Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף ז'מיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן רצוי להוסיף הערות שוליים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן רצוי להוסיף הערות שוליים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוסף ז'מיאן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה

1922

ורשה, פולין
פטירה

30 בינואר 1971,

ישראל
תחום כתיבה סופר
סוגה שואה

יוסף ז'מיאן (זיסמאן) (192230 בינואר 1971) היה סופר ישראלי, מלוחמי גטו ורשה ומראשי הארגון היהודי הלוחם. ספרו מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים יצא לאור בהוצאת יד ושם בשנת 1962 בתקופת משפט אייכמן, זכה לפופולריות עצומה ותרם להעלאת השיח הציבורי אודות השואה שעד אז היה די מושתק ומודחק.

קורות חיים עריכה

יוסף ז'מיאן נולד בוורשה בשנת 1922. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הועברה משפחתו (יוסף, הוריו, אחותו, ושני אחיו) לגטו ורשה, שם הוא הצטרף למחתרת ופעל באגודת צנטוס שטיפלה בילדים יתומים והקימה עבורם בתי מחסה בתחום הגטו. לאחר דיכוי המרד הוא חי בוורשה בזהות בדויה, שימש איש קשר בין הצד הארי של ורשה מטעם הוועד היהודי הלאומי ועסק ברכישת נשק לאי"ל (הארגון היהודי הלוחם), המחתרת היהודית ששפעלה בוורשה לאחר דיכוי המרד בגטו

בסתיו 1943 נתקל ז'מיאן באחד מרחובות ורשה בחברות ילדים, חלקם צעירים מאד, שעסקה בממכר סיגריות ועיתונים בכיכר שלושת הצלבים, אחת הכיכרות המרכזית של העיר ורשה. ז'מיאן, בחושיו המפותחים, חשד שמדובר בילדים יהודים, יצר עימם קשר ופרש את חסותו על הקבוצה. הוא השתדל לדאוג לכל צורכיהם ואף הנפיק להם תעודות מזויפות. את זכרונותיו מאותם ימים, כולל המפגש עם אותם ילדים, העלה ז'מיאן על הכתב ביומנו. לאחר עלייתו לארץ העלה על הכתב את הסיפורים בצורה מסודרת ופרסם אותם כספר שיצא לאור בשנת 1962. הספר זכה כאמור להצלחה עצומה. הוא נדפס במהדורות רבות ותורגם לשפות רבות, ואף זכה בפרסים ספרותיים. בשנת 2022 יצא הספר במהדורה מחודשת ביוזמתם של בני משפחותיהם של הילדים מכיכר שלושת הצלבים.

אחרי המלחמה עריכה

כאשר הסתיימה המלחמה גילה ז'מיאן כי שני הוריו, אחותו שרה (סילה), ושני אחיו שלום (סווק) ומרדכי (מייטק), שהיו גם הם לוחמי מחתרת, נספו כולם. הוא נשאר בוורשה, למד הנדסת בניין באוניברסיטת ורשה[דרושה הבהרה] ובשנת 1955 עלה לישראל,[דרוש מקור] ונישא לינינה (לבית בראנדווין), מורה ומחנכת, שהייתה גם היא פעילת מחתרת בוורשה. בשנת 1958 נולד בנם היחיד, רמי. המשפחה התיישבה בחולון ולמחייתו עבד ז'מיאן כמהנדס בסולל בונה. יחד עם רעייתו הקדיש ז'מיאן חלק ניכר מזמנו לשימור זכר השואה בכלל, ומרד גטו ורשה בפרט. בין היתר שירטט ז'מיאן מפות מדויקות של גטו ורשה. המפות מצויות בארכיון יד יערי ומשמשות חוקרים רבים של התקופה.

ז'מיאן נפטר בינואר 1971 מסרטן הריאות והוא בן 49 בלבד.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת עריכה