עוסק פטור

עוסק פטור הוא מעמד הניתן בישראל לעוסקים שמחזור העסקאות השנתי שלהם נמוך מתקרה הקבועה בחוק. עוסק פטור אינו גובה מס ערך מוסף (מע"מ) מלקוחותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ ששילם בעבור הוצאות העסק. רישום כעוסק פטור מתאים במיוחד לעצמאים הפועלים בהיקף מצומצם, לשכירים העוסקים בעבודה צדדית כעצמאים, לסטודנטים המעניקים שיעורים פרטיים ולפעילויות דומות. המעמד נועד לפשט את דרישות הדיווח וההתנהלות הביורוקרטית עבור עצמאים הפועלים בהיקפים קטנים, ולהפחית את מספר העוסקים המורשים. בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1 ביולי 2002) בוטלו המונחים עוסק זעיר ועוסק זעיר פטור והוחלפו במונח עוסק פטור הנהוג כיום.

מחזור פטור

עוסק פטור הוא עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על סכום:

שנה	מחזור	{{#chart:עוסק פטור.chart}}
2005	64,002 ש"ח
2006	65,721 ש"ח
2007	65,721 ש"ח
2008	67,555 ש"ח
2009	70,605 ש"ח
2010	73,300 ש"ח
2011	74,972 ש"ח
2012	76,884 ש"ח
2013	77,993 ש"ח
2014	79,482 ש"ח
2015	100,000 ש"ח
2016	99,006 ש"ח
2017	98,707 ש"ח
2018	99,003 ש"ח
2019	100,187 ש"ח
2020	100,491 ש"ח
2021	99,893 ש"ח
2022	102,292 ש"ח
2023	107,692 ש"ח

מאפיינים

• עסקאות של עוסק פטור פטורות ממע"מ, למעט עסקאות מקרקעין. בהתאם לכך, העוסק הפטור אינו מחייב במע"מ ואינו משלם מע"מ בעבור עסקאותיו, אך גם אינו רשאי לדרוש החזר מס תשומות.
• המעמד עוסק פטור תקף לצורכי מע"מ בלבד. התנהלותו של העוסק הפטור מול רשויות המס האחרות זהה לכל בעל עסק, אם כי בפועל רוב דרישות הדיווח וניהול החשבונות פשוטות יותר בשל היקף פעילותו המצומצם.
• העוסק הפטור מגיש דיווח שנתי לרשויות המע"מ על מחזור עסקאותיו. אם חצה את התקרה הקבועה בחוק, הוא מחויב להפוך לעוסק מורשה ולדווח על עסקאותיו מדי חודש, או לחלופין לשלם מע"מ על החלק החורג, אם מדובר בחריגה חד-פעמית.
• עוסק פטור אינו רשאי להוציא חשבוניות מס, ויכול להנפיק רק קבלות או חשבוניות עסקה.

חריגים

תקנות מס ערך מוסף (רישום), סעיף 13, מונות שורה של מקצועות ועיסוקים המחויבים ברישום כעוסקים מורשים, ללא תלות במחזור העסקאות השנתי שלהם. בין מקצועות אלו ניתן למצוא:

• אדריכלים, מהנדסים, טכנאים, עורכי דין, רואי חשבון, טוענים רבניים, מנהלי חשבונות וכדומה
• רופאים, רופאי שיניים, פסיכולוגים, וטרינרים, פיזיותרפיסטים
• בעלי בית ספר לנהיגה
• סוחרי מקרקעין או מתווכים
• סוחרי רכב
• חברה בע"מ
• בעלי בתי ספר וגנים

ניהול ספרים

רישום

בטרם תחילת הפעילות יש להירשם כעוסק פטור ברשויות המס. תהליך הרישום כולל את הצעדים הבאים:

• פתיחת תיק במוסד לביטוח לאומי.
• פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ וקבלת מספר עוסק פטור שהוא מספר תעודת הזהות.
• פתיחת תיק עצמאי ברשות המיסים בישראל, וכאשר יש כוונה להעסיק עובדים - גם פתיחת תיק ניכויים ברשות המיסים.

נוסף על הליך הרישום ובמעמדו, רצוי גם להצטייד באישורים הבאים:

• אישור ניכוי מס במקור ממס הכנסה הקובע את האחוז של ניכוי מס במקור התקף לעוסק הפטור (אפשרי גם 0%). גופים ציבוריים, עמותות ועסקים גדולים מחויבים לנכות מס במקור מכל תשלום אשר משולם לספקים. ללא אישור זה, גופים אילו מנכים באופן אוטומטי 30% מסכום התשלום כניכוי מס.
• אישור על ניהול חשבונות. אישור זה נדרש על-פי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ח-1976, בעסקאות עם גופים מסוימים, כגון המדינה וחברות ציבוריות. ללא אישור זה, גופים המנויים בחוק לא יתקשרו עם העוסק הפטור.

מי שיכול לספק אישורים כאלה הוא למשל יועץ מס.

ניהול חשבונות שוטף

על פעילותו השוטפת הוא מחויב לנהל ספרי הנהלת חשבונות ולדווח לרשויות בדרכים הבאות:

• על העוסק הפטור להוציא קבלות ולשם כך עליו להצטייד בפנקס קבלות מודפס או להפיק באופן דיגיטלי.
• ניהול ספר תשלומים תקבולים במהלך השנה ורישום ההכנסות וההוצאות במהלך הפעילות השוטף (הכנסות חודשיות למול הוצאות) שהוא דיגיטלי או מודפס.
• חובת דיווח ותשלום מקדמה דו-חודשית למס הכנסה של אחוז מסוים מההכנסות בחודשיים שעברו (גם אם לא היו הכנסות באותן חודשיים, יש לדווח על הכנסה אפס). יש למלא את פנקס המקדמות (אותו מקבלים בתחילת השנה ממס הכנסה) אחת לחודשיים על פי ההכנסות. להפחית את הניכויים שהיו באותם החודשים ולשלם לפי האחוז שנקבע על ידי מס הכנסה, עד ל־15 בחודש.
• חובת דיווח ותשלום לביטוח הלאומי באמצעות מקדמה דו-חודשית קבועה, שנקבעת בשיערוך בזמן פתיחת התיק. (בביטוח הלאומי קיימות שתי מדרגות מס בלבד).

הגדרת "עצמאי" במוסד לביטוח לאומי אינה חופפת להגדרת "עוסק פטור" במע"מ וישנם מצבים בהם עוסקים פטורים אינם נחשבים כעצמאים מבחינת המוסד לביטוח לאומי ואינם חייבים בדיווח דו חודשי על הכנסתם לביטוח הלאומי.

תשלומים לרשויות המס מתקבלים באתרי האינטרנט של רשויות המדינה, בסניפי דואר ישראל ובבנקים מסחריים. ניהול הספרים (ספר תקבולים ותשלומים וחשבוניות/קבלות) ניתן לערוך באופן ממוחשב או ידני (ככלל עריכה ממוחשבת חוסכת זמן והוצאות).

דיווחים שנתיים

בסוף כל שנת מס, על העוסק הפטור לדווח את הדיווחים הבאים:

• למע"מ:
  • דיווח חד-פעמי למע"מ על גובה מחזור העסקאות השנתי. יש למלא את גובה ההכנסה השנתי באישור שנשלח בדואר על ידי מע"מ או באתר האינטרנט של רשות המיסים. הדיווח חייב להתבצע עד 31 בינואר של השנה העוקבת. במקרה שגובה העסקאות חורג מהתקרה, העוסק יהפוך בשנה שלאחר מכן לעוסק מורשה על כל המשתמע מכך, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה אם המחזור החורג הוא חד-פעמי. את הדיווח למע"מ יש לבצע עד לסוף ינואר.
• למס הכנסה:
  • מילוי דוח שנתי של הכנסות והוצאות למס הכנסה. יש למלא את הטופס המיוחד לדיווח עם כל הנספחים הנדרשים. אם העוסק הפטור מועסק גם כשכיר, יש לכלול את האישורים על תשלומי השכר (טופסי 106). אם לעוסק הפטור יש בן או בת זוג, יש לכלול גם את הכנסות בן הזוג בדיווח למס הכנסה. דיווח זה יש לדווח עד סוף מאי.
  • פעם בחמש שנים יש לדווח על כל הרכוש שנצבר, על פי דרישת שות המיסים (הצהרת הון).

התנהלות כללית

מעבר לניהול ספרי החשבונות, העוסק הפטור חייב בשמירתם של המסמכים הנוגעים לפעילות העסק, קבלות, הוצאות, אישורי ניכוי מס, טופסי 106 אם העוסק הפטור עובד גם כשכיר, אישורי תרומות, אישורים על הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות. העוסק הפטור (ככל בעל עסק הרשום כעצמאי במס הכנסה), מחויב בשמירת ספרי הנהלת חשבונות והמסמכים הנוגעים לפעילות העסק לתקופה של שבע שנים. מומלץ שלא לאחר בהגשת הדיווחים כדי שלא לשלם קנסות מיותרים.

עוסק פטור יכול לנהל את היבטי הדיווח הקשורים לרשויות המס בעצמו, לקבל ייעוץ והדרכה לגבי מילוי הדוח השנתי בלשכות של משרדי מס הכנסה ולהיעזר בחוברות ההדרכה המוצאות על ידי רשות המיסים מדי שנה. לעיתים כדאי ורצוי להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון במילוי הדיווח השנתי וההתנהלות הכללית. השימוש ביועץ מס כאיש מקצוע המתווך בין העוסק לבין שלטונות המס, יכול לייעל את ההתנהלות מול רשויות המס ומאפשר למצות את מלוא זכויות הנישום.

ראו גם

• חברה בע"מ

קישורים חיצוניים

• עוסק פטור, באתר כל זכות

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.