המשרד להגנת הסביבה
פעולות נוספות
| סמל המשרד להגנת הסביבה סמל המשרד להגנת הסביבה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט | ישראל ישראל |
| תאריך הקמה | 1988 |
| ממשלה | קובץ:Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל |
| שר | עידית סילמן |
| תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
| מנכ"ל | רמי רוזן |
| מטה מרכזי | ירושלים |
| שמות קודמים | המשרד לאיכות הסביבה |
המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.
תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.
תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.
עד יוני 2006 היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".
היסטוריה עריכה
המשרד בראשית ימיו עריכה
בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתם של יגאל אלון ואורי מרינוב, אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 הועבר השירות למשרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.
ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.
איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו עריכה
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, כיהן רפאל איתן, יו"ר צומת, בתפקיד שר החקלאות והשר איכות הסביבה.
איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21 עריכה
בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש נגדו כתב אישום. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית, האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומטיל מגבלות על בנייה במרחק 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.
במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].
תפקיד המשרד עריכה
המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:
רמה ארצית עריכה
המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.
רמה מחוזית עריכה
המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.
רמת השלטון המקומי עריכה
המשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.
מבנה המשרד עריכה
- לשכת השרה להגנת הסביבה
- לשכת המנהל הכללי
- אגף בטיחות קרינה בלתי מייננת
- אגף בטיחות קרינה מייננת
- אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה
- אגף בכיר הביקורת הפנימית
- אגף בכיר היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
- אגף בכיר המערך הלאומי לחומרים מסוכנים ולחירום
- אגף בכיר המשטרה הירוקה
- אגף בכיר חוסן אקלימי
- אגף בכיר טיפול סביבתי משולב
- אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע
- אגף בכיר מגזרים מיוחדים ותוכנית לאומית
- אגף בכיר רישוי עסקים
- אגף בכיר שינויי אקלים – מיטיגציה
- אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי
- אגף הגנה על בעלי חיים
- אגף הון אנושי
- אגף הסכמים סביבתיים רב-צדדיים
- אגף חינוך וקהילה
- אגף טיפול בפסולת
- אגף יחסים בין-לאומיים
- אגף יישום חוקי אחריות יצרן – פסולת
- אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים
- אגף מדיניות ואסטרטגיה
- אגף מזיקים והדברה
- אגף מים, שפכים ונחלים
- אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט
- אגף מניעת חשיפה לרעש
- אגף סביבה חקלאית
- אגף קרקעות מזוהמות, שפכי תעשייה ודלקים
- אגף רכש, נכסים ולוגיסטיקה
- האגף שלטון מקומי
- אגף תחבורה
- אגף תכנון סביבתי
- אגף תקציבים
- אשכול הון אנושי ומִנהל
- אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי
- אשכול פיקוח ואכיפה
- אשכול רישוי סביבתי ומניעת סיכונים
- אשכול שלטון מקומי וקהילה
- אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה
- החשבות
- הלשכה המשפטית
ההממונה על שוויון מגדרי
- לשכת המדענית הראשית
- מחוז הדרום
- מחוז המרכז
- מחוז הצפון
- מחוז חיפה
- מחוז יהודה ושומרון
- המחוז ירושלים
- מחוז תל אביב
- תחום ביטחון
- תחום בכיר פסולת – הפחתה במקור
- תחום הסביבה בחברה הערבית
- תחום חוזים והתקשרויות
- תחום למידה ארגונית ורווחה
- תחום מניעת זיהום אוויר מתחבורה
- תחום פיתוח תשתיות ארציות – פסולת
- תחום קשר עם הממשלה והכנסת
- תחום תגמול תמרוץ
- תחום תיאום אכיפה
שרי המשרד עריכה
סגני שרים עריכה
| תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יגאל ביבי
(1942–) |
המפד"ל | יצחק שמיר | 20 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | ממשלת ישראל העשרים וארבע | ||
| קובץ:Ofir Akunis.jpg | אופיר אקוניס
(1973–) |
הליכוד | בנימין נתניהו | 9 בדצמבר 2014 | 14 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים ושלוש | |
| קובץ:Yaron Mazuz (AS5V7596).jpg | ירון מזוז
(1962–) |
זאב אלקין | 2 באוגוסט 2016 | 30 באפריל 2019 | ממשלת ישראל השלושים וארבע | ||
מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה עריכה
מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[5][6].
האמנה הוולנטרית עריכה
בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[7][8], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[8].
מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה עריכה
רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[8].
ישנה תפיסה התומכת במעבר אנשי מקצוע מהמשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית. אף על פי שעובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של עובדי ציבור בו יוכלו להשתמש נגד הציבור, יש אלו שטוענים ש"הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים – יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת – תפיסה נגדית. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[8].
גופי הסמך של המשרד עריכה
| סמל | שם הגוף | תיאור |
|---|---|---|
| קובץ:המשטרה הירוקה.jpg | המשטרה הירוקה | הזרוע העיקרית של המשרד להגנת הסביבה הישראלי בתחום האכיפה הפלילית, הפיקוח וההרתעה. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי. |
| קובץ:Israel NPA 2014 Logo.svg | רשות הטבע והגנים | הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה. |
| קובץ:רשות נחל הירקון.png | רשות נחל הירקון | גוף סטטוטורי הכפוף למשרד להגנת הסביבה ומטרתה היא לשקם ולטפח את נחל הירקון. היא הוקמה בשנת 1988 על פי חוק רשויות נחלים ומעיינות וצו רשות נחל הירקון. |
| קובץ:החברה לשירותי איכות הסביבה.svg | החברה לשירותי איכות הסביבה | חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1990, על מנת לטפל בכל הפסולות המסוכנות המיוצרות בישראל, תוך שמירה והגנה על איכות הסביבה. |
| חברת פארק אריאל שרון | חברה ממשלתית לתועלת הציבור (חל"צ), הפועלת תחת המשרד להגנת הסביבה המנהלת את פארק אריאל שרון | |
| חברת נחל הקישון | חברה ממשלתית, מכוחו של חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965 ומתוקף צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות נחל הקישון), התשנ"ה–1994, בכדי לנהל פרויקט כולל של שיקום הנחל: מניעת זיהום המים, הסרת מפגעים, הסדרת מקורות מים מותאמים לנחל, שמירה על הנוף ומתנות הטבע והכשרת שטחים אלה לצורכי גנים, נופש וספורט. כל זאת, מתוך הכרה בחשיבות הפיכת הנחל ממטרד למשאב והחזרתו כנכס לציבור הרחב.
ברשות הנחל חברים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מפעלים, בעלי מקרקעין, תאגידים וגופים ציבוריים. |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg המשרד להגנת הסביבה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg המשרד להגנת הסביבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg המשרד להגנת הסביבה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg המשרד להגנת הסביבה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D המשרד להגנת הסביבה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg המשרד להגנת הסביבה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg המשרד להגנת הסביבה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png המשרד להגנת הסביבה, באתר פינטרסט
- ארכיון המשרד להגנת הסביבה באתר ארכיון המדינה
- ליאורה אמיתי וקרן התחקירים, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
- אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, "אם אנחנו ניכשל - הציבור ייפגע": האנשים שנלחמים על איכות הסביבה, באתר TheMarker, 17 בינואר 2019
- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "הזיהום בחיפה דומה לזה שבתל-אביב", באתר ynet, 25 ביוני 2019סרטונים
- תקציב המשרד להגנת הסביבה במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- ב. פירסט, "תוכנית אלון אקולוגית" – ראשיתו של המִנהל הציבורי הסביבתי בישראל במלאת חמישים שנה להקמתו, באתר "אקולוגיה וסביבה", 11 ביולי 2023
- קובץ:National Library IL logo.svg ישראל, המשרד להגנת הסביבה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ אושרה תכנית העבודה של השירות לשמירת איכות הסביבה, דבר, 30 באוגוסט 1973
- ^ החזון: ישראל נקייה; המשרד להגנת הסביבה והשלטון האזורי והמקומי יוצאים למהלך לניקיון המרחב הציבורי עם התנעת הקמתה של מנהלת ניקיון ארצית, באתר המשרד להגנת הסביבה, 7 במרץ 2022
- ^ כיהן כמ"מ עד ל-11 ביוני 1990
- ^ כיהן כמ"מ עד ל-29 בנובמבר 2004
- ^ משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה מגבש תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ סדנה מקצועית לתעשייה בנושא דיגום וניטור ארובות הסתיימה בהצלחה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ צפריר רינת, כולם חתמו, הזיהום נמשך, באתר הארץ, 12 ביולי 2004
- ^ 1 2 3 4 המשרד לסידור עבודה, באתר "שקוף", 7 בינואר 2018
| שרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה | ||
|---|---|---|
|
| קיימות | ||
|---|---|---|
| מושגי מפתח | איכות הסביבה • אקולוגיה • סביבתנות • טביעת רגל אקולוגית • מאזן אקולוגי • צדק בין-דורי | |
| איומים | משבר האקלים • התחממות עולמית • הידלדלות שכבת האוזון • הכחדה המונית | |
| אסטרטגיות סביבתיות | חשיבה סביבתית • קיימות מקומית • חינוך סביבתי • אקו-אנרכיזם • אקולוגיה עמוקה • עירוניות חדשה | |
| פסולת | הפחתה במקור • קומפוסט (התכלות) • שימוש חוזר • מיחזור (מיחזור בישראל) • מדרג הפסולת • שטח הפסולת של האוקיינוס השקט • שטח הפסולת של האוקיינוס ההודי • שטח הפסולת הצפון אטלנטי | |
| תשתיות ובנייה | תחבורה בת קיימא • בנייה ירוקה • תכנון רגיש למים • בנייה באדמה • בנייה תואמת אקלים | |
| גינון וחקלאות | גידול ביו-אינטנסיבי • גינה קהילתית • גינון יובשני • חומרים מזינים • חקלאות אורגנית • חקלאות ביתית • חקלאות בת קיימא • חקלאות עירונית • יער מאכל • מזון מקומי • פרמקלצ'ר | |
| אנרגיה | אנרגיה חלופית • אנרגיה ירוקה • אנרגיה מתחדשת • אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה הידרואלקטרית • RDF | |
| כלכלה | תרבות הצריכה • מזון מהיר • שיווק ערכי • שיווק ירוק • גרינווש • פיתוח בר-קיימא • תיירות בת קיימא • השקעה אחראית • כלכלה אקולוגית • התיישנות מתוכננת | |
| ארגונים בישראל | החברה להגנת הטבע • המשרד להגנת הסביבה • אדם טבע ודין • אקו-ויקי • חיים וסביבה • מגמה ירוקה • המרד בהכחדה • צלול | |
| מיזמים נבחרים | אג'נדה 21 • יום ללא קניות • תערוכת קלינטק • תחבורה היום ומחר • פרויקט עדן • ביוספירה 2 • BedZED • יום איכות הסביבה העולמי • שמיטה ישראלית | |