Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יצחק לויתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יצחק לויתן
דיוקן עצמי (1880)
דיוקן עצמי (1880)

יצחק (איסָק) איליץ' לֵוִיתן (Исаак Ильич Левитан;‏ 18 באוגוסט (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 30 באוגוסט)‏ 1861 – 22 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 4 באוגוסט)‏ 1900) היה צייר רוסי יהודי.

קורות חיים עריכה

לויתן נולד בשטעטל (עיירה יהודית) קיבארט שבאזור קובנה בליטא, אז בשליטת האימפריה הרוסית. אביו, אלישיב לויתן, בנו של הרב המקומי, למד בישיבה והיה לפקיד במסילות הברזל הרוסיות, וכן עסק בתרגום מגרמנית וצרפתית לרוסית. בראשית 1870 עברה משפחת לויתן למוסקבה. בספטמבר 1873, בהיותו בן 12, התקבל יצחק לויתן לבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה (בו החל ללמוד אחיו הבכור הבל שנתיים קודם). לאחר שנה שבה למד העתקת יצירות עבר לויתן לכיתת ציורי הטבע וציורי הנוף. בין מוריו של לויתן ניתן למנות את וסילי פולנוב, וסילי פרוב ואלכסיי סאווראסוב.

בשנת 1875 נפטרה אמו, ואביו נפל למשכב זמן קצר לאחר מכן ולא יכל לתמוך בארבעת בניו. המשפחה הענייה לא יכלה לתמוך בלימודיו של יצחק, אבל בשל כישרונו הרב קיבל לויתן מלגה על מנת שימשיך ללמוד בבית הספר.

יצירותיו הראשונות עריכה

קובץ:Levitan Sokolniki Autumn 1879.jpg
יום סתיו בסוקולניקי, 1879
קובץ:Isaak Ilitsch Lewitan 002.jpg
חוף (Плес),‏ 1889
קובץ:Valentin Alexandrovich Serov - Portrait of the Artist Isaac Levitan.jpg
דיוקנו של לויתן מעשה ידי האמן ולנטין סרוב (1893)

בשנת 1877 הוצגו לראשונה יצירותיו של לויתן וזכו להצלחה רבה.

בעקבות ניסיון ההתנקשות של אלכסנדר סולובייב בצאר אלכסנדר השני, קיסר רוסיה במאי 1879, גורשו יהודים רבים מערי רוסיה, ומשפחתו של לויתן נאלצה לעבור לסאלטיקובקבה. בעקבות לחץ רב של אוהבי אמנות על השלטונות הורשה לויתן לשוב למוסקבה. ציורו - "יום סתיו בסוקולניקי" (Осенний день. Сокольники), שצויר באותה עת, נרכש על ידי הסוחר והאספן העשיר פאבל טרטיאקוב (והוא מוצג כיום בגלריית טרטיאקוב).

באביב 1884 השתתף לויתן בתערוכה הנודדת של קבוצת פרדויז'ניקי, ובשנת 1891 הפך לחלק מהקבוצה.

במהלך לימודיו התחבר עם קונסטנטין קורובין, מיכאיל נסטרוב, האדריכל פיודור שכטל (אנ'), הצייר ניקולאי צ'כוב, ועם אחיו של ניקולאי, אנטון צ'כוב, שהיה לחברו הטוב ביותר של לויתן.

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19 שיתף לויתן פעולה עם האחים צ'כוב באיור המגזין "מוסקבה". כמו כן, בין השנים 1885–1886 שיתף לויתן פעולה עם קורובין וצייר את התפאורה לאופרה של סאווה מאמונטוב.

ציורי הנוף כביטוי למצבי הרוח עריכה

בעבודותיו, צייר לויתן את הנוף הכפרי הראשי תוך שהוא מנסה להביע באמצעות הנופים את רגשותיו, ולעורר רגשות שונים אצל הצופה. לויתן סירב לצייר נופים עירוניים (למעט היצירה "נוף מנזר סימינוב" - יצירה שאבדה, ולמעט העיר מוסקבה המופיעה בציור "הארת הקרמלין"). בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-19 טייל לויתן בסביבות מוסקבה וצייר יצירות נוף רבות שנועדו למעשה להביע את הרגשות השונים שנפש האדם יכולה להרגיש.

יצירות אלה מתארות נופים פסטורליים בהם לא מופיעים בני אדם או בעלי חיים. בין יצירות אלה ניתן למנות את "דרך ולדימירקה" (1892), "פעמוני הערב" (1892) ו"מנוחת עולמים" (1894). שלוש יצירות ידועות אלה מוצגות כיום בגלריית טרטיאקוב שבמוסקבה.

בעבודות מאוחרות יותר של לויתן ניתן לראות השפעות של הסגנון האימפרסיוניסטי.

ציורים מאוחרים ושנות חייו האחרונות עריכה

בקיץ 1890 צייר לויתן ביוריבטס את היצירה "נוף מנזר קריווסרסקי". יצירה זו השפיעה על יצירה מאוחרת יותר "המנזר הדומם" הנחשבת לטובה ביצירותיו. בתמונה ניתן לראות את המנזר וסביבו את הגשרים על הנהר המקשרים אותו אל העולם החיצון. לויתן ראה ביצירה זו סמל לנפשו של האדם.

בשנת 1896 הוא ערך תערוכה באודסה לצד ויקטור סימוב וצייר נוסף. שנת 1897 נבחר לויתן לאקדמיה לאמנות, ובשנת 1898 מונה לעמוד בראש הסטודיו לציור נופים בבית הספר בו למד.

לויתן בילה את שנת חייו האחרונה בביתו של צ'כוב שבחצי האי קרים. למרות מחלת השחפת ממנה סבל, המשיך לצייר יצירות אופטימיות ומרובות אור, בהם ניתן לראות את יופיו ושלוותו של הנוף הרוסי.

לויתן נקבר בבית הקברות היהודי בדורוגומילובו. באפריל 1941 הועברו עצמותיו לבית הקברות נובודביצ'י, בסמוך לקברו של צ'כוב.

לויתן לא נישא ולא היו לו ילדים, הוא חי שנים אחדות עם הציירת סופיה קובשינקובה, שהייתה נושא שכיח בציוריו.

סגנונו עריכה

לויתן הותיר אחריו למעלה מ-1,000 ציורים בצבעי שמן וצבעי מים. עוד בימי חייו (וגם לאחר מכן) נחשב לגאון, ואמנותו (הנחשבת סגנון אימפרסיוניסטי רוסי), השפיעה רבות על התפתחות האמנות הרוסית.

גם בארץ ישראל הושפעו מאמנותו ציירים רבים. שמואל חרובי צייר בסגנונו. ואברהם אופק (1935 - 1999) ייסד יחד עם שני אמנים מרוסיה את קבוצת לויתן שחרתה על דגלה: ציונות, מיסטיקה יהודיות, עממיות.

גלריית תמונות עריכה

הנצחה עריכה

קובץ:Yitschak Levitan st. in tel Aviv.jpg
שלט רחוב יצחק לויטן בשכונת נווה אביבים בתל אביב

בשנת 1974 נקרא האסטרואיד לויתן בחגורת האסטרואידים על שמו.

עיריית תל אביב קראה רחוב על שמו בשכונת נווה אביבים.

במאית הקולנוע גלינה יבטושנקו ביימה סרט תיעודי על היחסים של לויתן עם ידידו אנטון צ'כוב בשם "אנטון צ'כוב ויצחק לויתן: דיוקן כפול בראי התקופה". הסרט הוקרן, בין היתר, בסינמטק ירושלים בנובמבר 2025.

לקריאה נוספת עריכה

  • Lerner, Vladimir, Margolin, Jacob, Witztum, Eliezer, "Creativity and Mood Disorders: The Enigmatic Case of Isaak Il’ich Levitan (1860–1900)", Journal of Medical Biography, Vol. 23, No. 3, August 2015.
  • Isaak Il'ich Levitan / A. Turkov, Moskva : Iskusstvo, 1974 (ברוסית). נמצא בספריית מהלמן, המרכז לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יצחק לויתן]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יצחק_לויתן&oldid=114121"