Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יגאל שילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל שילה
קובץ:Yigal Shiloh.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 ביולי 1937
פטירה 14 בנובמבר 1987 (בגיל 50)
מדינה ישראל
ענף מדעי ארכאולוגיה
פרסים והוקרה פרס ירושלים לארכאולוגיה
תרומות עיקריות
תל חצור, עיר דוד

יגאל שילה (6 ביולי 193714 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

נולד בחיפה. רכש את כל השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב בהדרכתו של פרופסור נחמן אביגד בנושא בניית הגזית בתקופת הברזל בארץ ישראל. עבודה זו פורסמה מאוחר יותר כספר.

שילה היה חבר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, תחילה כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור חבר.

במשך השנים היה חבר צוות בחפירות אחדות בניהולם של אחרים, ובהן חפירות יגאל ידין בתל מגידו (1968, 1969) וחפירות יגאל ידין בתל חצור (1968). בחצור ניהל את חפירת מפעל המים התת-קרקעי מתקופת הברזל השנייה.

חפירתו העצמאית הגדולה הייתה זו שערך בעיר דוד בירושלים, בין השנים 1985-1978. חפירה זו הביאה לו מוניטין רב הן בשל ממצאי החפירה (בעיקר קבוצת הבולות מתקופת הברזל השנייה, הנושאות שמות באלפבית עברי עתיק), והן בגלל עימות שפרץ בעקבותיה עם אגודת אתרא קדישא. עימות זה שהגיע לפסים אלימים ביותר נסב על השאלה אם היו באתר קברי יהודים והתרכז בשטח חפירות G שבראש המדרון המזרחי של הגבעה. נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון כדי לאפשר את המשך החפירות.[1] המתנגדים הפגינו נגדו וכן נערך נגדו טקס פולסא דנורא.

כמה שנים לאחר מכן חלה שילה בסרטן העצמות, ונפטר כעבור שנתיים בירושלים, בגיל 50. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[2]

יגאל שילה היה חתן "פרס ירושלים לארכאולוגיה".

בגבעת רם שבמערב ירושלים, בצומת בו פוגש רחוב אליעזר קפלן את שדרות וולפסון, מוצבת אנדרטה לזכרו.

מפרסומיו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה