Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מאונו קויביסטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאונו קויביסטו
נשיא פינלנד ה־9
27 בינואר 19821 במרץ 1994
(12 שנים)
ראש ממשלת פינלנד ה־32
26 במאי 197926 בינואר 1982
(שנתיים ו־8 חודשים)
סגן ראש ממשלת פינלנד איינו אואוסיטלו
תחת נשיא פינלנד אורהו קקונן
→ קלבי סורסה
קלבי סורסה ←
3 במרץ 196814 במאי 1970
(שנתיים וחודשיים)
סגן ראש ממשלת פינלנד יוהנס בירוליינן
תחת נשיא פינלנד אורהו קקונן
תאובו האורה ←

מאונו הנריק קויביסטו (פינית: Mauno Henrik Koivisto; ‏25 בנובמבר 192312 במאי 2017) היה פוליטיקאי פיני שכיהן כראש ממשלת פינלנד ולאחר מכן כנשיאה.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Mauno Koivisto rintamalla jatkosodassa, kuvaaja ja ajankohta tuntematon (33902509753).jpg
מאונו קויביסטו הצעיר היה אחד החיילים בראשותו של לאורי טורני במהלך מלחמת ההמשך.

קויביסטו נולד בעיר טורקו כבנם השני של יוהו קויביסטו, נגר במספנת קרייטון-וולקן, וסופיה אסקולה, שנפטרה כשהיה בן 10. לאחר שלמד בבית ספר יסודי, עבד קויביסטו במגוון עבודות, ובתחילת מלחמת החורף בשנת 1939 הצטרף ליחידת כיבוי אש בגיל 16. במהלך מלחמת ההמשך, קויביסטו שירת ביחידת חיל הרגלים "דטרמנט טורני" בפיקודו של לאורי טורני, יחידת סיור שפעלה מאחורי קווי האויב. יחידה זו הייתה פתוחה רק למתנדבים נבחרים. במהלך המלחמה, הוא קיבל את עיטור צלב החירות (דרגה שנייה) וקודם לדרגת רב"ט.[1][2]

לאחר המלחמה, עבד קויביסטו כנגר והפך להיות פעיל בפוליטיקה, והצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.[3] בשנותיו הראשונות, קויביסטו הושפע בעיקר מאנרכיזם ואנרכו-סינדיקליזם. בשנת 1948 הוא מצא עבודה בנמל טורקו. בדצמבר 1948 הוא מונה למנהל משרד העבודה בנמל טורקו, תפקיד אותו מילא עד 1951.[4] בשנת 1949, איגודי עובדים בשליטת הקומוניסטים ניסו להפיל את ממשלת המיעוט הסוציאל-דמוקרטית בראשות קרל אוגוסט פאגרהולם. הנהגת ארגון העובדים המרכזי של פינלנד (SAK), שנשלטה בידי הסוציאל-דמוקרטים, הכריזה על נמל האנקו כ"אתר פתוח", וקראה לעובדי נמל שתמכו בחוק להגיע לשם. קויביסטו נסע להאנקו כדי לנהל את משרד הנהלת הנמל ולגייס עובדים לאחר שהממשלה אסרה על שביתה. עיתונים קומוניסטיים כינואת קויביסטו "אויב מספר אחת", בשל תפקידו המרכזי במאבק על השליטה באיגודי העובדים.[3]

קריירה עריכה

קויביסטו החל כשר האוצר בשנת 1966 בממשלתו של רפאל פאסיו, קודמו בתפקיד. הוא נבחר לראש ממשלת פינלנד בבחירות בשנת 1968 וכיהן עד שנת 1970. בשנת 1979 נבחר שוב לראש הממשלה עד שנת 1982.

במקביל לשתי הקדנציות שלו כראש ממשלה הוא שימש גם כיושב ראש מועצת המנהלים של הבנק המרכזי של פינלנד בשנים 1968–1982. בשנת 1982 הוא נבחר לכהן כנשיאה התשיעי של פינלנד בשתי קדנציות רצופות עד 1994. לקדנציה הראשונה קויוויסטו נבחר בסיבוב הראשון, ובבחירות לנשיאות ב-1998 התגברה התמיכה בו בכל מחוזות ההצבעה. הוא היה לנשיא הראשון במדינה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד.

כאשר התפרקה ברית המועצות בסתיו 1991, חל שינוי גדול בהנהגתו של קויוויסטו. בספטמבר 1991 נעשתה פינלנד משוחררת מאמנת הידידות, שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי (הסכם YYA) בין פינלנד לברית המועצות, והכינה את עצמה לחברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מאונו קויביסטו]] בוויקישיתוף
  • מאונו קויביסטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה