Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ספרות גותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Mary Wollstonecraft Shelley Rothwell.tif
מרי שלי, כותבת הרומן "פרנקנשטיין", ממייסדות ז'אנר הפנטזיה והאימה הגותי.
קובץ:Edgar Allan Poe, circa 1849, restored, squared off.jpg
אדגר אלן פו, מהמשוררים והסופרים המשפיעים ביותר בספרות הגותית, מחבר הפואמה "העורב".
קובץ:Crow (6264684286).jpg
עורב, המסמל פעמים רבות את המוות.

הספרות הגותית והשירה הגותית התפתחו במחצית השנייה של המאה ה-18 והמשיך כתת-סוגה של הספרות הרומנטית במאה ה-19. הספרות הגותית משלבת בין הגרוטסק לנשגב, ומתעסקת הרבה באפל, במסתורי ובעל-טבעי.

הספרות הגותית עריכה

הספרות הגותית התעסקה בסיפורי אימה שבהם מעורבים יסודות אפלים ועל-טבעיים. הוראס וולפול, שהוקסם מתרבות ימי הביניים ושימש כמבשר "התחייה הגותית" היה מראשוני הסופרים הגותיים. לצידו בלט גם ויקטור הוגו עם ספרו "הגיבן מנוטרדאם" (במקור: Notredame de Paris) שעסק בגיבן גרוטסקי המשרת בקתדרלה נוטרדאם דה פארי, שנחשבת לדוגמה הידועה ביותר של אדריכלות גותית.

סיפור אימה גותי (שהיה גם מראשוני הסיפורים מסוגת מדע בדיוני) הוא הרומן "פרנקנשטיין" של הסופרת מרי שלי ובו מתואר כיצד מדען מטורף בונה מפלצת חיה מחלקי גופות מתות. סיפורי אימה על ערפדים (כגון "דרקולה" של ברם סטוקר), אנשי זאב ומפלצות אחרות היו גם הם פופולריים ונפוצים. סיפורים אחרים עוסקים בדת, בשאלות מוסריות של טוב ורע, ובגן עדן וגיהנום.

המאפיין המייחד את הספרות הגותית הוא דרך יצירת האימה באמצעות מפלצות. המפלצות מאכלסות בתוכן מאפיינים מהתקופה שבהם הספרים נכתבו. לדוגמה, הערפדית קרמילה מסיפורו של שרידן לה פאנו "קרמילה" מבטאת את החשש מן הכוח העולה של המיעוט בחברה בתקופה שבה נכתב הסיפור. ברוב המקרים יצירת האימה באה לידי ביטוי בכוח או ביצור לא נודע, הקשורים לעברה של הדמות הראשית, רגשותיהם או רצונותיהם הדחוקים. ב"קרמילה", הדמות הראשית לורה מרגישה את החום והאהבה שאיבדה אחרי מות אמה דרך קרמילה, ולאורך הסיפור היא לומדת לקבל את רגשותיה כתוצאה מכך.[1]

מוטיבים בספרות הגותית:

השירה הגותית עריכה

המשורר הגותי הנודע ביותר היה אדגר אלן פו שכתב שירי אימה שעסקו בפחדים האפלים והתשוקות הכמוסות בנפשו של האדם. אדגר אלן פו היה מאבי הספרות הגותית בשל שירי האהבה שכתב וסיפורי המסתורין שחיבר. שירתו מעוררת רגשות עזים ומתאפיינת בקצב מיוחד עד כי שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, היה נוהג לעיין בה מדי יום. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום היה פו נובר בתת-הכרתו ושולף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה. שירו הידוע ביותר היה "העורב" שאף זכה לתרגום של זאב ז'בוטינסקי.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ספרות גותית]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dr Robert Fisher, Dr Margaret Sonser Breen, Vampires : Myths and Metaphors of Enduring Evil, Amsterdam: Rodopi, 2006