Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יגאל צחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יגאל צחור
יגאל צחור
לידה 26 בדצמבר 1944 (גיל: 81)
נתניה
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון
עיסוק סופר ופעיל חברתי ופוליטי
בת זוג ריקי כהן

יגאל צחור (נולד ב-26 בדצמבר 1944) הוא סופר ישראלי, חוקר ופעיל חברתי ופוליטי. שימש מנכ"ל המרכז הרעיוני-חינוכי בבית ברל, יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית ומנכ"ל מדרשת שדה בוקר. היה חבר בנשיאות ההסתדרות הציונית העולמית.

ביוגרפיה עריכה

הוריו, דבורה ושמואל וייס, עלו לארץ באפריל 1939 באונייה "קאטינה" של תנועת בית"ר ושהו בלב ים שלושה חודשים. היו לוחמי אצ"ל ופעילים בתנועת החרות. אחיו היה זאב צחור, מייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.

נולד וגדל בנתניה. למד בבתי הספר הדתיים "תחכמוני" ו"בר-אילן". היה חניך ומדריך בסניף בית"ר בנתניה. בסיום לימודיו, באוגוסט 1962, הצטרף לגרעין לנגב ח' שיועד לקיבוץ רביבים בנגב,

בינואר 1963 התגייס לנח"ל המוצנח. שירת בהיאחזות קציעות. בתום השירות הצבאי הצטרף לקיבוץ רביבים. נבחר לתפקיד מזכיר הגרעין ומאז שימש בתפקידים שונים בקיבוץ, בתנועה הקיבוצית ובתפקידי ניהול אחרים. תקופה קצרה אחרי השחרור התמנה למנהל הרפת בקיבוץ.

במלחמת ששת הימים שירת ביחידת המילואים של הצנחנים. הגדוד לחם באום-כתף ובדרום רמת הגולן. עם סיום המלחמה חזר לקיבוץ. התחתן עם רחל לוין, שנפטרה בשנת 2021. באותן שנים החל לכתוב מאמרי דעות לעיתונות ולקחת חלק במפגשים רעיוניים בתנועה הקיבוצית. השתתף בשיח הסוער סביב ההתנחלויות בגדה המערבית. היה מקורב ל"חבורת שדמות", שכללה בין השאר את עמוס עוז, יריב בן אהרון, מוקי צור, ועוד. בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים, בתקופת מלחמת ההתשה, נקרא מדי שנה לכמאה ימי מילואים. לחם בעיקר נגד המחבלים בבקעת הירדן, ובפעילות מבצעית בתעלת סואץ.

בשנים 1972–1975 למד לתואר ראשון בהיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית, ובה בעת שימש עוזר הוראה בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון.[1]

לחם במלחמת יום כיפור ברמת הגולן ומערבה לתעלת סואץ. כשהשתחרר הצטרף לתנועת המחאה שקמה נגד המחדל הקשה, שכתוצאה ממנה התפטרה ראש הממשלה גולדה מאיר והוקמה ממשלה בראשותו של יצחק רבין.

בשנת 1974 נבחר לתפקיד מזכיר קיבוץ רביבים.[2][3] שימש כמזכיר הקיבוץ עד 1977. לאחר מכן חזר לעבוד ברפת, ולימד בסמינר הדו-שנתי ברמת אפעל. בשנת 1982 גויס למלחמת לבנון הראשונה. לחם בציר המערבי בלבנון, כולל כניסה למערב ביירות. עד סוף שנות השמונים שירת במילואים בתוך לבנון.

בשנת 1984 נבחר על ידי מזכירות התנועה הקיבוצית לעמוד בראש המאבק נגד הגזענות, תנועת כך ומאיר כהנא. הקים את עמותת "מענה" – מטה-על נגד הגזענות.[4][5]

באותה תקופה היה יו"ר הוועדה שהכינה את ועידת התנועה הקיבוצית. בו בזמן למד לתואר שני בתולדות הציונות. בסוף אותה שנה, אחרי בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש ממשלת ישראל, נבחר להיות יו"ר המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית. בתוקף תפקידו זה נבחר למזכירות מפלגת העבודה. היה שותף לדיונים המדיניים שעיצבו את הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן. צחור היה שותף לצוות שהחליט לקיים עצרת נגד האלימות ובעד שלום, שהתקיימה ב-4 בנובמבר 1995. בסיומה של העצרת רצח יגאל עמיר את יצחק רבין. לאחר מכן לקח צחור פסק זמן ממעורבות פוליטית וחזר לעבוד ברפת ברביבים.

בשנת 1999 נקרא צחור לחזור ומונה ליו"ר המחלקה הפוליטית, כדי לסייע לאהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת.[6] במטה של מפלגת העבודה הוטל עליו לנסח את מצע המפלגה.

בשנת 2002, בהיותו יו"ר התק"מ, התמודד על תפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה.[7] סמוך לבחירות פנו אל צחור בבקשה לפרוש מהמרוץ מול אופיר פינס.[8] לאחר התלבטות הסכים ועבר להקים את המרכז הרעיוני-חינוכי בבית ברל. לאחר שהמרכז הוקם התמנה למנכ"ל המרכז וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2009, שבה נבחר לשמש מנכ"ל מדרשת שדה בוקר. צחור סיים את תפקידו בשנת 2011.

בשנים 2006–2010 שימש יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית. בתוקף תפקידו היה חלק מנשיאות ההסתדרות הציונית העולמית. בה בעת סיים לימודי מוסמך במנהיגות פוליטית באוניברסיטת תל אביב.

צחור היה יו"ר רשות העיתונות הקיבוצית וחבר דירקטוריון מוסד ביאליק.[9] משנת 2020 משמש כיו״ר "עמותת מרכז גולדה מאיר למרכז רביבים".[10]

ליגאל צחור חמישה ילדים. מתגורר ברביבים.

פרסומים עריכה

  • "קץ הקרב", שנכתב בעקבות מלחמת לבנון הראשונה. הוצאת שלגי, 1984.
  • "לכתך במדבר; אוטוביוגרפיה". הוצאת ירון גולן, 2000.
  • "דרך נשר בשמים; 50 שנה לעוצבת נשר", חטיבת צנחנים במילואים, תולדות החטיבה מהקמתה ועד מלחמת לבנון השנייה. הוצאת מעריב, 2007.
  • "עוטף ישראל; מסע, מסה ומעש", תיאור ההתיישבות בגבולות הארץ. קינג הוצאה לאור, 2010.
  • "בעיני הבנים", הפוליטיקה הישראלית בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. הוצאת כרמל, 2012.
  • "שיח חולמים", נכתב יחד עם צביקה ויסברוד. הוצאת כרמל, 2015.
  • "יומן מבצע; מורשת חטיבת הצנחנים במבצע צוק איתן". הספר הופק על ידי מפקדת החטיבה. פורת הוצאה לאור, 2015.
  • "החצר האחורית שלנו". הוצאת כרמל, 2017.
  • "חיים בצל העימות". הוצאת כרמל, 2019. כתב על הספר יצחק הרצוג, נשיא המדינה: "הקשר השורשי וההיכרות ההיסטורית העמוקה של צחור עם ההתיישבות מעניקים לו את היכולת הייחודית לחשוף את פניה היפות של ההתיישבות הציונית באחד מחלקי הארץ המרשימים שקמו במדינת ישראל".
  • "בנתיבי הארץ; מאמרים, דעות ומחשבות מתחנות חיי". עיצוב והפקה: רוחמה שאולסקי, נבוסדר בע"מ, 2021.
  • "גולדה האחרת". עיצוב: רוחמה שאולסקי, נבוסדר בע"מ, 2022. בעקבות אסון 7 באוקטובר יצאה לאור מהדורה שנייה, שבה נוסף הפרק: "פעמיים אוקטובר, 1973, 2023" (דצמבר 2023).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איש רביבים חוקר דרכה של פ.ק.פ‬, דבר, 9 בספטמבר 1974
  2. ^ אין תקציב בשביל קיבוץ בנגב, דבר, 4 במאי 1980
  3. ^ סערה בקיבוצים לקראת הקרנת כתבה בטלוויזיה, על המשמר, 27 במרץ 1977
  4. ^ קונגרס מסוג אחר, כל העיר, 26 ביוני 1987
  5. ^ הוקם גוף ציבורי למאבק בגזענות, מעריב, 24 בספטמבר 1985
  6. ^ העבודה: דו"ח המבקר - תמוה מאוד, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2001
  7. ^ מאת יוסי, רטר, הבחירות למזכ"לות העבודה ב-4 ביולי; פינס מוביל, באתר הארץ, 19 במאי 2002
  8. ^ מאת יוסי, רטר, פינס - מועמד יחיד לתפקיד מזכ"ל העבודה, באתר הארץ, 17 ביוני 2002
  9. ^ חברי הדירקטוריון, באתר מוסד ביאליק, ‏נלקח ב-10 בספטמבר 2024
  10. ^ מרכז גולדה מאיר למרכז רביבים (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יגאל_צחור&oldid=945860"