יהדות סיציליה
פעולות נוספות
יהדות סיציליה כללה קהילות יהודיות אחדות באי סיציליה שבים התיכון. הנוכחות היהודית באי פסקה בסוף המאה ה-15, כאשר גורשו כל היהודים מהאי. הגירוש כלל גם את היהודים שהיו בתחום איטליה של היום, מרומא דרומה. הייתה זו החלטתם של המלכים הקתוליים בני הזוג פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה, בעקבות גירוש יהדות ספרד בשנת 1492.
תולדות הקהילה עריכה
היהודים הראשונים שהתיישבו בסיציליה ישבו בה במאה ה-1 לספירה. בעיירה קאלאקטֱה, חי ההיסטוריון והסופר היהודי קייקיליוס אשר פעל ברומא בימי אוגוסטוס (63 לפנה"ס - 14 לספירה), לפי השרידים שנשארו מעבודתו הוא היה דמות ספרותית חשובה.
בין הממצאים הארכאולוגיים הקדומים של קהילה יהודית באי נמנית כתובת קבורה מן המאה ה-4 לספירה, שהתגלתה בקטניה. כתובת זו היא הטקסט הארוך ביותר בלטינית הידוע מיהדות התפוצות של אותה תקופה. היא מנציחה אדם בשם אורליוס סאמוהיל ואת רעייתו לאסיפרינה (או לאסיה אירנה), וכוללת יסודות עבריים ולטיניים כאחד, ובהם סמלי מנורת המקדש וברכה בעברית.[1][2] הכתובת מבקשת כבוד ל"פטריארכיה" ולחוקי התורה. חוקרים ציינו אותה כדוגמה נדירה לשימוש בו-זמני של יהודי הן בשיטת התיארוך הרומית החילונית והן בשיטה היהודית. ההתייחסות לפטריארכיה נתפסת כהכרה במעמדם של הנשיאים, ראשי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.[2]
במאה ה-6 הוציא האפיפיור גרגוריוס ה-1 כתב הגנה על יהודי סיציליה.
במהלך השלטון הנורמני שגשגה הקהילה היהודית באי אך במאה ה-13 החלה הרעה במצבם והיהודים הוכרחו לשאת את אות הקלון.
הרדיפות של היהודים בספרד השפיעו גם על התושבים בסיציליה שהחלו לעשות פרעות ביהודי האי.
במהלך המאה ה-15 ניסתה קבוצה מבני הקהילה לארגן עלייה של הקהילה לארץ ישראל אך השלטונות מנעו זאת מטעמים כלכליים. בשנת 1430 נערך משפט בפלרמו לרופא והפייטן היהודי משה רימוס בטענה כי הרעיל בכוונה מטופלים. דינו נגזר להוצאה להורג והוצע לו להמיר את דתו תמורת ביטול גזר הדין, אך הוא סירב, הוצא להורג ונקבר בכוונה מחוץ לחומות העיר.
בין בני הקהילה היו רבנים ומלומדים גדולים.
הגירוש עריכה
בשנת 1474 נערכה עלילת דם ביהודי סיציליה ובשנת 1493 גורשו יהודי סיציליה, קהילה שמנתה כ-36,000 יהודים[3] או 37,000 יהודים שחיו ב-52 קהילות ברחבי האי,[4] בעקבות גירוש ספרד. משוער שהיהודים בסיציליה ב-1492 היו בין 3% ל-6% של האוכלוסייה באי.[5]
ב-29 באפריל 1492 הוצא צו לפיו יהודי לא יוכל להמשיך לחיות בתחומי השליטה של מלכות ספרד. רק אם יהיה מוכן להמיר את דתו הוא יוכל להמשיך להתגורר בתחומי הממלכה, שכללה, בין השאר את סיציליה. חלק קטן (אמנם רב מספרית) אכן התנצר ונשאר באי כאשר רוב היהודים מסיציליה גורשו משם. חלק מהמתנצרים היו אנוסים והיו מושא להתעללות והשפלה מצד השלטונות הנוצריים של האינקוויזיציה.
תרגום הצו באנגלית מספר: ”ידוע לכם כי נוצרים מְרֻשָּׁעים הושפעו ממגעם עם היהודים, התיהדו ועזבו את הכנסייה. בשנת 1480 בטולדו נעשה ניסיון להפריד בין היהודים לבין הנוצרים על ידי כליאתם בשכונות נפרדות. בתקווה שההפרדה "תרפא" את המצב.”
על פי הצו, יהודים שלא יסכימו להמיר את דתם נדרשו לעזוב את סיציליה בתוך תשעים יום, אחרת היו צפויים לעונש מוות. מאחר שרבים מהם עסקו במסחר, הם נאלצו למכור את רכושם בפרק זמן קצר, לשלם את המיסים שהושתו עליהם ולעזוב את האי. ההוראה חלה גם על בעלי מלאכה כגון קצבים, אופים ויצרני נרות, שנדרשו להיפטר מציודם. מכלול העסקאות תועד, וכולל מידע מפורט הכולל את שמות המשפחה של בעלי העסקים שנאלצו לממש את נכסיהם. בארכיוני המדינה מופיעים המוכרים היהודים והקונים הנוצרים. עד לגירושם מהאי הייתה זו קהילה פורחת ומשגשגת שהוציאה בתוכה בין השנים 1363-1492 כ-500 רופאים. יהודים רבים שגורשו מסיציליה בחרו להתיישב בקלבריה, בה התקיימה קהילה יהודית מאז המאה הרביעית. בשל הכיבוש הספרדי של קלבריה, גורשו כל היהודים מחבל ארץ זה כחלק מהמשך המדיניות האנטי-יהודית של ממלכת ספרד הנוצרית שהובילה לגירוש ולאינוס יהודי ספרד בעשורים קודם לכן.
בעת החדשה עריכה
כיום אין בסיצילה קהילה יהודית מאורגנת. בינואר 2017 התקיים טקס בארכיון העירוני בפלרמו שבו הכריז הארכיבישוף של פלרמו, קורדו לורפיש, על החזרת מתחם (שהוחזק על ידי הכנסייה והמנזר של סנט ניקולו טולנטינו) לקהילה היהודית, לבקשת ארגון שבי ישראל והמכון הסיציליאני למדעי היהדות. על המתחם ייבנה מחדש בית כנסת, סמוך לחורבות בית הכנסת ההיסטורי.[6] לפי כתבי עובדיה מברטנורא, היה זה בית הכנסת הגדול ביותר בעולם באותה תקופה.[7]
שרידים יהודיים עריכה
באי ניתן למצוא שרידים לקיום קהילות יהודיות. בערים פלרמו וסירקוזה יש רבעים המכונים עד היום "הרובע היהודי", ובהם מבנים ששימשו כבתי כנסת. באזור בו שכן הגטו היהודי בסירקוזה התגלה מקוה טהרה, בקטניה נמצא מקווה עתיק, מתקופת בית שני, ובעיירה טראפאני התגלו שרידי קברים יהודיים. בעיירה טאורמינה מיקום הגטו היהודי מסומן על ידי רחובות בשם "GHETTO" ו-"EBREI".
פריטים נדירים מסיציליה עריכה
שני פריטים עתיקים ונדירים מסיציליה הוצגו באוקטובר-נובמבר 2007 במוזיאון יהדות איטליה בירושלים. הפריטים הובאו למוזיאון יהדות איטליה על ידי ראש מחוז סיציליה. התערוכה נערכה בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות תל אביב.
שני הפריטים מהווים עדות מוחשית לנוכחות היהודית בסיציליה בימי הביניים. עדות זאת חשובה ביותר בהתחשב בעובדה כי האי היה בשליטה ספרדית ובעת גירוש ספרד גורשו היהודים גם מסיציליה, לאחר נוכחות של 1555 שנה. החיים היהודיים בסיציליה פסקו והתחדשו רק כעבור 400 שנה.
- מצבת קבורה משנת 1249. על לוח השיש חרותה כתובת בארבע שפות ובהן השפה הערבית הכתובה באותיות עבריות. הלוח מעוטר בפסיפס צבעוני המורכב מאבני שיש וזכוכית עם שיבוץ עלי זהב. המצבה המקורית נמצאת באוסף המוזיאון לאמנות אסלאמית בלה זיסה בעיר פלרמו.
- אַצְטְרוֹלָב, מהמאה ה-13. האצטרולב הוא מכשיר לניווט על פי כוכבים והיה בשימוש של ימאים בימי קדם. הוא מכשיר מכני המשמש לקביעת זוויות גרמי השמיים ביחס לאופק, והיה מכלי הניווט העיקריים עד למאה ה-18, בה נתפס מקומו על ידי הסקסטנט. הפריט המוצג במוזיאון נושא כתובות בערבית, ספרות רומיות וגם אותיות עבריות. ככל הנראה, מעבר לייעודו המקורי לקביעת קו הרוחב למטרות ניווט לימאים – תחום שהרבה יהודים בסיציליה עסקו בו – גם שימש למטרת קביעת שעות הכניסה והיציאה של שבתות ומועדים על פי כוכבי השמיים.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שלמה סימונסון, בין הפטיש והסדן: תולדות היהודים בסיציליה, (עורך ראובן בונפיל), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית, תשע"א-2011
קישורים חיצוניים עריכה
- אברהם אלמליח, האי סיציליה בתולדות ישראל, הד-המזרח, 23 ביולי 1943, המשך, המשך, המשך, (סוף), הד-המזרח, 18 בספטמבר 1943 - סדרת מאמרים שפורסמה לרגל שחרור סיציליה בידי בנות הברית במלחמת העולם השנייה
- The Jews In Sicily, Dieli families
- Gaetano Cipolla, The Jews in Sicily, Dieli families
- תולדות יהודי סיציליה, באתר של גילי חסקין.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Jewish presence in Greece and the Balcans - culture, sacrafice, holocaust,, gulnbla.tripod.com
- ^ Michael Freund, Jewish life in Sicily reborn, Michael Freund (ב־English)
- ^ Schelly Talalay Dardashti, At the ICJG: Jews in Italy, Tracing the Tribe, 2006-08-20
- ^ צביקה קליין, לראשונה מזה 500 שנה: בית כנסת יוקם בסיציליה, באתר nrg, 11 בינואר 2017
- ^ צביקה קליין, 500 שנה אחרי: פלרמו מנציחה את גירוש יהודי סיציליה, באתר nrg, 14 בינואר 2016