מחזור לוד
פעולות נוספות
| מחזור לוד | |
|---|---|
|
מתוך מחזור לוד | |
| שפת המקור | עברית |
| ארץ מקור | גרמניה (האימפריה הרומית הקדושה) |
| מיקום נוכחי | הספרייה הבודליינית שבאוניברסיטת אוקספורד, אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
| יצירת העלילה | סוף המאה ה-13 |
מחזור לוֹד (Laud[1]) הוא מחזור תפילה לפי מנהג גרמניה לכל השנה, שנוצר בדרום גרמניה, בערך בשנת 1290. זהו אחד מן המחזורים הגדולים מדרום גרמניה, המתאפיינים באיורים של ראשי עופות ובהמות או פרצופים ריקים המחוברים לדמויות אנושיות. כתב היד נמצא בספרייה הבודליינית, אוניברסיטת אוקספורד, ומספרו שם Ms. Laud Or. 321.
תיאור עריכה
כתב היד עשוי קלף עבה, ומכיל 362 דפים, במידות 44x31 ס״מ. הטקסט נכתב בכתב מרובע אשכנזי. במקום שני כרכים, כמקובל, המחזור כרוך בכרך יחיד בלבד וחלק מהעמודים אינם בסדר הנכון. שיטת הקישוט היא לוחות אותיות פתיחה לעיתים מקיפים עמוד שלם ולעיתים צמודים לאיורי טקסט.
במחזור לוד מצויים 19 איורים טקסטואליים, שרובם מתארים את הסצנות המסורתיות הפותחות את תפילות המועדים. בכלל זה: העץ שעליו תלויים עשרת בני המן (דף 51), פרה אדומה (במדבר יט; דף 53), שנים עשר המזלות בתפילת הטל (דפים 89–91), עקידת יצחק לתפילה ליום השני של ראש השנה (דף 184), ומילת יצחק כהמחשה לתפילה האחרונה של יום הכיפורים (דף 303).
בין האיורים החריגים ניתן לציין את אחשוורוש מושיט את שרביטו לאסתר (דף 48v), מערך נוסף של המזלות לתפילת הגשם (דפים 324–326v), והפאנל הגדול לשבועות המתאר פיוט על התורה (דף 127v). בעמוד זה מתוארת מסירת לוחות הברית על ידי מלאך, ללא משה. בני ישראל הכורעים מימין מקבלים מגילת תורה ולא שני לוחות. מתחת לקשת, לצד מזבח אבן שעליו איל קרבן, נראה משה נושא שני קערות ומהאחת הוא מזה את ישראל בדם (שמות כד:ח). בשוליים התחתונים מתוארת אפיית מצות לקרבן (ויקרא ב:ה; ו:ז–י; ז:ט).
עיוות פני האדם במחזור לוד נעשה בעיקר באמצעות הוספת ראשי דרקונים או כלבים, הדומים לראשי הדרקונים המופיעים בשני צדי הטקסט. סוגי עיוות נוספים כוללים מלאך חסר פנים בצד שמאל, ראשים דמויי עופות או שועלים בצד ימין, או אפו החד כמו מקור של משה ושל אופה המצות. ככל הנראה, הפנים האנושיים של בני ישראל שעליהם ניתז הדם נוספו מאוחר יותר על ידי אמן אחר ובדיו כהה יותר. כל סוגי העיוות הללו מופיעים גם באיורים אחרים בכתב היד. הלבוש הרך והזורם והסגנון הגותי של הדמויות אופייניים לתאורה גרמנית דרומית-מערבית בסוף המאה ה-13. הירוק הכהה שבו השתמש האמן, כמו יתר הצבעים, היה שכיח מאוד בסדנאות האמנות של דרום גרמניה בעשור האחרון של המאה ה-13.
מקור עריכה
נוספו הערות רבות בכתב יד אשכנזי מן המאות ה-14–15. בדף 4 מופיעה חתימתו של הארכיבישוף ויליאם לוד (אנ') (1636), שהעניק את כתב היד לספריית בודליאן בנובמבר 1641.
גלריה עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Hebrew Illuminated Manuscripts, בצלאל נרקיס, עמ' 94–95
הערות שוליים עריכה
- ^ על שם הארכיבישוף ויליאם לוד (אנ') אשר מסר אותו.