כיתה (פלג מתבדל)

קובץ:Japanese buddhist monk by Arashiyama.JPG

נזיר בודהיסטי יפני מכיתת הסוטו זן

כיתה (בלועזית: סקטה, מלטינית: Secta) בהקשר סוציולוגי היא פלג מתבדל מהותית במסגרת תנועה דתית, פוליטית או פילוסופית רחבה יותר, או בחברה ככלל. היא בדרך כלל מתפתחת כתת־קבוצה, לעיתים כסיעה רשמית, המתבדלת ופורשת מקבוצה גדולה יותר למסגרת התארגנות עצמאית, המתאפיינת במערך ייחודי של רעיונות ונוהגים המדגיש התבדלות מהותית מהתנועה הרחבה. לא כל פלג מיעוט דתי או פוליטי נתפס בהכרח ככיתה דתית או פוליטית, והגדרה זו עשויה להיות שנויה במחלוקת.

המונח כיתתיות (סקטנטיות) מתייחס לתופעה של התפצלות לכיתות מתבדלות, ומזוהה עם נטייה לגישה הממוקדת באינטרסים קבוצתיים צרים על פני האינטרסים של התנועה הרחבה, לרבות הימנעות משיתופי פעולה הנחשבים נחוצים, עד כדי עימותים אלימים במסגרת מאבקי כוחות בין כיתות דתיות או פוליטיות. כך, מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990) או הסכסוך בצפון אירלנד נחשבים לדוגמאות לעימותים כיתתיים מדממים בין כיתות אתניות־דתיות.

מינוח

גיזרון

גזירה לאחור בעברית החדשה מהמילה התלמודית כִּתּוֹת, שהיא ריבוי המילה כַּת, לפי ההיקש למילים כגון פִּנּוֹת, טִפּוֹת, שצורת היחיד שלהן היא פִּנָּה, טִפָּה. המונח כת, אף שמקורו במשמעות כללית רחבה של תת־קבוצה של אנשים, משמש כיום לרוב בהתייחסות לצורה קיצונית של כיתה דתית, במשמעות קבוצת פולחן מסתגרת וקנאית (cult).

המילה secta בלטינית, שממנה נגזר המונח באנגלית ובמספר שפות אחרות, מקורה בפועל sequi, במשמעות "דרך, נתיב".

כיתה לעומת כת כצורת קיצון

ההבחנה בין כיתה דתית ככלל לבין צורת קיצון של קבוצה פולחנית קנאית אינה חותכת, שכן גם ממסד דתי עוצמתי המקובל בתקופה היסטורית מסוימת על הזרם המרכזי בחברה עשוי להתאפיין בהיבטים קיצוניים של פולחן, דיכוי וקנאות, וככלל הגדרת הקצה של מנעד רחב בתופעות מורכבות של התקבצויות חברתיות היא יחסית ועשויה להשתנות לאורך זמן. כאמור, במקור המונח 'כת' היה טעון במשמעות כללית רחבה של 'פלג' או 'עדה', אך בעברית המודרנית המונח מזוהה לרוב עם המשמעות של צורת הקיצון של כיתה דתית, הנחשבת בעיני הזרם המרכזי בחברה כפוגענית והרסנית ביותר (בדומה למונח Cult באנגלית).

ישנן הגדרות שונות ותפיסות שונות בתרבות הפופולרית ובאקדמיה ביחס למונחים כיתה וכת, והסיווג של קבוצה כלשהי – דוגמת תנועה דתית או פוליטית חדשה או מצומצמת – גם במשמעות הרחבה עשוי להיות שנוי במחלוקת.

התפתחות סוגי כיתה דתית

בתולדות הדתות והאסכולות המיסטיות סווגו ככיתה דתית (ולעיתים במונח כת במשמעות רחבה) קבוצות אנשים שאימצו תורה פילוסופית או דתית מסוימת, או קבוצות שנפרדו מעיקרי אמונה של ממסד דתי קיים. בכלל זה, ענף שהתפצל מדת מרכזית, ובמיוחד כזה שאימץ תפיסות טהרניות יותר או שונות לגבי יישום עיקרי דת מסוימים – לדוגמה, כיתות הנאו-פיתגוראים, האיסיים, הקתרים או ה"דונמה".

במקרים רבים שימש הסיווג לצורך ייחוד הקבוצה המתבדלת לשלילה, ולעיתים קרובות לווה ייחוד זה גם ברדיפות ובניסיון למגר את הקבוצה. בהקשר זה טען נפוליאון כי ”חייבים לראות ביהודים אומה ולא כיתה דתית”.

תת־זרם בדת ממוסדת

כיתות שמאמיניהן נשבעים אמונים לאחת הדתות הממוסדות, אך משנים עיקר דתי או נוהג דתי לטובת מנהגיהם הייחודיים. פעמים רבות מתמזגת הכיתה עם הזמן בזרם המרכזי, אף שהיא עשויה לשמר כמה וכמה ממנהגיה הנבדלים. דוגמה אפשרית לכיתה מסוג זה היא החסידות בראשית דרכה, כאשר נחשדו אנשיה בעשיית מעשי ליצנות ואף הוחרמו על ידי ראש המתנגדים, הגאון מווילנה. דוגמאות בולטות אחרות הם הזרמים הפרוטסטנטיים השונים, ובמיוחד הבפטיסטים והאנבפטיסטים וזרמים שונים בקלוויניזם, שהוגדרו תקופה ממושכת ככיתות מורדות או כמינים על ידי נציגי הדת השלטת בארצותיהם.

הכלאה של זרמים דתיים

סוג המערֵב מרכיבים אמונתים ודתיים מדתות שונות. לדוגמה, הנצרות בראשיתה הכליאה תחת קורת גג אחת רבים ממאפייני היהדות עם מאפיינים בולטים של הדתות הפוליתאיסטיות והדואליסטיות. דוגמה נוספת היא השיעה באסלאם, ששולבו בה מרכיבים שונים מן האמונה הזורואסטרית. דוגמה עדכנית יותר לכיתה דתית ששילבה אלמנטים מדתות שונות היא עדי יהוה, שההוגה שלה, צ'ארלס ראסל, הכליא אמונה נוצרית עם אלמנטים משיחיים ומילניאריים.

דתות חדשות

דתות חדשות, כמו המורמונים במאה ה-19 או הכנסייה הסיינטולוגית, חסידי הרא קרישנה, מאמיני תורתו של קרלוס קסטנדה וכנסיית האיחוד (מוניזם) במאה ה-20. כמעט כל הדתות החדשות טוענות לשורשים עתיקים בזמן (לדוגמה, הוויקה טוענת שהיא "התחדשות" של דת עתיקה), ובוראות סיפור מיתולוגי ששיאו הראשון בהופעת ממציא הדת, ולעיתים צפוי שיא נוסף בהתרחשות בעתיד הקרוב.

כת – צורת קיצון של קבוצה פולחנית קנאית

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כת

כיתות דתיות בהיסטוריה

• איסיים – כיתה דתית יהודית שהתקיימה בקומראן במאות האחרונות של תקופת בית שני.
• הנצרות הקדומה – תנועה שצמחה מתוך היהדות וביקשה למן המאה הראשונה ועד המאה השלישית לספירה להפיץ את המונותאיזם והאמונה בישו ברחבי העולם ההלני.
• כיתות הגנוסטיקה – מניכאיזם, סימוניזם, מרקיוניזם ועוד – שהאמינו בדואליזם מהותי, במאבק בין האל הרע שברא את העולם הגשמי (הדמיורגוס) לבין האל הטוב הרוחני הנמצא מעבר לגשמיות.
• כיתות הח'וארג' המוסלמיות שהחלו להיווצר בתקופת הח'ליף עלי, כמו האיבאדים והיזידים.
• התנועה הוולדנסית – תנועה נוצרית מן המאה ה-12 באירופה, שקראה לעוני, הטפה וריכוז הסמכות הדתית בכתבי הקודש.
• שבתאות – תנועה יהודית מהמאה ה-17 שהאמינה במשיחיותו של שבתי צבי והחזיקה בפרשנות חריגה ליחס בין חטאים לגאולה.
• פרנקיזם – גרורה מאוחרת של השפעת משיחיותו של שבתי צבי, בהנהגתו של יעקב פרנק.
• החשישיון – פלג של הזרם האסלאמי האיסמאעילי. עקרונותיהם של החשישיון היו חוסר אמונה בקיום שמימי כלשהו, הפיכת העולם למקום "טוב יותר" בהתנגדות מוחלטת לשלטון רודני, ואמונה בחופש האדם.
• דונאטיזם הייתה כיתה דתית נוצרית מהמאות הרביעית והחמישית לספירה; הנצרות סימנה אותה כמינות.
• אתינגאנים היו כיתה דתית נוצרית שפעלה בקיסרות הביזנטית ואימצה כמה ממנהגי היהדות.
• הבוגומילים היו כיתה דתית בנצרות המזרחית ובתקופה מסוימת דת המדינה של בוסניה והרצגובינה.
• עיסוניים חסידי אבו עיסי.
• עלווים – קבוצה אתנית וכיתה דתית בעלת זיקה לאסלאם, בת כ־3 מיליון מאמינים.
• התֵרָפּוֹיְטִים – כיתה דתית יהודית, שהמקור הכתוב היחיד ששרד ומתאר אותה הוא פילון האלכסנדרוני בקונטרס "על חיי העיון".
• אביונים – כיתה דתית יהודית־נוצרית שפעלה בארץ ישראל מן המאה הראשונה עד המאה הרביעית לספירה.
• מונטניזם – כיתה דתית שפרשה מהנצרות במאה השנייה.
• אמיש – כיתה דתית נוצרית אנבפטיסטית (פרוטסטנטית), שהמאמינים בה חיים בצפון ארצות הברית ומתנזרים מהתפתחויות טכנולוגיות.

כיתה פוליטית

כיתה פוליטית מתייחסת בהכללה לפלג פוליטי מתבדל מהותית בחברה או בתנועה פוליטית רחבה (בעיתונות ישנה מופיעה גם הצורה "כתה מדינית").

המונח עשוי לשמש בקונוטציה שלילית המרמזת לשוליות, לדוגמטיות, ולנטייה למיקוד באינטרסים קבוצתיים צרים על פני האינטרסים של התנועה הרחבה. כך לדוגמה התייחס בעוקצנות ב־1965 שר האוצר דאז פנחס ספיר למפלגת מפ"ם: ”המערך הושיט ידו למפ״ם ואם מפלגה זו אינה רוצה להישאר כיתה פוליטית קטנה, עליה להצטרף למערך”.

לגבי תנועת כך ציין בית המשפט העליון של מדינת ישראל כי ”הופעתה (בשלהי שנות השבעים) של תנועת 'כך', אשר הטיפה לייסודה של מדינת הלכה יהודית 'נקייה' מלא־יהודים, העלתה על הבמה הציבורית כיתה פוליטית אשר דגלה באידאולוגיה גזענית מובהקת” (פסק דין אלבה נגד מדינת ישראל, 1996).

מזווית אחרת, ברמיזה לגישה פוליטית צרה, ביקר הבמאי עודד קוטלר את מירי רגב ב־2016, אז שרת התרבות, שעשתה דה־לגיטימציה להצגת שיר של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש בטקס פרסי אופיר: ”שרה בישראל מייצגת יותר מאשר מגזר. היא אמורה לייצג משהו יותר ממלכתי. היא ייצגה כיתה פוליטית מסוימת ובכך לא עשתה את תפקידה כהלכה”.

בלשון הקצנה שעשויה לרמז לפולחן וקנאות משמש המונח "כת פוליטית". כך, ראש המרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל חי, שאול קמחי, טען כי ”הביביסטים הם כת פוליטית”.

ראו גם

• כיתתיות
• דת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|כיתה]] בוויקישיתוף