יהושע פיינזינגר
פעולות נוספות
| לידה |
1838 ה'תקצ"ח פלונגיאן |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1872 (בגיל 34 בערך) י"א באייר ה'תרל"ב ברלין |
| פרופיל ב-IMDb | |
יהושע פיינזינגר (בלועזית: Joshua Feinsinger; ה'תקצ"ח, 1838 – י"א באייר ה'תרל"ב, 19 במאי 1872) היה אחד מחשובי החזנים בליטא ובפולין במחצית הראשונה של המאה ה-19. נודע בקולו הטנורי יוצא הדופן, בכישרונו המוזיקלי ובסגנונו הלירי והחודר לבבות. בתקופתו נחשב לאחד מגדולי עולם החזנות בפולין, ויצירותיו לתקופת הספירה זכו לפרסום רב.
קורות חייו עריכה
יהושע נולד בשנת 1839 בעיר פלונגיאן שבליטא, אז בתחומי האימפריה הרוסית להחזן המקומי אליעזר פיינזינגר, שחנכו וגדלו ברוח אורתודוקסית. אביו הבחין כבר בילדותו בכישרונו הגדול לנגינה ולשירה, לימדו תווי נגינה ואת יסודות המוזיקה, והכניסו כמשורר צעיר במקהלתו.
בשנת 1858 התקבל יהושע למשרתו הראשונה כחזן בעיר לונטשיץ שבפולין, ונשאר שם כשנתיים. לאחר מכן עבר לכהן בעיר קולו, ובעוד מקום שבפלך קליש, אך לא נשאר שם זמן רב. זמן קצר אחר כך נתקבל כחזן בבית הכנסת העירוני בעיר ולוצלבק, ושם נודע שמו ברבים. בתקופת כהונתו בעיר זו קנה לו פיינזינגר מוניטין רב, ויצירותיו החלו להתפרסם ברחבי פולין ומחוצה לה.
ב-1868 הוזמן לכהן כחזן בבית הכנסת העירוני בווילנה, לאחר שהחזן הנודע חיים וסרצוג עזב את העיר והתמנה לחזן בלונדון.
יצירתו וסגנונו עריכה
פיינזינגר נחשב מראשי הכוכבים העולים בעולם החזנות בראשית המאה ה-19. הוא היה יודע נגן וירא אלוקים, ובשעתו "הרעיש את בתי הכנסת בפולין בניגוניו" ל"גאולות" שבין פסח לשבועות — "יקוש בעניו", "שביה עניה", "שכולה אכולה"[1] ואחרות. ניגוניו הצטיינו ב"קמטים יהודיים" מקוריים ובפירוש מדויק של המילים.
פטירתו עריכה
בחורף תרל"ב בעת ביקור שערך אצל אחיו בוולוז'ין, נענה לבקשת הרב המקומי, לשיר בבית העלמין את "אל מלא רחמים"[2], ושם הצטנן, חלה במחלה קצרה ומותו אירע בבית החולים היהודי בברלין ב-19 במאי 1872. הוא בן כ-35 שנים בעת מותו. נקבר בבית הקברות היהודי בשונהאוזר אלה בברלין. והחזן המקומי אברהם גולדברג הקים, בסיוע חברים ועמיתים, מצבה למורה ולמאסטר הנערץ שלו, שעליה נחרתה הכתובת הבאה:
איש יקר גבר נעלה, הנודע לשם ולהתהלה, מנצח בנגינות ומשכיל שיר, ה"ה הש"ץ ומפורסם, אשר עמד לשרת בקודש, בעיר ווילנא, מורינו ר' יהושע, בן מהו' ר' אליעזר פיינזינגער, זצ"ל נפטר ביום א' י"א אייר, תרל"ב לפ"ק, תנצב"ה.
— Allgemeine Zeitung des Judentums, 1919, עמ' 404
מורשת עריכה
שמו של פיינזינגר נזכר בעדויות ככוהן בחזנות שהשפיע על התפתחות סגנון החזנות במזרח-אירופה. לחניו הועברו במסורת בבתי הכנסת בפולין וליטא ואף לאחר מותו נמשכה ההאזנה להם ולביצועיהם.
להאזנה עריכה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ועל ידי עבדיך, בביצוע יוסף רוזנבלט, סרטון באתר יוטיוב
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ועל ידי עבדיך, בביצוע מוטי בויאר, סרטון באתר יוטיוב
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg לא אמות כי אחיה, בביצוע יוסף רוזנבלט, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=link}
קישורים חיצוניים עריכה
- אהרן פרידמן, Lebensbilder berühmter Kantoren, עמ' 126, באתר גוגל ספרים (בגרמנית)
- אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על פיינזינגר – "חזנים און חזנות", בתוך: "דער מארגען זשורנאל", 30 דצמבר 1928 (ביידיש)
- אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על פיינזינגר – "קולטור-טרעגער פון דער אידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
- מאיר שמעון גשורי, ולוצלבק והסביבה - ספר קהילה, תל אביב תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- נתן סטאלניץ, נגינה אין יידישן לעבן, טורונטו, 1957, עמ' 39-38, באתר אוצר החכמה (ביידיש)
- שני משוררים, המגיד, 15 במרץ 1871
- ווילנא, המליץ, 31 בינואר 1870
- למנצח בנגינות משפיל ואיתן, המגיד, 3 בינואר 1872
- Izraelita, 29 מאי 1868 (בפולנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Zeitschrift für Musikwissenschaft Volume 8, 1925.
- ^ לפי העיתון דיא ווארהייט, 22 יולי 1909 היה בעת ערוך אזכרה על קברו של חיים מוולוז'ין.