פרשת קורנילוב
פעולות נוספות
| גנרל קורנילוב | ||||||||||
| גנרל קורנילוב | ||||||||||
| מערכה: מלחמת האזרחים הרוסית, מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||
| תוצאה | ההפיכה נכשלה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שינויים בטריטוריות | הכרזת הרפובליקה הרוסית | |||||||||
| ||||||||||
פרשת קורנילוב היה נסיון הפיכה שהתרחש באוגוסט 1917 ברוסיה. היא זירזה את מהפכת אוקטובר.
ניסיון ההפיכה עריכה
המפקד העליון של הצבא הרוסי, גנרל לאוור קורנילוב, היה שותף לאמונה הרווחת כי הפסד צבאי בחזית המזרחית למעצמות המרכז יוביל להרס הכבוד והגאווה הרוסית. לנין, כך הוא טען, צריך להתלות יחד עם "מרגליו הגרמנים".
מהבירה פטרוגרד נשלח מסר מעורפל (אולי במכוון), בו נאמר כי הבולשביקים רומסים את השלטון בבית. במסר זה הורה כביכול ראש ממשלת המעבר, אלכסנדר קרנסקי לקורנילוב לכפות סדר בבירה ולארגן מחדש את הממשלה. קורנילוב הורה לגיס הפרשים ה-3 להיכנס לפטרוגרד ולהנהיג ממשל צבאי. ב-9 בספטמבר הדיח קרנסקי את קורנילוב משום שחשב כי האחרון מגיע כדי להשליט דיקטטורה צבאית. קרנסקי מעולם לא העביר מסר בהול לקורנילוב על בעיות שליטה בבירה. קורנילוב היה משוכנע לחלוטין (תוך שהוא מתעלם מדעתו של בוריס סאווינקוב, סגנו של קרנסקי, כי מדובר באי הבנה כוללת) שקרנסקי לא התכוון להדיחו אלא נהג כך משום שהיה תחת לחץ - אסור על ידי הבולשביקים. קורנילוב קרא לחייליו "להציל את מולדתם הגוועת".
קרנסקי לא ידע אם יוכל לסמוך על שאר מפקדיו כנגד ה"פלישה" של קורנילוב ונאלץ לבקש עזרה מה"גווארדיה האדומה" של הבולשביקים. בהתקרב חיל הפרשים ה-3 לפטרוגרד הורה קרנסקי למפקד הגיס, גנרל קרימוב (שלוחו של קורנילוב), לעצור את התקדמותו. כאשר קרימוב הבין כי אין חשש לשליטה בולשביקית, ציית לקרנסקי. קרנסקי שעדיין האמין כי חיל המצב חפץ להדיחו ולכונן ממשל צבאי, עצר ואסר את קורנילוב ו-7000 מתומכיו.
בעקבות פרשה זו איבד קרנסקי מכוחו הפוליטי, חיזק בצורה משמעותית את הבולשביקים ואת תמיכת הפועלים בהם, וסלל את דרכם לשלטון במהפכת אוקטובר. לולא פרשה זו ייתכן (כך לפי קרנסקי עצמו ומספר חוקרים) והבולשביקים לא היו מגיעים לשלטון, זאת מאחר שזמן קצר לפני הפרשה הפופולריות של הבולשביקים הייתה בשפל (לאור חשיפת קשריהם עם הגרמנים בעיתונות) ומנגד המורל של החיילים בחזית היה במגמת שיפור. כמו כן נראה שקרנסקי יצא "קירח" משני הצדדים שכן הסוציאליסטים המתונים ראו בו מעתה שליט רופס בעוד שהקצונה הצבאית ראתה בו כמי שתקע לה סכין בגב ולפיכך הללו נמנעו מלסייע לו לאחר מכן.[1]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ריאיון עם קרנסקי (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Sean McMeekin, The Russian Revolution: A New History, Basic Books, 2017-05-30, ISBN 978-0-465-09497-4. (בEnglish)