פרוצ'ו בוזוני
פעולות נוספות
| פרופיל ב-IMDb |
דנטה מיכלאנג'לו בנוונוטו פרוצ'ו בוזוני (באיטלקית: Ferruccio Busoni; 1 באפריל 1866 – 27 ביולי 1924) היה מלחין, פסנתרן, מורה למוזיקה ומנצח איטלקי.
ביוגרפיה עריכה
בוזוני נולד באמפולי שבאיטליה, בנם היחיד של שני מוזיקאים מקצועיים: אמו האיטלקייה-גרמנייה הייתה פסנתרנית, אביו האיטלקי היה נגן קלרינט. הם הרבו במסעות בתקופת ילדותו, והוא גדל בעיקר בטריאסטה. הוריו אף היו מוריו הראשונים והיחידים למוזיקה.
בגיל שבע הופיע בוזוני לראשונה מול קהל בנגינה בפסנתר, ובמשך שנים אחדות נדד עם הוריו כ"ילד פלא". שנים ספורות אחר כך ניגן כמה מחיבוריו הוא בווינה, שם שמע את פרנץ ליסט מנגן ופגש גם את יוהנס ברהמס ואנטון רובינשטיין.
בוזוני למד זמן קצר בגראץ לפני שיצא ללייפציג בשנת 1886. בהמשך עסק בהוראה, ראשית בשנת 1888 בהלסינקי, שם פגש את אשתו, גרדה סייסטראנד. הוא לימד במוסקבה בשנת 1890 ובארצות הברית בין השנים 1891 ל-1894, שם סייר גם כפסנתרן וירטואוז.
בשנת 1894 התיישב בברלין והופיע בסדרת קונצרטים, הן כפסנתרן והן כמנצח. הוא המשיך גם ללמד במספר כיתות אמן בויימאר, וינה ובזל. בין תלמידיו היו קלאודיו אראו, אדוארד שטוירמן, אגון פטרי, מריה טיפו וכן, לזמן קצר, קלרה הסקיל.
בשנת 1907 כתב את "סקיצה של אסתטיקה חדשה למוזיקה", שבה ספד ל"קובעי החוקים" של המוזיקה המסורתית וניבא מוזיקה עתידית שתכלול את חלוקת האוקטבה ליותר מ-12 הדרגות המסורתיות. הפילוסופיה שלו, לפיה "המוזיקה נולדה חופשית; גורלה הוא לזכות בחירות," השפיעה מאוד על תלמידיו, לואיג'י רוסולו, פרסי גריינג'ר ואדגר וארז, שלכולם תפקיד חשוב במוזיקה של המאה העשרים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בוזוני חי תחילה בבולוניה, שם ניהל את הקונסרבטוריון, ואחר בציריך. הוא סירב להופיע באיזו שהיא מדינה מאלו שלקחו חלק במלחמה. הוא חזר לברלין בשנת 1920 ולימד שם כיתות אמן בקומפוזיציה. היו לו כמה תלמידים שהתפרסמו לאחר זמן, ביניהם קורט וייל, אדגר וארז ושטפן וולפה.
בוזוני מת בברלין ממחלת כליות ונקבר שם. הוא הניח אחריו מספר מועט של הקלטות מנגינתו. יצירותיו הוזנחו ברובן למשך שנים רבות אחרי מותו, אבל הוא זכור כווירטואוז דגול וכמי שעיבד את השקון מתוך הפרטיטה השנייה לכינור מאת באך לפסנתר. בשנות ה-80 התעורר מחדש העניין ביצירותיו. שלט זיכרון מתנוסס על אתר ביתו האחרון בברלין-שנברג, כיכר ויקטוריה-לואיזה 11.
המוזיקה של בוזוני עריכה
רוב יצירותיו של בוזוני נועדו לפסנתר. המוזיקה שלו כתובה בסגנון מורכב קונטרפונקטית, כשכמה קווים מלודיים נשמעים בעת ובעונה אחת. אף כי המוזיקה שלו איננה מגיעה אף פעם לאטונליות מלאה במובן של שנברג, יצירותיו המאוחרות כתובות לא פעם בסולם בלתי מוגדר. בדברים שכתב בתוכניה לביצוע הבכורה של הסונטינה השנייה שלו, משנת 1912, בוזוני מכנה את היצירה "סנצה טונאליטה" (ללא טונאליות). במקרים רבים אפשר לזהות בכתיבתו השפעות מפתח של יוהאן סבסטיאן באך ופרנץ ליסט, אם כי חלק מן המוזיקה שלו נוטה לנאו-קלאסי וכוללת מלודיות, הדומות לאלה של מוצרט.
מושג מה באשר לגישתו של בוזוני הבוגר לקומפוזיציה אפשר לקבל מן המניפסט שלו משנת 1907, "סקיצה של אסתטיקה חדשה למוזיקה", פרסום שהיה שנוי במידת מה במחלוקת, בשעתו. נוסף לדיון בתחומים לא-נודעים כמעט בימים ההם, כמו מוזיקה אלקטרונית ומיקרוטונאלית (שתי טכניקות שבהן לא השתמש מעולם), קבע שהמוזיקה צריכה לזקק את מהות המוזיקה של העבר כדי ליצור משהו חדש.
רבות מיצירותו של בוזוני מבוססות על מוזיקה מן העבר, בעיקר על זו של יוהאן סבסטיאן באך. הוא עיבד כמה מיצירות באך לפסנתר, ובכלל זה ה"טוקאטה ופוגה" המפורסמת ברה מינור (שנכתבה במקורה לעוגב) והשאקון מן הפרטיטה לכינור ברה מינור. עיבוד מכינור סולו לפסנתר בתוצאה של יצירה בת-קיימא בספרות הפסנתר הרומנטית הוא מעשה נועז, ויתרה מזו, מעשה שרק אדם כפרוצ'ו בוזוני, בחוש המוחלט והנוקשה שלו לגאומטריה מוזיקלית (הדורשת ידע מעמיק במיזוג מבני אקורדים מחלקיהם), ובמצלול ה"ברור" האופייני לו יכול להצליח בו. ברהמס ערך לפניו עיבוד לאותו שאקון, אבל ליד שמאל בלבד. משום כך יש הרואים בו את יוזם הניאוקלאסיות במוזיקה.
הגרסה הראשונה של יצירתו הגדולה והמוכרת ביותר של בוזוני לפסנתר סולו, "פנטזיה קונטרפונטיסטיקה", התפרסמה בשנת 1910. אורכה של היצירה כחצי שעה, ובעיקרה היא פנטזיה מורחבת על הפוגה האחרונה, הלא גמורה, מתוך "אמנות הפוגה" של באך. היצירה משתמשת בכמה תבניות מלודיות מתוך היצירה של באך, מהן בולט ביותר מוטיב BACH (סי במול, לה, דו, סי בקר). בוזוני הכניס שינויים ביצירה כמה וכמה פעמים ועיבד אותה לשני פסנתרים. יש גם גרסאות לעוגב ולתזמורת.
נוסף על באך, בוזוני משתמש ביסודות מיצירות של מלחינים אחרים. הפרק הרביעי של "על הנעורים" (1909), למשל, משתמש בשניים מן הקפריצ'י לכינור סולו (קפריצ'יו מס' 11 ומס' 15) של ניקולו פגניני, ואילו הסונטינה לפסנתר מס' 6 משנת 1920 (פנטזיה דה קאמרה סופר כרמן) מבוססת על נושאים מן האופרה כרמן של ז'ורז' ביזה.
בוזוני היה פסנתרן וירטואוז ויצירותיו לפסנתר קשות לביצוע. הקונצ'רטו לפסנתר (1904) הוא מן הסתם היצירה הגדולה ביותר בסוגה שנכתבה מעודה. הקונצרט נמשך יותר משעה, תובע כוח עמידה עצום מן הפסנתרן וכתוב לתזמורת גדולה עם מקהלת גברים בפרק האחרון.
הסוויטה לתזמורת של בוזוני, "טורנדוט" (1904), שהיא מן הסתם יצירתו התזמורתית הפופולרית ביותר, הורחבה לאופרה "טורנדוט" שלו בשנת 1917. בוזוני השלים עוד שתי אופרות, Die Brautwahl (בחירת הכלה) (1911) ו"ארלקינו" (1917). הוא החל לעבוד ברצינות על האופרה הנודעת ביותר שלו, "דוקטור פאוסט", בשנת 1916 והותיר אותה בלתי גמורה במותו. השלים אותה תלמידו, פיליפ ז'ארנק (צרפתי, בגרמניה נודע בשם יארנאך), שעבד עם הטיוטות של בוזוני כפי שהכיר אותן, אבל שנות ה-80' יצר אנתוני בומון, מחבר ביוגרפיה חשובה של בוזוני, גרסה מורחבת ומשופרת של היצירה, תוך הסתמכות על חומר, שליארנך לא הייתה גישה אליו.
העריכות של בוזוני עריכה
בוזוני גם ערך מוזיקה של מלחינים אחרים. הנודעת ביותר היא העריכה שעשה למכלול יצירות באך לפסנתר סולו, שאותן ערך בעזרת תלמידיו אגון פטרי וברונו מוג'ליני. הוא הוסיף סימוני מקצב, הדגשות ופיסוק, דינמיקה וציוני מטרונום למקור של באך, לצד הצעות לאופני ביצוע. בווריאציות גולדברג, למשל, הוא מציע לקצץ שמונה מן הווריאציות לצורך "ביצוע קונצרטנטי", ואף משכתב מהותית קטעים רבים. העיבוד שנוי במחלוקת, אך הודפס לא מכבר מחדש.
בסדר גודל קטן יותר, ערך בוזוני יצירות משל בטהובן, ברהמס, שופן, מוצרט, ליסט, שנברג ושומאן. גרסת בוזוני ל"לה קמפאנלה" של ליסט זכתה לתמיכת פסנתרנים כמו איגנץ פרידמן ויוזף לוין, ובתקופה מאוחרת יותר, ג'ון אוגדון.
הקלטות עריכה
בוזוני הקליט לא מעט, אך רבים מתקליטיו אבדו. רבים חשבו את ההקלטות למאכזבות, משום שלא ביטאו נכונה את הווירטואוזיות שלו כפסנתרן.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg פרוצ'ו בוזוני, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg פרוצ'ו בוזוני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg פרוצ'ו בוזוני, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg פרוצ'ו בוזוני, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D פרוצ'ו בוזוני], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg פרוצ'ו בוזוני, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png פרוצ'ו בוזוני, באתר פינטרסט
- פרוצ'ו בוזוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg פרוצ'ו בוזוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- פרוצ'ו בוזוני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר Metacritic (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר ארכיון להקת בת שבע
- פרוצ'ו בוזוני, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg פרוצ'ו בוזוני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר זמרשת
- פרוצ'ו בוזוני, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png פרוצ'ו בוזוני, באתר Last.fm (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png פרוצ'ו בוזוני, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg פרוצ'ו בוזוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png פרוצ'ו בוזוני, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png פרוצ'ו בוזוני, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר SIGIC
- פרוצ'ו בוזוני, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר Songkick (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר Tab4u
- פרוצ'ו בוזוני, באתר Genius
- פרוצ'ו בוזוני, באתר סטריאו ומונו
- פרוצ'ו בוזוני, באתר SecondHandSongs
- פרוצ'ו בוזוני, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- פרוצ'ו בוזוני, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר בנדקמפ
- פרוצ'ו בוזוני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png פרוצ'ו בוזוני, באתר טיידל (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- פרוצ'ו בוזוני, בארכיון הבימה
- פרוצ'ו בוזוני, בארכיון תיאטרון גשר
- פרוצ'ו בוזוני, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר אמזון מיוזיק
- פרוצ'ו בוזוני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg פרוצ'ו בוזוני, באתר MuseScore
- פרוצ'ו בוזוני, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- פרוצ'ו בוזוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פרוצ'ו בוזוני בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרוצ'ו בוזוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg פרוצ'ו בוזוני, דף שער בספרייה הלאומית