מי בן שיח
פעולות נוספות
מי בן שיח (לפי הנוסח הנהוג היום)
|
|---|
|
מִי בָן שִׂיחַ שׁוֹשַן חוֹחִים, |
מי אדיר (לפי הנוסח הנהוג היום)
|
|---|
|
מִי אַדִּיר עַל הַכֹּל, |
"מי בן שיח" ו"מי אדיר על הכל" הם צמד פיוטים לחופה שנהוג לשורר ביהדות אשכנז[1]. מדובר בשני פיוטים נפרדים שחוברו יחד.[2]
מחבר הפיוט "מי אדיר על הכל" אינו ידוע, והפיוט "מי בן שיח" מופיע בגרסה קודמת בכתבי יד עם חתימת "משה",[2] אבל לא ידוע עליו מעבר לכך. "מי אדיר על הכל" מופיע בשלימותו בכתב יד אחד, ודוד קאופמן הדפיס את נוסח ארוך של הפיוט, הכולל את כל אותיות הא"ב על פי כתב יד שאינו ידוע היום.[3] "מי בן שיח" הוא נוסח משובש של הפיוט "מבין שיחים" המופיע בשלשה כתבי יד של זמירות מאשכנז. הפיוט נדפס לראשונה בשו"ת דבר משה לר' משה תאומים בלמברג תרכ"ד[4] בצורה מקוצרת ומשובשת,[3] הדומה לגרסה הנפוצה היום.
מחבר עריכה
כאמור, מחבר הפיוט אינו מזוהה, אך בספר אוצר כל מנהגי ישורון[דרוש מקור] כתב כי מחברו הפיוט מי אדיר הוא מחברו של הפיוט אדיר הוא אותו נהוג לזמר בליל הסדר. אף הפיוט מי אדיר היה בתחילה מסודר על כל סדר הא' ב'.[3]
תוכן ופירוש הפיוט עריכה
יש שכתבו שכוונת הפיוט הוא כך:
מי בן שיח - מי שמבין את השיח, של - שושן חוחים - של עם ישראל שנמשלו לשושנה בן החוחים, והכוונה לאלוהים, הוא יברך את החתן ואת הכלה - הוא זה שראוי לברך את החתן ואת הכלה.
אחרים כתבו ביאור אחר[5] על פי מדרש שיר השירים ”...בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית המשתה ואין אחד מהן יכול לפתוח פיו לברך ברכת חתנים, ובא אחד ופתח פיו וברך ברכת חתנים. למה הוא דומה ביניהם? כשושנה בין החוחים".” (מדרש שיר השירים רבה פרשה ב.) ולפי זה פירוש הפיוט הוא כך:
מי בן שיח - מי שמבין שיח, שושן חוחים - והוא דומה לשושנה בן החוחים, הוא יברך את החתן ואת הכלה - הוא ראוי לברך ברכת חתנים. והיינו שהפיוט הוא בעצם פתיחה והזמנה למסדר החופה שיברך ברכת חתנים.
את סיום הפיוט "אהבת כלה משוש דודים" נהגו בכמה קהילות חסידים, לשנות ל'אהבת רעים משוש דודים".
עוד כתבו לפרש על פי התלמוד במסכת סנהדרין מה שדרשו על הפסוק "סוגה בשושנים" שעם ישראל אינם צריכים לגדור עצמם בגדר של חוחים ודי להם בשושנים, ואלוהים המבין שיח זה, הוא יברך את החתן ואת הכלה[6].
מנהגי הפיוט עריכה
כאמור, נהוג לשיר את הפיוט בזמן החופה[7] ובדרך כלל הוא מושר בנגיון החופה המסורתי, אך ישנם גם לחנים מיוחדים לפיוט זה. אחד מהם הוא ניגון חסידי המיוחס לרבי ישכר בר מרדושיץ[8]. מנהג זה נפוץ יותר מחוץ לישראל, אמנם גם בחופות בארץ ישראל יש ששרים פיוט זה[9].
רבים נוהגים לשיר את חלקו הראשון של הפיוט 'מי אדיר' כשהחתן נכנס לחופה, ואילו את חלקו השני 'מי בן שיח' כשהכלה נכנסת לחופה[5]. אמנם יש שנהגו לשיר רק את הפיוט 'מי אדיר', ויש ששרים רק את הפיוט 'מי בן שיח'.
בשם המהרי"ל דיסקין מספרים שהקפיד על כך שישוררו את הפיוט קודם החופה, ובאחת החופות שהיו לא הסכים שיקדשו קודם שמשוררים את הפיוט[10].
בתרבות עריכה
לחנים רבים מספור נכתבו על פיוטים אלו, רבים מהם הוקלטו והופצו בצורה מסחרית.
לקריאה נוספת עריכה
- יונה פרנקל, גבריאל וסרמן, ואברהם פרנקל, פיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה, ירושלים תשפ"ה, עמ' 71-72, 74, 145-147.
- מאיר בר-אילן, עטרת חתנים, מהדורה שלישית, עמ' 28-36.
קישורים חיצוניים עריכה
- מילות השיר "מי אדיר על הכל" והאזנה לו, באתר זמרשת
- מי אדיר (ניגון), באתר חב"דפדיה
- 'מי אדיר' במנגינת 'קלי אתה' כבר שמעתם? • צפו, באתר חב"ד אינפו, 22 באוגוסט 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ מערכת עוז והדר, אוצר הנישואין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 1 2 יונה פרנקל, גבריאל וסרמן, ואברהם פרנקל, פיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה, ירושלים תשפ"ה, עמ' 145-147.
- ^ 1 2 3 יונה פרנקל, גבריאל וסרמן, ואברהם פרנקל, פיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה, ירושלים תשפ"ה, עמ' 72
- ^ תאומים, משה בן אפרים, דבר משה, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 שער הכולל פרק לה.
- ^ הורוויץ, אפרים הלוי בן משה הלוי, מדרש שוחר טוב <יבקש רצון>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). הובא גם כאן נעטצער, משה יהודה בן צבי (עורך), מגילת אסתר <בית סערענטש>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ליבוביץ, יצחק צבי בן משה יהודה, שלחן העזר - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מופיע בדיסק "החתונה הגדולה" מאת מונה רוזנבלום.
- ^ טשזנר, יהודה בן נפתלי יעקב, שערי נישואין, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בפירוש שמלה לצבי על ספר ליבוביץ, יצחק צבי בן משה יהודה, שלחן העזר - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום),