Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הצילני נא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הצילני נא"
ספר הניגונים - חב"ד
"אדון הסליחות[1]
(250)"
"הצלני נא
(251)
"
"הרנינו גויים
(252)"

הצילני נא הוא ניגון יהודי-רוסי חסידי עתיק, אשר הושר כתפילה על גזרת הקנטוניסטים - חטיפת ילדי היהודים לצבא הצאר. מאיר שמעון גשורי מתאר ניגון זה כ"ניגון הספוג עצבות ויגון"[2].

אודות הניגון עריכה

מילות הניגון הם מספר בראשית, מתפילתו של יעקב אבינו להנצל מאחיו עשו: ”הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ ” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ב) ולפי חלק מהגרסאות גם את הפסוק שאחריו: ”וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ג).

הניגון השתמר בשלוש שושלות חסידיות שמוצאן מהאימפריה הרוסית, חסידות חב"ד, חסידות קרלין וחסידות סלונים, בניואנסים שונים.

בחסידות קרלין ברוסיה היה נהוג לשיר את הניגון בשבתות החורף, אז היו מתחילות חטיפות הילדים. אצל החסידים הניגון משמש גם כתפילה על מלחמת היצר אשר עשו מסמלו, על פי מסורת עתיקת יומין בחצר קרלין הולחן על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין זיע"א למילים ותוסף אסתר ותדבר ליפני המלך וכו' ולכן נהוג גם לנגן ולשיר אותו בחג הפורים ובחודש אדר בחסידות קרלין סטולין.

בחסידות סלונים, מושר הניגון לפני תפילת נעילה ביום הכיפורים.

הניגון מופיע בספר הניגונים חב"ד מס' רנ"א (251), בחוברת כתב יד של מאיר שמעון גשורי מס' 35, ב"מוזיקלישער פנקס" מאת אברהם משה ברנשטיין עמ' 71 ובתקליטי אוסף פנימי של חסידות סלונים, ניגוני ימים נוראים 2, שיר מס' 2[3].

מבנה הניגון עריכה

הניגון מופיע בסולם מינורי. לפי גרסת חב"ד בסולם פריגיש ולפי נוסח קרלין בסולם מינור הרמוני עם חריגה בסיום כל קטע לסולם פריגיש. לפי נוסח סלונים (וכן היו בחב"ד ששרו כך) הניגון מופיע בסולם פריגיש אך משולבת בו ההגבהה של הדרגה השביעית, כבסולם הרמוני. כמו כן, ישנם שינויים לא משמעותיים נוספים, אך המבנה של הניגון שווה.

סיום הניגון מהמילים "ואתה אמרת היטב" (תיבה 17 בתווים להלן), שנוי בגרסאות שונות. על פי נוסח קרלין הוא מסתיים כמו סיום הקטע הראשון של הניגון, בחריגה קודרת לסולם פריגיש. בנוסח סלונים, הוא עובר לסולם מז'ורי, בנימה אופטימית יותר וחוזר בסיום לסולם המקורי, ואילו בנוסח חב"ד הסיום הוא ניגון עצמאי, עליז ומהיר, אשר מוכר בנוסח שונה כניגון פורים מחצרות קרלין-סלונים "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

תווי הניגון עריכה

תווי הניגון על בסיס נוסח סלונים - סיום הניגון (4 התיבות האחרונות) בנוסח קרלין: <score midi="1" vorbis="1"> { % 0 \numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 100 \time 4/4 \key d \minor \repeat volta 2 { a'4 a'4 cis4 a'4 d1 a'4 a'4 cis4 a'4 g'1 a'4 a'4 cis8 a'8 cis8 e8 d1 g'4 g'4 a'8 bes'8 cis8 bes'8 a'1 } e4 cis4 a'2 e16 e8. cis4 a'2 d4 d4 e8 f8 gis8 f8 e1 e4 cis4 a'2 e16 e8. cis4 a'2 d4 d4 e8 f8 gis8 f8 e1 g'4 g'4 g'4 a'8 bes'8 a'1 g'4 g'4 a'8 bes'8 cis8 bes'8 a'1 \bar "|" } </score>

הסיום על פי נוסח סלונים[4]: <score midi="1" vorbis="1"> { % 0 \numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 100 \time 4/4 \key c \major d4 d4 b'8 a'8 b'8 g'8 a'1 \repeat volta 2 { g'2 a'4 b'4 c4 c4 c2 c8 b'8 a'4 b'4 a'8 g'8 a'2 g'2 g'4 g'8 g'8 a'4 b'4 c4 c4 c2 c8 b'8 a'4 d8 d4 d8 a'1 }

\bar "|" } </score>

הסיום על פי נוסח חב"ד[5]: <score midi="1" vorbis="1"> { % 0 \numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 90 \time 4/4 \key d \minor

d8 d16 d16 d8 d8 d8 cis4 a'8 d8 d16 d16 f8 e16 d16 d8 cis4 a'8 d8 d16 d16 d8 d8 d8 g'4. a'8 a'8 d8 cis16 bes'16 bes'8 a'4.

e8 e16 e16 e8 e8 f8 e4 a'8 d8 d8 f8 e16 d16 d8 cis4. e8 e16 e16 e8 e8 a8 a4 a'8 d8 d8 f8 e16 d16 d8 cis4.

d8 d16 d16 d8 d8 d8 g'4. a'8 a'8 d8 cis16 bes'16 a'8 cis4. d8 d16 d16 d8 d8 d8 g'4. g'8 g'8 d8 cis16 bes'16 bes'8 a'4. \bar "|" } </score>

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אדון הסליחות
  2. ^ מאיר שמעון גשורי, אוסף ניגוני קרלין (חוברת כתב יד הנמצאת באוניברסיטה העברית בירושלים), שיר מס' 35 מפי קלמן גולדרייך.
  3. ^ כמו כן קיימות הקלטות של יעקב מזור מטיש של ערב יום הכיפורים בישיבת בית אברהם סלונים (1988), בארכיון הצליל בספרייה הלאומית.
  4. ^ מתיבה 15 בתווים המופיעים למעלה, עוברים לקטע זה.
  5. ^ מתיבה 17 עוברים לקטע זה.