טיוטה:תועבה (הלכה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
תועבה (הלכה) היא מונח המתאר מעשה או עניין הנחשב לנתעב ביותר מבחינה מוסרית או דתית.[1] המונח מופיע בעיקר בהקשרים דתיים, ובמיוחד בתנ"ך, ומשמש לתיאור מעשים הנחשבים מנוגדים לערכים הדתיים והמוסריים של עם ישראל. השימוש במונח מדגיש את חומרת הפעולה או האובייקט, ומסמן אותם כהפוכים לערכים של קדושה וטהרה.[2] הביטוי "תועבה" משמש בעיקר לציון עבודת אלילים, ובמקרים רבים אחרים הוא מתייחס למעשים הנחשבים פסולים מהותית (כמוגדר "inherently evil"), כגון איסורי עריות (ובהם פדופיליה, גילוי עריות ואיסור משכב זכר), רצח, הונאה ומאכלות אסורים.[3]
בתנ"ך עריכה
המונח "תועבה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות ומתייחס למגוון רחב של פעולות ואובייקטים. בין השימושים הבולטים ניתן למצוא:[2]
- עבודה זרה: פולחן לאלילים נחשב לתועבה חמורה. כך, לדוגמה, בספר דברים (כ, יח) נאמר: ”לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם”, המציין את הפעולות האליליות כתועבה.
- משכב זכר: משכב זכר מתואר כ"תועבה" מפורשת בתנ"ך, לדוגמה בספר ויקרא (יח, כב): ”וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא”.[4]
- מאכלות אסורים: אכילת מאכלות אסורים מתוארת גם היא כתועבה. לדוגמה, בספר דברים (יד, ג) נאמר: ”לֹא-תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה”.
השפעות תרבותיות וחברתיות עריכה
המונח 'תועבה' משפיע על החברה והתרבות היהודית בכמה היבטים:
- הלכה: בהלכה היהודית קיימים איסורים רבים המוגדרים כ'תועבה', והם משמשים בסיס להתנהגות מוסרית ומשפטית. איסורים אלו כוללים, בין היתר, איסור על עבודה זרה, איסור על יחסי מין הומוסקסואליים ואיסור על אכילת מאכלות אסורים.
- ספרות: במקרא ובספרות תורנית המאוחרת יותר, המונח 'תועבה' משמש לתיאור מעשים ועניינים הנחשבים לפסולים מוסרית.
- פסיכולוגיה חברתית: המונח משפיע גם על פסיכולוגיה חברתית בכך שהוא מגדיר את מה שנתפס כמוסרי או בלתי מוסרי בחברה. הגדרות אלו משתנות לאורך הזמן ובהתאם למיקום ולתרבות.
הערות שוליים עריכה
- ^ ארכיון תּוֹעֵבָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 מה משמעות המילה "תועבה" בתורה?, באתר www.hidabroot.org, 2018-01-05
- ^ "inherently evil": things, words, deeds which of their very nature ["intrinsic property"] are always harmful, degrading, debasing, dehumanizing or lethal to the human person (but frequently deemed by some opportunists to be most useful and convenient, thinking "the end always justifies the means") and which, by extension, are always harmful and eventually lethal to the nature and stability of human culture and society--"evil". Biblical references: Leviticus 18:6-30; Leviticus 20. Deuteronomy 12:29-31; 23:17-19; 25:13-16; 27:16-25. Compare Romans 1:23; 3:8; 13:9-10; Galatians 5:19-21.
- ^ Sanhedrin 54b:17, www.sefaria.org