Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ליונל ניומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ליונל ניומן
פרופיל ב-IMDb

ליונל ניומן (אנגלית: Lionel Newman; ‏4 בינואר 1916 – 3 בפברואר 1989) היה מנצח, פסנתרן ומלחין קולנוע וטלוויזיה יהודי אמריקאי.

קריירה עריכה

ניומן נולד למשפחת מהגרים יהודית-רוסית בניו הייבן, קונטיקט, וגדל כאחד מעשרה ילדים והבן הצעיר מתוך שבעה. במצב העוני והדלות שבו הייתה המשפחה, אמו לובה תמיד עודדה אותם להישגים.

בגיל 16 היגר ניומן להוליווד, שם החל לעבוד כמנצח אצל האמרגן ארל קרול. אז הוא פגש את אשתו, בוורלי קרול, גם היא נערת מופעים אצל ארל קרול, ואחייניתו. ניומן קיבל הכשרה מקצועית בניו יורק, ולאחר שעבר ללוס אנג'לס המשיך ללמוד עם כמה מהגדולים בתחום.

בשנות ה-30 יצא ניומן במסע הופעות לצד מיי וסט. היא נהגה לגעור בו על כך שהרים את ידיו גבוה מדי בסוף ההופעה כשהיא אומרת "אני המופע פה ניומן, לא אתה" ("I'm the show, Newman, not you").

בגיל 18 השיג עבודה בנגינה על פסנתר על האונייה רוטרדם, כחלק מלהקה שנקראה "התזמורת של אגודת ניומן". למסע הייתה חשיבות רבה עבור ניומן, שרצה תמיד למצוא את בית אמו במסע כזה.

לאחר שעבר חניכות בניצוח על תזמורות ובתזמור, הצטרף ניומן אל חברת פוקס המאה ה-20, כפסנתרן תחת הנחייתו של אחיו הגדול, אלפרד ניומן; בשנת 1956 הוא חיבר את הפסקול לסרטו הראשון של אלביס פרסלי, צלילים בין הערביים ובשנת 1959 הוא קיבל העלאה בדרגה לבמאי מוזיקלי לסדרות טלוויזיה.

תפקיד זה פתח עבורו דלתות רבות, ובמהרה, לאחר שכתב כמה פסקולים לסדרות טלוויזיה, מונה לתפקיד סגן נשיא של חטיבת המוזיקה בחברת פוקס. הוא כתב מספר פסקולים קלאסיים בשנים אלו, בהם הפסקולים לסדרות "The Many Lives Of Dobie Gillis", ואחרים.

כהונתו של ניומן בחברת פוקס השתרעה על פני 46 שנים, בהן הוא הלחין וניצח על מעל 200 סרטים, כולל "החונק מבוסטון", "How to Marry A Millionaire", ‏"North to Alaska", ו-"Love Me Tender" ("צלילים בין הערביים") - סרטו הראשון של אלביס פרסלי. הוא היה המפיק המוזיקלי לכל סרטיה של מרילין מונרו בחברת פוקס. ב-1954 הלחין למענה את השיר "נהר ללא חזרה", בסרט "נהר האבדון".

ניומן היה מועמד 11 פעמים לפרס אוסקר, וזכה בו בשנת 1969 עבור הסרט "הלו, דולי!". הוא המשיך להלחין פסקולים רבים, ביניהם לסרט הנוסע השמיני. הוא היה אחראי על הפסקול לכל סאגת מלחמת הכוכבים (4, 5, ו-6). למרות שמעולם לא החשיב את עצמו ככותב שירים או זמר, הוא קיבל תעודת הערכה על כך שמאז שפרסם את שירו משנת 1948 "Again", הוא שודר ברשת מעל מיליון פעמים.

במהלך שנותיה האחרונות של כהונתו בפוקס, ניצח ניומן על תזמורות מרכזיות בארצות הברית, בקנדה, בניו זילנד ובאנגליה.

חוש ההומור החריף של ניומן נודע לשמצה ברחבי הוליווד. בביוגרפיה שלו, מתאר אותו פרנק סינטרה כבן אדם המצחיק ביותר בהוליווד. רשעותו ולשונו החריפה מוזכרים גם הם. ג'רי גולדסמית' מזכיר בביוגרפיה שלו שניומן נהג לקרוא לו "יפיוף" ולהתנהג בנשיות מאחורי גבו, על מנת ללעוג לגולדסמית (מתוך קנאה, לדבריו), על הנשים שהיו מכרכרות סביבו. גולדסמית מציין גם את העובדה שניומן כינה את המלחין ג'ון ויליאמס "דימיטרי הקטן", על שם דימיטרי טיומקין.

ניומן אהב את תעשיית הסרטים בכל מאודו, והשקיע את כל מרצו בתעשיית המוזיקה לסרטים. בעולם זה, של הפסקולים ומוזיקה לסרטים, הוא גדל להיות אחד מענקיה של התעשייה. הוא היה פרפקציוניסט, והתעניין באיכות בצורה בלתי נלאית. מיוחס לו המשפט "עוד טייק אחרון ודי" ("Just One More Take") - על מנת, ולו רק בסיכוי, לשפר עוד פרט אחרון. שאיפתו הייתה להביא את התזמורת של פוקס לרמה של תזמורת פילהרמונית משובחת, ותחת ניצוחו הוא הצליח בכך. הוא נחשב כמנהיג וכאיש-מפתח בקריירות של המלחינים ג'ון ויליאמס, ג'רי גולדסמית, דומיניק פרונטייר, פאט ויליאמס ורבים אחרים.

ליונל ניומן היה תוצר של "עידן הזהב" בהוליווד - חלק בלתי נפרד ממנו, והוא תרם לעיצובו.

ניומן פרש בשנת 1985, ונפטר ארבע שנים מאוחר יותר.

הוא היה אח של המלחינים אלפרד ניומן ואמיל ניומן ודוד למוזיקאים רנדי ניומן, דייוויד ניומן ותומאס ניומן.

קישורים חיצוניים עריכה

פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר
1934‏-1940 לואיס סילברס (1934) • מקס שטיינר (1935) • לאו פורבשטיין (1936) • צ'ארלס פרבין (1937) • אריך וולפגנג קורנגולד / אלפרד ניומן (1938) • הרברט סטותהארט / ריצ'רד הייגמן, פרנק הרלינג, ג'ון לייפולד ולאו שוקן (1939) • לי הרליין, פול סמית' ונד וושינגטון / אלפרד ניומן (1940)
1941‏-1960 ברנרד הרמן / פרנק צ'רצ'יל ואוליבר וולאס (1941) • מקס שטיינר / ריי היינדורף והיינץ רומהלד (1942) • אלפרד ניומן / ריי היינדורף (1943) • מקס שטיינר / מוריס סטולוף וכרמן דראגון (1944) • מיקלוש רוז'ה / ג'ורג'י סטול (1945) • הוגו פרידהופר / מוריס סטולוף (1946) • מיקלוש רוז'ה / אלפרד ניומן (1947) • בראיין איסדייל / ג'וני גרין ורוג'ר אידנס (1948) • אהרן קופלנד / רוג'ר אידנס (1949) • פרנץ וקסמן / אדולף דויטש (1950) • פרנץ וקסמן / ג'וני גרין וסול צ'פלין (1951) • דימיטרי טיומקין / אלפרד ניומן (1952) • ברוניסלב קפר / אלפרד ניומן (1953) • דימיטרי טיומקין / אדולף דויטש וסול צ'פלין (1954) • אלפרד ניומן / רוברט ראסל בנט, ג'יי בלקטון ואדולף דויטש (1955) • ויקטור יאנג / אלפרד ניומן וקן דרבי (1956) • מלקולם ארנולד (1957) • דימיטרי טיומקין / אנדרה פרווין (1958) • מיקלוש רוז'ה / אנדרה פרווין וקן דרבי (1959) • ארנסט גולד / מוריס סטולוף והארי סוקמן (1960)
1961‏-1980 הנרי מנסיני / סול צ'פלין, ג'וני גרין, אירווין קוסטל וסיד רמין (1961) • מוריס ז'אר / ריי היינדורף (1962) • ג'ון אדיסון / אנדרה פרווין (1963) • ריצ'רד שרמן ורוברט שרמן / אנדרה פרווין (1964) • מוריס ז'אר / אירווין קוסטל (1965) • ג'ון בארי / קן ת'ורן (1966) • אלמר ברנשטיין / אלפרד ניומן וקן דרבי (1967) • ג'ון בארי / ג'וני גרין (1968) • ברט בכרך / לני הייטון וליונל ניומן (1969) • פרנסיס ליה / הביטלס (1970) • מישל לגראן / ג'ון ויליאמס (1971) • צ'ארלי צ'אפלין, ריימונד ראש ולארי ראסל / ראלף ברנס (1972) • מרווין האמליש / מרווין האמליש (1973) • נינו רוטה וקרמיין קופולה / נלסון רידל (1974) • ג'ון ויליאמס / לאונרד רוזנמן (1975) • ג'רי גולדסמית' / לאונרד רוזנמן (1976) • ג'ון ויליאמס / ג'ונתן טוניק (1977) • ג'ורג'ו מורודר / ג'ו רנזטי (1978) • ז'ורז' דלרו / ראלף ברנס (1979) • מייקל גור (1980)
1981‏-2000 ואנגליס (1981) • ג'ון ויליאמס / הנרי מנסיני ולסלי בריקוס (1982) • ביל קונטי / מישל לגראן ואלן ומרלין ברגמן (1983) • מוריס ז'אר / פרינס (1984) • ג'ון בארי (1985) • הרבי הנקוק (1986) • ריושי סקאמוטו, דייוויד ביירן וקונג סו (1987) • דייב גרוסין (1988) • אלן מנקן (1989) • ג'ון בארי (1990) • אלן מנקן (1991) • אלן מנקן (1992) • ג'ון ויליאמס (1993) • הנס צימר (1994) • לואיס בקלוב / אלן מנקן וסטיבן שוורץ (1995) • גבריאל יארד / רייצ'ל פורטמן (1996) • ג'יימס הורנר / אן דאדלי (1997) • ניקולא פיובאני / סטיבן וורבק (1998) • ג'ון קוריליאנו (1999) • טאן דן (2000)
2001‏-2020 הווארד שור (2001) • אליוט גולדנטל (2002) • הווארד שור (2003) • יאן קצ'מרק (2004) • גוסטבו סנטאוליה (2005) • גוסטבו סנטאוליה (2006) • דריו מריאנלי (2007) • איי. אר. רהמן (2008) • מייקל ג'אקינו (2009) • טרנט רזנור ואטיקוס רוס (2010) • לודוביק בורס (2011) • מייקל דנה (2012) • סטיבן פרייס (2013) • אלכסנדר דספלה (2014) • אניו מוריקונה (2015) • ג'סטין הורוויץ (2016) • אלכסנדר דספלה (2017) • לודוויג גורנסון (2018) • הילדור גואנדוטיר (2019) • ג'ון בטיסט, טרנט רזנור ואטיקוס רוס (2020)
2021-היום הנס צימר (2021) • האושקה (2022) • לודוויג גורנסון (2023) • דניאל בלומברג (2024) • לודוויג גורנסון (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ליונל_ניומן&oldid=145869"