיים בשנה, על ידי פתיחה של הסכר. בהתחשב בחולשה האסטרטגית המשמעותית שנגרמה לטירה עקב היעדר מקור מים עצמאי, קיומה של התעלה התת-קרקעית היה סוד מדינה שנודע רק לקיסר עצמו ולבורגרף. היחידים שהיו מודעים לקיומה של התעלה התת-קרקעית היו כורים, שככל הנראה נהרגו כולם בדרך חזרה אל הטירה, ולא נותרו מביניהם ניצולים.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קרלשטיין]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).