טיוטה:קרבתיות
פעולות נוספות
בפסיכולוגיה חברתית קִרְבָתִיוּת היא אחד הגורמים המרכזיים המובילים למשיכה בין אנשים.
המונח מתייחס לקרבה פיזית או פסיכולוגית בין בני אדם. קרבתיות עשויה לציין קרבה פיזית, זיקה או קירבה בין-אישית, או דמיון בדעות או תכונות אופי. שני אנשים המתגוררים באותה קומה בבניין, למשל, נהנים מדרגת קרבתיות גבוהה יותר מאשר אנשים המתגוררים בקומות שונות; בדומה לכך, שני אנשים בעלי השקפות פוליטיות דומות מחזיקים בדרגת קרבתיות גבוהה יותר מאשר אנשים שהשקפותיהם שונות בתכלית. קרבתיות היא גם אחד הגורמים שקבע ג'רמי בנת'ם למדידת כמות ההנאה התועלתנית במסגרת אלגוריתם חשבון הרווחה.
אפקט הקרבתיות עריכה
אפקט הקרבתיות הוא הנטייה של בני אדם ליצור קשרי ידידות או קשרים רומנטיים עם אנשים שהם פוגשים לעיתים תכופות, ובכך נוצר קשר בין הפרט לבין חברו. לדוגמה, אינטראקציות במקום העבודה הן תכופות, ותדירות זו מהווה לעיתים קרובות גורם מרכזי להיווצרותם המהירה של קשרים קרובים בסביבה מסוג זה[1]. במילים אחרות, קשרים נוטים להתפתח בין אנשים בעלי דרגת קרבתיות גבוהה. האפקט נוסח לראשונה בידי הפסיכולוגים לאון פסטינגר, סטנלי שכטר וקורט בק במסגרת "מחקרי וסטגייט" (Westgate studies), שנערכו ב־MIT בשנת 1950.
המחשה מקובלת של אפקט הקרבתיות בעזרת דיאגרמת אוילר טיפוסית מציגה את U כיקום, את A ו־B כקבוצות, ואת S כדמיון:
Euler diagram used to represent the propinquity effect
הקבוצות מייצגות כל נושא רלוונטי בהתאם להקשר. קרבתיות איננה מתמצה במרחק פיזי בלבד. כך, למשל, דיירים בבניין מגורים המתגוררים בסמוך לחדר המדרגות נוטים לרכוש יותר חברים מקומות אחרות בהשוואה לדיירים המתגוררים הרחק ממנו[2]. אפקט הקרבתיות מוסבר לרוב באמצעות "אפקט החשיפה הסתמית" (mere exposure effect), שלפיו ככל שנחשפים לגירוי פעמים רבות יותר, כך הוא נתפס כנעים יותר. עם זאת, כדי שאפקט החשיפה הסתמית ישפיע על אפקט הקרבתיות, נדרש כי החשיפה תהיה חיובית; חוויות שליליות חוזרות ונשנות עם אדם מסוים מפחיתות במידה ניכרת את הסבירות להיווצרות האפקט[3].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Marvin, Donald M. (September 1918). "Occupational Propinquity as a Factor in Marriage Selection". Publications of the American Statistical Association. 16 (123). American Statistical Association: 131–150. doi:10.2307/2965822 – via JSTOR.
- ^ Festinger, L., Schachter, S., Back, K., (1950) "The Spatial Ecology of Group Formation", in L. Festinger, S. Schachter, & K. Back (eds.), Social Pressure in Informal Groups, 1950. Chapter 4.
- ^ Norton, Michael I.; Frost, Jeana H.; Ariely, Dan (2007). "Less is more: The lure of ambiguity, or why familiarity breeds contempt". Journal of Personality and Social Psychology. 92 (1): 97–105. doi:10.1037/0022-3514.92.1.97. ISSN 1939-1315.