לקות שמיעה

לקות שמיעה

קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB	19942
MeSH	D034381
סיווגים
ICD-10	H90-H91

לקות שמיעה היא אובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה. לקות כזו תיתכן מלידה, או בשלבים מאוחרים יותר בחיי האדם, לדוגמה, כתוצאה ממחלה או מתאונה. שמיעה נחשבת לאמצעי עיקרי מבין יכולות התקשורת, לכן ללקות במערכת השמע השפעה ניכרת בכל תחומי השפה, בתחום הקוגניטיבי ובתחום החברתי. לקות שמיעה עלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה באחד ממרכיבי מערכות השמע.

דרוג לקות השמיעה

ניתן לדרג את לקות השמיעה לפי חומרתה: לקות שמיעה מזערית (ירידה של 16–25 דציבל מסף השמיעה), קלה (ירידה של 26–40 דציבל), בינונית (ירידה של 41–55 דציבל), בינונית-חמורה (ירידה של 56–70 דציבל), חמורה (ירידה של 71–90 דציבל) ולקות שמיעה עמוקה (ירידה של מעל 90 דציבל מסף השמיעה). לרוב, המונח "חירש" מיוחס לאנשים הסובלים מלקות שמיעה חמורה או עמוקה.

מנגנון השמיעה

קובץ:Ear-anatomy-text-small.png

מבנה האוזן

האוזן מתחלקת לשלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה, והאוזן הפנימית. האוזן החיצונית קולטת גלי לחץ אקוסטי המתורגמים לתנודות מכניות באוזן התיכונה המכילה שלוש עצמות הפטיש, הסדן והארכוף הנוגעות זו בזו. משם עוברות התנודות המכניות לאוזן הפנימית המכונה "השבלול" שהוא מיכל מלא בנוזל. הנוזל נע בהתאם לתנודות וגורם לתזוזת ממברנה בזילרית. תנודות אלה מעבירות מידע לגבי תדירות, עוצמה האות ומשך האות. לממברנות צמודים תאי שערה (קולטנים. מעבר גל התנודה בנוזל השבלול גורם לשינוי המטען החשמלי של הקולטנים. כתוצאה מכך מועבר גירוי עצבי הגורם לשינוי במערכת העצבים המרכזית, ולהעברת מידע מידע קולי למוח. סדר ההתרחשות במערכת השמיעה:

1. בתחילה גל קול נכנס דרך האוזן החיצונית לתעלת השמע ונע אל עור התוף, כתוצאה מכך עור התוף מתחיל לרטוט. הרטט עובר אל הפטיש שבאוזן התיכונה.
2. הפטיש חש בתנודות עור התוף, משם מעביר אותן אל הסדן, ומשם אל הארכוף.
3. הארכוף מעביר את התנודות אל השבלול, צינור בעל מבנה ספירלי אשר המכיל בתוכו נוזל. השבלול מתרגם את תנודות הקול לאותות חשמליים.
4. השבלול מקבל את התנודות המגיעות מן הארכוף ואלו גורמות לתנועות בנוזל הנמצא בתוך השבלול.
5. תנועות הנוזל בשבלול גורמות לתנועה של תאי שערה זעירים הנמצאים בדופן הפנימית לאורך השבלול. תדרים גבוהים יותר ייקלטו בשערות הנמצאות בחלק ההתחלתי העבה של השבלול ואילו תדרים נמוכים ייקלטו בעזרת שערות הנמצאות בקצה השבלול.
6. תנועות תאי השערה מתורגמות לאותות חשמליים המועברים למוח דרך עצבי השמיעה. במוח האותות מומרים למידע.

ליקוים במערכת השמיעה

פגיעה באחד מחלקי מערכת השמע תגרום לליקוי שמיעה. פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה מכונה "ליקוי שמיעה הולכתי". במצב זה עצב השמיעה נשאר תקין, פגיעה היא באוזן הפנימית גורמת ל"ליקוי שמיעה סנסורי-נוירלי". פגיעה משולבת הן במנגנון ההולכה המצוי באוזן החיצונית והתיכונה והן מנגנון הסנסורי-נוירלי באוזן הפנימית תיקרא "ליקוי מעורב".

בליקוי הולכתי מכשיר שמיעה יכול להביא לתיקון מלא או כמעט מלא של הקלט. לעומת זאת, בליקוי סנסורי-נוירלי מכשיר שמיעה ייתן, על פי רוב, פיצוי חלקי לאובדן השמיעה. האדם בעל לקות השמיעה ימשיך שלא לשמוע חלק מהצלילים כגון, צליל האות ש', והגברת הצלילים האחרים תעזור לו בהשלמת הצלילים החסרים על פי הקשרם. כאשר אדם עם אבדן שמיעה מסוג זה מתגבר על ההפרעה בניהול שיחות הכרחיות עם אנשים, הוא עדיין עלול לאבד את ההנאה מניהול שיחות חולין, מהאזנה לרדיו או מצפייה בטלוויזיה, ליקוי הגורם לפגיעה באיכות החיים. ההתערבות הניתוחית הקיימת בהתחשב בעלויות,, במאמץ, בסיכון בריאותי, בוויתור על נוחיות, שונים בין לקויות השמיעה השונות. עם זאת, במקרים של פגיעה באוזן החיצונית, ההתערבות הניתוחית תהיה פשוטה ביותר.

"חירשות מרכזית"

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

"חירשות מרכזית" (Cortical deafness) היא חירשות בה הצלילים מגיעים למוח אולם המוח לא מצליח לפרש נכון את הצלילים או שהאזור העצבי במוח כלל אינו מתפקד. ליקוי זה לרוב נפוץ לאחר שבץ או כתוצאה מדמנציה מסוג FTD.

אבחון הלקות

ניתן לאבחן לקות שמיעה כבר אצל תינוק בהיוולדו, על ידי בדיקת הפלט האקוסטי. הבדיקה הינה בעלת רגישות גבוהה ומטרתה זיהוי נזק באוזן הפנימית והיא מספקת הערכה על תפקוד השבלול. אין הבדיקה בודקת את איכות השמיעה של הנבדק, אלא את תקינות האוזן הפנימית. אבחון לקות שמיעה בעל חשיבות רבה ומאפשר בניית תוכניות טיפול מתאימות החל מלידת התינוק.

במקרה של חשש לירידה בשמיעה, יש לפנות ראשית לרופא אף אוזן גרון או לרופא משפחה כדי לקבל הערכה קלינית ואבחנה. בעת ההערכה, נבדק הרקע המשפחתי, נערכת בדיקה רפואית ומתבצעת בדיקת שמיעה הכוללת אודיומטריה וטימפנונומטריה על מנת לאמוד ולכמת את שמיעתו של האדם באמצעות שני מדדים: עוצמת הצליל (דציבלים) ותדירות צלילים הנמדדת ביחידות מדידה הקרויות הרץ). בנוסף לבדיקות שגרתיות אלה קיימות בדיקות גנטיות לאיתור מוטציות בגנים מסוימים. לעיתים, לשם האבחון יש צורך בבדיקת CT מכוונת לעצמות השמע, ובבדיקת MRI של המוח.

הסיבות ללקות שמיעה

הגורמים ללקות שמיעה עלולים להיות פשוטים, כגון התהוות פקק שעווה החוסם את תעלת השמע, דלקות הגורמות להיצרות התעלה, או מחלות אוזן תיכונה, כמו דלקות (כולסטאתומה לדוגמה), נוזלים באוזן התיכונה (תופעה שכיחה אצל ילדים), נקבים בעור התוף, מומים מולדים ואף המצאות של גוף זר. ליקוי שמיעה עצבי נגרם מפגיעה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה ובמסלול הובלת האותות החשמליים אל המוח. הסיבות רבות ומגוונות, חירשות מולדת, חירשות מחמת הגיל, גידול שפיר (אקוסטיק נוירומה), ועד פגיעות רעש, כגון פיצוצים, עבודה בתנאי רעש יתר ושמיעת מוזיקה בעוצמות גבוהות מדי באופן קבוע. עם הגיל חלה ירידת שמיעה, ומעל גיל 60 ליקויי שמיעה קיימים אצל שליש מהאנשים ואף יותר.

פגיעות פיזיות

ישנן פגיעות פיזיות שיכולות לגרום גם הן ללקות שמיעה וביניהן: חבלת רעש, מומים מולדים, חומרים מזיקים אנטיביוטיים ותרופות אחרות ועוד שעלולים לגרום לפגיעה בתאי השערה של האוזן הפנימית. אם תאי השערה נפגעים, אין אפשרות למערכת השמיעה להפוך גלי לחץ אקוסטי (צליל) לדחף עצבי, וכך נגרם פגם בשמיעה. תאי שערה פגומים יכולים להוביל להידרדרות עצבי השמיעה הסמוכים להם, וכאשר מספר גדול של תאי שערה או עצבי שמיעה על פני השבלול נפגעים, מאובחן האדם כסובל מחירשות.

לקות שמיעה גנטית

אחד מן הגורמים העיקריים ללקות בשמיעה הוא הגורם הגנטי האחראי לכ-50% מהמקרים. במצב של ליקוי שמיעה על בסיס פגם גנטי, הליקוי מועבר בתורשה מן האב והאם בשתי צורות תורשה עיקריות. הדנ"א של כל אדם מכיל שני עותקים של אותו הגן, עותק אחד הוא מקבל מהאב ועותק שני מהאם. בתורשה דומיננטית, פגיעה בעותק אחד בלבד של הגן מספיקה כדי שיופיעו סימנים קליניים של המחלה, למרות נוכחותו של העותק האחר התקין. לאדם החולה יש סיכוי של חמישים אחוז להעביר את הגן הפגוע לכל אחד מילדיו. מחלה המועברת בתורשה רצסיבית, תבוא לידי ביטוי רק אם שני העותקים פגומים, כלומר עותק פגום עבר בתורשה מהאב והעותק הפגום השני מהאם. כששני בני הזוג נשאים של עותק פגום בגן המועבר בתורשה רצסיבית, הסיכון להעביר שני עותקים פגומים לעובר הוא 25%. כאשר רק אחד מהעותקים פגום האדם בריא, אך הוא נשא של הגן הגורם למחלה ולכן יכול להעביר לקות שמיעה לצאצאיו..

לקות שמיעה תסמונתית ולא-תסמונתית

ניתן לחלק את ליקוי השמיעה על בסיס גנטי לשני סוגים: ליקוי שמיעה תסמונתי המהווה כ-30% מהמקרים, וליקוי שמיעה לא-תסמונתי המהווה כ-70% מכלל המקרים. ליקוי שמיעה לא-תסמונתי הוא ליקוי חושי שמיעתי בלבד המופיע ללא ליקויים נוספים במערכות אחרות. ליקוי שמיעה תסמונתי הוא ליקוי חושי שמיעתי המלווה בליקויים נוספים. לדוגמה: תסמונת אשר שהיא אחת התסמונות מהנפוצות ביותר, כוללת ליקוי שמיעה, ניוון הרשתית, בעיות בשיווי משקל, ותסמינים נופסים. תסמונת נפוצה נוספת היא תסמונת פנדרד. תסמונת זו כוללת תפקוד לקוי של בלוטת התריס, פגיעה בשיווי המשקל, וזפקת. ישנן כ-400 תסמונות שונות שיכולות להופיע בנוסף לליקוי השמיעה.

תסמונות נפוצות

התסמונת	אפיונים עיקריים בנוסף לחרשות
alport syndrome	בעיות כליה
branchio-oto-renal syndrome	ציסטות צוואריות, בעיות כליה
jervell and lange- nielsen syndrome	הפרעות בקצב הלב, מוות פתאומי, פרכוסים
neurofibromatosys type 2	גידולים בעצב השמע
pendred syndrome	הגדלה של בלוטת התריס
stickler syndrome	מבנה גוף אופייני, בעיות עיניים, שגרון, חיך שסוע
usher syndrome	רטיניטיס פיגמנטוזה (ליקוי ראייה מתקדם)
waardenburg syndrome	לבקנות חלקית, תווי פנים אופייניים

שכיחות מוטציות בגנים בקבוצות אתניות

ישנם גנים ספציפיים אשר מוטציות בהם גורמות לליקוי שמיעה בקרב אוכלוסייה או קבוצה אתנית ספציפית. הנפוץ בהם הוא הגן GJB2. זהו הגורם הגנטי הנפוץ ביותר בקרב כל הקבוצות האתניות בעולם. בקרב האוכלוסייה היהודית הוא אחראי לכ-40% מהמקרים של לקות שמיעה. הגן TMC1 הוא הנפוץ ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית מרוקאית ועוד. גנים נפוצים נוספים: הם SLC17A, GJB6, MYO7A.

שיקום השמיעה

קיימים עזרים שונים המאפשרים לשקם את השמיעה: מגברים (מכשירי שמיעה) המורכבים על האוזן. מכשירי שמיעה יכולים להתאים לכל דרגות ליקוי השמיעה, מליקוי קל ועד חירשות עמוקה. למקרים קשים של ליקוי שמיעה עמוק מולד או נרכש, קיים פתרון שיקומי-כירורגי בשם שתל שבלולי, שתל זה מושתל לילד עם לקות שמיעה עמוקה כבר החל מגיל שנה. לשם כך דרושה אבחנת הרופא ומסדר בדיקות. בליווי שיקום שפתי-שמיעתי אינטנסיבי וממושך, הוא יכול לאפשר התפתחות שפה תקינה. רופאים מצאו כי הזרקת סטרואידים ישירות לאוזן התיכונה מביאה לשיפור משמעותי^{[דרוש מקור]}. טיפול זה נמצא יעיל רק במקרים של ירידה פתאומית בשמיעה^{[דרוש מקור]}. כאשר האדם סובל מלקות שמיעה שאינה מולדת אלא נובעת מדלקות חוזרות, יומלץ על ניתוח כפתורים לשם תיקון בעיה חוזרת ונשנית של חוסר אוורור האוזן התיכונה כתוצאה מתעלת אוסטכיוס חסומה ולא מתפקדת. ניתוח זה ישולב במקרה הצורך עם ניתוח להסרת שקדים מוגדלים, אם הם מקור ההשפעה לדלקות החוזרות ונשנות באוזניים. בעיות שמיעה אשר נובעות ממקור פיזיולוגי כמו זיהומים ומחלות למיניהם יטופלו באמצעות תרופות, לרבות אנטיביוטיקה. ניתן לתת פניצילין, ומי שאלרגי לפניצילין יקבל טיפול באריתרומיצין, קלאסיד, או אזניל.

הנגשת תקשורת לבעלי לקות שמיעה

ישנן מספר דרכים להנגיש את התקשורת עם אנשים בעלי לקות שמיעה.

• שימוש בשפות סימנים. בשפות אלה מועברים מסרים באמצעות שימוש בידיים ובחלקי גוף שונים ואלו מאפשרים לאדם שסובל מן הלקות לנסות ולשפר את התקשורת היומיומית שלו עם סביבתו. המתנגדים לשימוש בשפות אלו, כגון אלכסנדר גרהם בל טוענים כי שפות אלה מבוססות על "גישה מנואליסטית" אשר, כביכול, מעודדת חיי קהילה ותרבות של בעלי הלקות בינם לבין עצמם ועל ידי כך להרחקתם מכלל החברה.
• אנשים עם לקות שמיעה לומדים ומתרגלים הגייה נכונה של שפה קולית וקריאת שפתיים. שיטה זו מבוססת על גישה, שיש המכנים אותה "אוריאליסטית" אשר מעודדת שילוב של בעלי לקות השמיעה בסביבה של שומעים. במקרים קיצוניים יש שאיפה לשלמות בקריאת שפתיים ובהגייה וההשקעה בדבר באה על חשבון למידת שפות סימנים ואפילו על חשבון למידת ידע בסיסי המוקנה לאנשים השומעים והחירש שמתמחה בהגייה וקריאת שפתיים מושלמת נותר בער. קריאת שפתיים מאפשרת גם היא לשיפור התקשורת ומהווה כלי בסיסי להתמודדות עם הלקות.
• טכנולוגיה מסייעת:
  • מכשירי שמיעה – מכשירי הגברת קול המצויים באוזנו של האדם בעל לקות השמיעה או בסמוך לאוזנו. קיימים גם מכשירי שמיעה קבוצתיים המשמשים להגברת הצלילים. יש מכשירים קטנים עד כדי כך שאינם נראים לעין בגלל גודלם ומכיוון שהם נמצאים בתוך תעלת האוזן. ישנם מכשירי שמיעה שמושמים מאחורי האוזן. אלו מתאימים גם למבוגרים וגם לילדים וניתן להזמינם בצבעים שונים מה שמאפשר לילד לבחור את הצבע האהוב עליו ובכך ליצור מעין תחושת אמפתיה למרות הלקות ומקל על מציאת המכשיר בעקבות נפילתו..
  • מערכת F.M. שממקדת את מקור השמיעה הרצוי בסביבה רועשת, מיקרופונים כיווניים המשפרים את הבנת הדיבור בזמן שימוש במכשירי שמיעה. דוגמה לכך היא מיקרופון לביש אצל מרצה בשיעור המשדר ישירות למכשיר השמיעה של אחד התלמידים בכיתה.
  • תקשורת תומכת וחליפית מתוחכמת – מכשור להקלת תקשורת כגון מחשב הממיר תמליל כתוב לדיבור מושמע ודיבור מושמע לתמליל כתוב.
  • תקשורת תומכת וחליפית פשוטה, כגון פנקס ועט או פתקים עם מסרים המוכנים מראש.
  • תאורה טובה על פני הדובר להקלת קריאת שפתיים.
  • בידוד אקוסטי המבודד רעשים סביבתיים ומשפר את יכולת תפיסת השמע והבנת הדיבור.
  • מכשור שמוסיף סימנים נראים לאותות קוליים כגון פעמוני אזעקה מהבהבים והבהוב אור המתריע על צלצול הטלפון.
  • כתוביות לבעלי לקויות שמיעה בסרטים, תוכניות טלוויזיה וסרטוני וידאו, קרינות טלויזיונית בשפת הסימנים.
• שיפור המודעות בקרב השומעים לכללים פשוטים עבור תקשורת יעילה עם בעלי לקות שמיעה. דוגמאות לכללים פשוטים: אין לצאת מתוך הנחה כי מכשירי שמיעה וקריאת שפתיים נותנות פתרון שלם לבעיית השמיעה, יש לאפשר תנאים נוחים לקריאת שפתיים (למשל, לא להסתיר את הפה), הארכת המתנה בין הגיית כל מילה ומילה הופכות את הדיבור לקליט יותר עבור אנשים עם לקות שמיעה ובכך מסייעים להם בהבנת האחר.

השפעות לקות שמיעה בקרב ילדים והוריהם

לקות שמיעה יכולה להוביל למספר השפעות בתחומים שונים בחייו של הילד. ילד מפתח שפה ודיבור הודות ליכולתו המולדת הטבעית לרכישת תקשורת, שפה ודיבור, אך כאשר ישנה לקות שמיעה חל שיבוש ברכישת מבטא טבעי. בנוסף, הורים שומעים רבים מתקשים לקבל את העובדה שלילדיהם יש לקות שמיעה.

בינואר 2014 בחן המרכז הארצי לבחינות והערכה ביצוע משימות בשפה כתובה על ידי חירשים וכבדי שמיעה. הדו"ח נכתב על ידי יעל מילגרם מהאוניברסיטה העברית, פרופ' טובה מוסט מאוניברסיטת תל אביב וד"ר צור קרליץ מהמרכז הארצי לבחינות והערכה. המחקר נועד לביצוע התאמות הוראה לכבדי שמיעה וחירשים (כו"ח) בבחינות סטנדרטיות. נמצא כי לרוב חברי קהילת כו"ח אין רמת קריאה המתאימה לגילם. תלמיד עם ירידה עמוקה בשמיעה, מסיים בית ספר תיכון עם כישורים בהבנת הנקרא כמו תלמיד בכיתה ד', כאשר בשלושים השנים עד 2014 לא חל שיפור של ממש בהישגים של קהילת כו"ח. פערים בהבנת הנקרא נמצאו גם בקרב כו"ח שלמדו במוסדות אקדמיים. חוקרים מצאו כי רק חצי מהסטודנטים החירשים זיהו את הרעיון המרכזי בטקסט שקראו, בין אם הטקסט הוצג בכתב ובין אם הטקסט הוצג בשפת הסימנים. הסטודנטים החירשים גם זכרו פחות פרטים מהטקסט בהשוואה לסטודנטים שומעים. המחקר מצא גם כי העיכוב בקריאה אצל ילדים חירשים להורים חירשים, שנחשפו מלידה לשפת הסימנים של ההורים, היה קטן מהעיכוב בקריאה אצל ילדים חירשים להורים שומעים. המחקר גילה ממצאים סותרים בין הישגי ילדים עם מכשירי שמיעה ובין הישגי ילדים עם שתל שבלולי, ובחן הישגי ילדים מושתלים בגיל צעיר. בבית הספר היסודי, הישגיהם היו טובים, והם קראו כמו תלמידים שומעים. בבית הספר התיכון הצטמצמו הישגיהם, והם צברו פער של מספר שנים ביכולת הקריאה. בהערכת סטודנטים בקולג', לא נמצא הבדל בין סטודנטים מושתלים ובין סטודנטים עם מכשירי שמיעה. לפי המחקר, הבינו חירשים שמות עצם מוחשיים והתקשו בהבנת שמות עצם מופשטים. בבית הספר התיכון, התקשו תלמידים חירשים יותר מתלמידים שומעים במשפטים מורכבים, וקשיים בתחומים נוספים בתחביר כמו מורפולוגיה, שפה ציורית, אנלוגיות והשלמת משפטים.

ראו גם

• חירשות מלידה
• תרבות החירשים
• אגודת החרשים בישראל
• בקול
• שילוב ילדים בעלי לקויות שמיעה בחינוך
• תסמונת האוזן המוזיקלית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לקות שמיעה בוויקישיתוף

• הערך "לקות שמיעה - Hearing impairment", באתר ויקירפואה
• חירשים וכבדי שמיעה, באתר כל זכות
• מיח"א – מחנכי ילדים חרשים, עמותה לילדים בגיל הרך עם לקות בשמיעה
• קול הסימנים – היכרות עם עולם החירשים
• "Sound and Fury" (קול וזעם), סרט על תרבות חירשים ושימוש בשתל קוכלארי
• בקול, ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים
• מרים לוינגר, ‏קהילת החרשים - היש לה גם עתיד?, ביטחון סוציאלי 87, נובמבר 2011
• חגית לבל חגאי, אדם בתוך עצמו נסגר: התמודדות עם לקות שמיעה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏28 בנובמבר 2011
• רותי שרון‏, הטו אוזן: כך תזהו ליקוי שמיעה אצל ילדכם, באתר וואלה, 20 במאי 2018
• אילת זאוכרמן, שמיעה צלולה - למחשבה צלולה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 בספטמבר 2023
• קובץ:National Library IL logo.svg ליקויי שמיעה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.