סדר הפרשיות בתפילין
פעולות נוספות
התפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין. בעניין סדר הפרשיות בתפילין קיימות ארבע שיטות מרכזיות בהלכה; בטרמינולוגיה ההלכתית השיטות השונות זכו לכינויים: שיטת רש"י; שיטת רבנו תם; שיטת הראב"ד; ושיטת השימושא רבא (חיבור בהלכות תפילין המיוחס לתלמיד של אחד הגאונים). הסדר הנפוץ הוא כשיטת רש"י.
המחלוקת בראשונים עריכה
שיטת רש"י עריכה
על פי שיטת רש"י יש לסדר את הפרשיות בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמוע", כשבתפילין של ראש מתחילים מצד ימין של העומד מול מניח התפילין (שהוא שמאל המניח). כך גם סברו הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ש[1] ועוד, וכן "הרבה גאונים", וכך היה נהוג בארצות המזרח בימי הרמב"ם[2].
שיטת שימושא רבא עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שימושא רבא
יש סוברים בדעת ה'שימושא רבא', שבתפילין של ראש הסדר הוא כשל רש"י, אלא שמתחילים מצד ימין של מניח התפילין. אולם מלשונן של רוב הראשונים שהזכירו את דבריו, עולה כי אין מחלוקת בינו ובין שיטת רש"י[3]. כמו כן, תפילין על פי שיטת 'שימושא רבא' גדולות יותר מהרגיל- "אצבעיים על אצבעיים".
שיטת רבנו תם עריכה
לשיטת רבנו תם יש לסדר את הפרשיות בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", כשבתפילין של ראש מתחילים מצד ימין של העומד מול מניח התפילין. בתוספות ובראשונים נוספים מובא שכך סברו גם רבנו חננאל, האי גאון, וגאונים אחרים (אולם הרמב"ם כתב שהתפילין של רב האי גאון נמצאו כרש"י)[1]. לפי הרמב"ם, כך היא גם דעת הרי"ף[2]. גם בפסקי תוספות[4] וסמ"ג[5] מובא שלשיטה זו יש מקור קדום במזרח. הרמב"ם כתב ש"כל אנשי מערב" סברו כדעת רבינו תם, וגם הוא עצמו נהג ככה עד שהגיע לארצות המזרח, והשתכנע מ'גאוני ארץ ישראל' שדעת רש"י היא הנכונה[2][6].
שיטת הראב"ד עריכה
לדעת הראב"ד בשם רב האי גאון, סדר הפרשיות בתפילין של ראש כדעת רבינו תם, אך מתחילים מצד ימין של מניח את התפילין ולא של העומד מולו[7].
שורש המחלוקת עריכה
המחלוקת בין השיטות נובעת מפירושים שונים בלשון הגמרא: ”תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין, שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא? אמר אביי: לא קשיא, כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח.”[8]. המילים "שמע והיה אם שמוע - משמאל" יכולות להתפרש כך שהפרשיות מסודרות משמאל לימין (כדעת ר"ת והראב"ד) או שהן מונחות בצד שמאל של התפילין (ובזה מודים רש"י ושימושא רבא). כמו כן, נחלקו האם "קדש לי והיה כי יביאך מימין" הוא מימינו של הקורא (העומד מול המניח, וכביכול קורא את הפרשיות שבתוך התפילין. זו דעת רש"י ור"ת) או מימינו של מניח (דעת הראב"ד ושימושא רבא).
בספר תיקוני הזוהר[9] מובא שבירושלמי מפורש שסדר הפרשיות הוא "הויות באמצע" ('והיה כי יביאך', 'והיה אם שמוע' באמצע), כלומר, כדעת רבינו תם או הראב"ד[10].
בחלק מספרי ההלכה מצוין שאפילו משה רבנו קיבל את מצוות התפילין בשני אופנים. כך למשל, הרב אביעד שר שלום באזילה כתב ב"אמונת חכמים" (סימן ל'): ”כשמשה רבינו קיבל מפי הגבורה סדר פרשיות התפילין, קיבל שני אופנים. אופן אחד להמון העם, ואופן נוסף ליחידי סגולה הבאים בסוד ה'.” וכן מובא בספרו של היעב"ץ מטפחת ספרים (סימן ק"ד). וכן בספרו של הבן איש חי: ”מימות משה רבנו עליו השלום ועד הגאונים היו מניחים שני זוגות” (בן איש חי שנה ראשונה פרשת וירא סעיף כ"א).
תפילין של רש"י ושל רבנו תם עריכה
הסדר של רש"י הוא הסדר הנפוץ ביותר, ואחריו - של רבנו תם. סדרי הפרשיות של רש"י ורבנו תם שונים בכך:
| הבדלים | שיטת רש"י | שיטת רבנו תם |
|---|---|---|
| סדר מקום הפרשיות של יד | סדר מקום הפרשיות (מימין לשמאל): "קדש לי", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה אם שמוע" לפי הסדר הכתוב בתורה. | סדר מקום הפרשיות (מימין לשמאל): "קדש לי", "והיה כי יביאך", "והיה אם שמוע" ו"שמע" (חולק על שיטת רש"י ש"שמע" קודם ל"והיה אם שמוע"). |
| סדר כתיבת הפרשיות של יד | כותבים את ארבע הפרשיות: "קדש לי", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה אם שמוע" זו אחר זו כסדר כתיבתן בתורה. | כיוון שאת הפרשיות צריך לכתוב "כסדרן", אך סדר מקומן אינו "כסדרן", אי אפשר לכתבן זו אחר זו (כשיטת רש"י), אלא כותבים אותן בסדר כדלהלן:
|
| סדר מקום הפרשיות של ראש | סדר מקום הפרשיות בבתים (מימין לשמאל הקורא): "קדש לי"-בבית ראשון, "והיה כי יביאך"- בבית שני, "שמע" – בבית שלישי, "והיה אם שמוע"- בבית רביעי. | סדר מקום הפרשיות בבתים (מימין לשמאל הקורא): "קדש לי"- בבית ראשון, "והיה כי יביאך"- בבית השני, "והיה אם שמוע"- בבית השלישי, "שמע"- בבית רביעי. |
| מקום יציאת שיער עגל | פרשת "והיה אם שמוע", נמצאת בבית הרביעי מימין, ולכן את קצות שיער העגל משחילים בחור שבין הבית הרביעי לבית השלישי. | פרשת "והיה אם שמוע" נמצאת בבית השלישי מימין, ולכן את קצות שיער העגל משחילים בחור שבין הבית השלישי לבית השני. לפי שיער העגל הנראה בתפילה של ראש מבחוץ ניתן להבחין בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם. |
בשולחן ערוך נפסק שיש להניח תפילין של רש"י כיוון שכך הוא מנהג העולם, אולם ירא שמים צריך להניח גם תפילין של רבנו תם מחמת הספק. כיום, רוב החסידים מניחים תפילין של רבנו תם בנוסף לתפילין של רש"י לאחר החתונה. בחסידויות חב"ד, ברסלב וקומרנא מקובל להניח תפילין של רבנו תם מיד עם הבר מצווה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 תפילין דרבנו תם
- ^ 1 2 3 שו"ת הרמב"ם רפט
- ^ תוספות, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד ב'
- ^ פסקי תוספות, מנחות צב "בנהרדעא ובירושלם מצאו ב' זוגים אחת כרש"י ואחת כר"ת"
- ^ ספר מצוות גדול, עשין כב: "אבל רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון ורבינו יעקב [כתוס׳ שם וכן הוא בהלכות קטנות דלעיל] מפרשים דבית שלישי והיה אם שמוע בית רביעי שמע וסימנך הוויות להדדי"
- ^ להרחבה ראו: הערך "תפילין דרבנו תם", באתר המכלול
- ^ השגות הראב"ד, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ג', הלכה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד ב'
- ^ תיקוני הזוהר, דף ט', עמוד א'
- ^ הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך ירושלמי
| תפילין | ||
|---|---|---|
| סוגי התפילין | תפילין של רש"י • תפילין של רבנו תם • תפילין דשימושא רבא | קובץ:Tefillin.JPG |
| הנחת תפילין | תפילין של ראש • תפילין של יד • ברכת לשמור חוקיו | |
| הפרשיות | קדש לי כל בכור • והיה כי יביאך • שמע ישראל • והיה אם שמוע | |
| חלקי התפילין | קשר של תפילין • ארבע פרשיות (תפילין) • בית התפילין • רצועות התפילין | |
| שונות | חינוך קטן לתפילין • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מבצע תפילין • חבש פאר • בדיקת תפילין | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.