Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חיים מרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
חיים מרין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 באוקטובר 1948 (גיל: 77)
פרופיל ב-IMDb

חיים מרין (נולד ב-1 באוקטובר 1948) הוא תסריטאי ומחזאי ישראלי. זוכה פרס אופיר 1991 על התסריט לסרט "מעבר לים"[1].

ביוגרפיה עריכה

מרין נולד ברמת גן להורים ניצולי שואה. שירת כלוחם בנח"ל מוצנח. סיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטה העברית, והחל ללמוד לתואר שני כשפרצה מלחמת יום כיפור והוא גויס למילואים. לאחר המלחמה פרש מהלימודים והתגייס למשטרת ישראל כקצין ביחידה המרכזית במחוז תל אביב. תחילה עבד כקצין בשטח, ואחר כך כקצין מודיעין[2].

בסוף 1979 כתב את המחזה הראשון שלו, "סורגים", יחד עם השחקן והבמאי איציק ויינגרטן. המחזה עלה בתיאטרון חיפה בשנת 1980, בבימוי עודד קוטלר, את המוזיקה הלחין שלמה גרוניך. על כתיבת המחזה זכה בתואר מחזאי השנה[דרוש מקור]. "סורגים" הוא מחזה מוזיקלי על חיי האסירים בבית הכלא. בשנת 2011, עלה המחזה שוב בסמינר הקיבוצים[3]. מיד אחרי "סורגים" כתב את המחזה "ביער ביער" עבור "התיאטרון הצועני" של משה איבגי[4]. מחזה על שני חשודים ברצח, הנקלעים לתא מעצר משותף וכל אחד חושד בזולתו, כי הוא משתף פעולה עם המשטרה. המחזה עלה בפסטיבל עכו הראשון, בהשתתפות משה איבגי ואורי גבריאל, ובבימוי של מיכאל גורביץ'[5][6]. המחזה זכה במקום השלישי בפסטיבל[7].

בשנת 1982 כתב מרין את התסריט לסרט "מתחת לאף", בכיכוכבם של משה איבגי ואורי גבריאל, ובבימויו של ינקול גולדווסר - איתו המשיך לשתף פעולה בהמשך דרכו[8].

בשנת 1983 כתב את המחזה "בונקר" שעלה בהבימה בבימוי אורי פסטר[9].

בשנת 1984 כתב את המחזה "גבר ואשה אשה וגבר". המחזה היה אמור לעלות בפסטיבל עכו, אך שחקני המחזה פרשו והוא בוטל[10]. המחזה עלה לבסוף בפסטיבל עכו 1988 בבימוי מלכה מרין[11].

בשנת 1986, כתב את המחזה "הבולשת חוקרת" שביים איציק ויינגרטן, בתיאטרון חיפה[12].

בשנת 1987 כתב את תסריט הסרט "אבא גנוב", גם כן בבימויו של גולדווסר, ובכיכובם של יהודה ברקן ואלונה קמחי. ובשנת 1991 שב לשמש כתסריטאי בסרט ההמשך "אבא גנוב 3".

בשנת 1987 כתב את המחזה "עלילות מכס, מוריס ובלה, מורדוך הערבי וזבשיק הסוס", שביים מיכאל גורביץ', בכיכובם של אלי גורנשטיין אורי גבריאל ומשה איבגי[13].

בשנת 1991 שימש כתסריטאי הסרט "מעבר לים"[14]. על תסריט הסרט זכה בפרס אופיר, בקטגוריית התסריט הטוב ביותר[15].

בשנת 1994 כתב את תסריט הסרט "מקס ומוריס", שהיה כמעין סרט המשך ל"מתחת לאף", שנכתב קודם לכן על ידי מרין[16].

בשנת 2000 כתב את תסריט הסרט "הבולשת חוקרת" (על פי המחזה שכתב ב-1986), בבימויו ובהפקתו של מרק רוזנבאום[17], ואת התסריט לדרמת הטלוויזיה "בר מצווה", בכיכובו של אורי גבריאל, ששודרה ב-HOT.

בשנת 2004 כתב את המחזה "היובל שלי" שעלה בתיאטרון תמונע בבימוי מלכה מרין[18].

בשנת 2005 שימש כתסריטאי הסרט "לרקוד", שוב בבימויו של רוזנבאום, ובכיכובם של אלון אבוטבול, יובל סגל ומיטל דוהן[19], ותסריטאי בסדרה "מעורב ירושלמי"[20].

בשנת 2006 כתב את התסריט לסרט "אין לה אלוהים" בבימויו של ינקול גולדווסר[21].

בשנת 2008, לכבוד עשרים וחמש שנים להפקת הסרט 'מתחת לאף', יצא לאור תסריטו המלא של הסרט, מלווה בשיחה עם יוצריו ובמאמרים אודותיו[22].

מרין כתב מספר מחזות נוספים, ביניהם: "אוטובוס 92" בתיאטרון הסימטה, "חיי נישואים" (עם גדליה בסר) בתיאטרון חיפה[23], הוא עיבד לעברית את המחזה "רחוב" מאת ג'ים קרטרייט שהוצג בתיאטרון צוותא במסגרת פסטיבל עתיד התיאטרון והשתתפו בו בוגרי הסטודיו "הדרך" בניהולו של אייל כהן, "יום הולדת שמח", שנוצר בהשראת שלושה ספרים מאת אנטון צ'כוב, והוצג בתיאטרון יפו, "יהודית" בתיאטרונטו, וכן את המחזה "הדנטיסט" שהוצג בפסטיבל אישה יוצרת חולון.

בשנת 2018, כתב את תסריט הסרט "שרוכים", בבימויו של ינקול גולדווסר, ובכיכובם של נבו קמחי ודב גליקמן[24].

בשנת 2020 זכה בפרס המחזאי על ההצגה "גלגול נשמות" בפסטיבל האביב[25].

חיים אישיים עריכה

נשוי לבמאית התיאטרון מלכה מרין. בתו הבכורה היא הסופרת, המבקרת וחוקרת הספרות תמר מרין. בתו הצעירה אפרת מרין היא ציירת ויוצרת וידאו.

מועמדויות ופרסים עריכה

שנה יצירה ארגון קטגוריה תוצאה
1991 מעבר לים פרס אופיר פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר זכייה
2000 הבולשת חוקרת פרס אופיר פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חגי לוי, סרטים חדשים / חגי לוי - תשעה פסלונים קטנים, חדשות, 28 בנובמבר 1991
  2. ^ דוד שליט, ‏תרגיל לשוטרים מנוסים, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2006
  3. ^ אייל מלובן, עכבר העיר, משחק חייו: עודד קוטלר נאבק במיינסטרים ובאריאל, באתר הארץ, 29 ביולי 2011
  4. ^ משה איבגי: להיות "צועני", מעריב, 15 באוקטובר 1980
  5. ^ כל ההצגות כולן:, מעריב, 21 בספטמבר 1980
  6. ^ ביקורת: אליקם ירון, אמש בתיאטרון - "צילום מזערי", מעריב, 14 בנובמבר 1980
  7. ^ חוה נובק, פסטיבל היה - אבל תיאטרון אחר?, דבר, 6 באוקטובר 1980
  8. ^ "מתחת לאף" בקרוב לאקרנים, דבר, 16 באוגוסט 1982
  9. ^ שוש אביגל, פיקניק בשדה הקרב, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
  10. ^ שבא טלהוב, הצגה אחת פחות, חדשות, 3 באוקטובר 1984
  11. ^ שוש אביגל, פסטיבל עכו. נמאס מפוליטיקה, חדשות, 25 באוגוסט 1988
  12. ^ יוסי עוזרד, השוטר מעל החוק, חדשות, 15 באוקטובר 1986
    ציפי רום, חיים מרין יציג: "הבולשת חוקרת", חדשות, 21 ביולי 1986
  13. ^ ירון פריד, האם ידרכו לאיבגי על הרגל, חדשות, 11 בפברואר 1987
  14. ^ מאיר שניצר, מעבר לבורקס, חדשות, 29 בנובמבר 1991
  15. ^ חגי לוי, ״מעבר לים״ – אל מעבר לים, חדשות, 18 בנובמבר 1991
  16. ^ מרט פרחומובסקי, מה, היה כאן קולנוע לפני "בופור"?, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
  17. ^ דלין - משקיעה גם ב"הבולשת חוקרת", באתר גלובס, 14 בנובמבר 2000
  18. ^ "היובל שלי" מאת: חיים מרין, בימוי: מלכה מרין, אוגוסט 2004- אוגוסט 2005
  19. ^ אורי קליין, למעוד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  20. ^ רותה קופפר, עונה חדשה ל"מעורב ירושלמי" בערוץ 2, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
  21. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, גם כוסית, גם נינג'ה, באתר הארץ, 9 במאי 2007
    אורי קליין, אין הפתעות אצל מלכה, אירנה ויפית, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  22. ^ מרט פרחומובסקי, מה, היה כאן קולנוע לפני "בופור"?, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
  23. ^ חגית בת-עדה, "חיי נישואים", מחזה מאת חיים מרין על־פי הרומאן מאת דוד פוגל, הפקת תיאטרון חיפה, במאי: גדליה בסר, כל העיר, 17 בפברואר 1989
  24. ^ נירית אנדרמן, רק בגיל 70 העז ינקול גולדווסר לעשות את הסרט "שרוכים", המתבסס על יחסיו עם בנו בעל הצרכים המיוחדים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
  25. ^ גלגול נשמות - EVE, באתר EVE, ‏9 במאי 2022


פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999 שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009 יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019 נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024) • שי כרמלי פולק (2025)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חיים_מרין&oldid=433882"