Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דירק מוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דירק מוזס

אנתוני דירק מוזס (באנגלית: A. Dirk Moses; נולד ב-1967) הוא חוקר ג'נוסייד אוסטרלי, החוקר היבטים שונים של רצח עם. בשנת 2022 הוא מונה לפרופסור למדע המדינה על שם אן וברנרד שפיצר בסיטי קולג' של ניו יורק, לאחר שכיהן כפרופסור של כבוד להיסטוריה של זכויות אדם בעולם על שם פרנק פורטר גרהם באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל.[1][2] הוא חוקר מוביל של רצח עם, במיוחד בהקשרים קולוניאליים, כמו גם של ההתפתחות הפוליטית של המושג עצמו.[3] הוא ידוע בטבעת המונח "מאה גזעית" בהתייחס לתקופה 1850–1950, ובתזת השאיפה ל"ביטחון קבע" (Permanent Security) כמפתח להבנת תופעת הג'נוסייד.[4] הוא העורך הראשי של כתב העת לחקר רצח עם (Journal of Genocide Research).

ראשית חייו והשכלה עריכה

דירק מוזס הוא בנם של אינגריד מוזס, לשעבר קנצלרית אוניברסיטת קנברה, וההיסטוריון ג'ון א. מוזס.[5]

קיבל את התואר הראשון שלו בהיסטוריה, ממשל ומשפטים מאוניברסיטת קווינסלנד בשנת 1987. השלים תואר שני בפילוסופיה בהיסטוריה אירופאית של תחילת העת החדשה מאוניברסיטת סנט אנדרוז בשנת 1989, תואר שני בהיסטוריה אירופאית מודרנית מאוניברסיטת נוטרדאם בשנת 1994, ותואר דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה אירופאית מודרנית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בשנת 2000.[6] עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת באופן שבו אינטלקטואלים ממערב גרמניה דנו בעבר הנאצי ובעתיד הדמוקרטי של ארצם.

קריירה עריכה

בין השנים 2000 ל-2010 ובין השנים 2016 ל-2020, לימד באוניברסיטת סידני, שם מונה לפרופסור להיסטוריה בשנת 2016.[7] בין השנים 2011 ל-2015, כיהן במכון האוניברסיטאי האירופי כיו"ר להיסטוריה עולמית וקולוניאלית.[8] ביולי 2020, מונה לפרופסור של כבוד להיסטוריה עולמית של זכויות האדם באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל .

בשנים 2005-2004 הוא השלים מלגה בקרן צ'ארלס ה. רבסון במרכז ללימודי שואה מתקדמים במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה עבור הפרויקט "המאה הגזעית: ביו-פוליטיקה ורצח עם באירופה ובמושבותיה, 1850-1950". בשנת 2007 היה עמית קרן אלכסנדר פון הומבולדט במרכז למחקר זיתיסטורי בפוטסדאם, ובשנת 2010 היה עמית במרכז הבינלאומי לחוקרים ע"ש וודרו וילסון בוושינגטון. היה עמית אורח במרכז למדעי החברה לחוקה עולמית בברלין WZB בספטמבר-אוקטובר 2019, ועמית בכיר בקולג' ליכטנברג בגטינגן בחורף 2019–2020.

עורך בכיר של כתב העת Journal of Genocide Research מאז 2011, ועורך שותף של סדרת הספרים War and Genocide עבור Berghahn Books.[9] חבר בוועדות העורכים של Journal of African Military History, Journal of Perpetrator Research, Patterns of Prejudice, Memory Studies, Journal of Mass Violence Research, borderland e-journal, ו-Monitor: Global Intelligence of Racism. בנוסף, חבר בוועדות המייעצות של מכון ויזנטל בווינה ללימודי השואה, מרכז המלחמה של אוניברסיטת קולג' דבלין, אגודת לימודי הזיכרון ופרויקט RePast. הוא גם ידיד היוזמה הבינלאומית לפשעי מדינה.

מחקר עריכה

ככלל, עבודתו של מוזס עוסקת בהיסטוריה ביקורתית של המודרניות בכמה חזיתות. בספרו, "German intellectuals and the Nazi past" (2007), בחן את תופעת "ההתמודדות עם העבר" במערב גרמניה, וטען כי היא קיבלה מעמד של מודל אוניברסלי לאינטרנציונליזם ליברלי. במקביל, הוא פיתח את הבנתו הרחבה של רפאל למקין את רצח העם ויישם אותה על המקרה של קולוניאליזם התיישבותי. הוא כתב בהרחבה על רצח העם של עמים ילידים באוסטרליה ובקנדה, ושילב את הרייך השלישי הנאצי והשואה בהקשר בין-לאומי של בניית אימפריות ומאבק במרידות מקומיות. עבודה זו, ובמיוחד האנתולוגיה "Empire, Colony, Genocide" (2008), מצוטטת רבות וסייעה בקביעת סדר יום חדש במחקר.

מוזס כתב בהרחבה על תחולת המונח ג'נוסייד על אלימות בגבולות אוסטרליה והשואה. לדוגמה, הוא ערך את "Genocide and Settler Society" (2004). ספר זה מרכיב המחשות של רצח עם באוסטרליה וממקם אותם בהקשר אוניברסלי רחב יותר. מוזס מראה כיצד מתפתחת אלימות קולוניאלית על ידי הסברה כצורה של התקוממות נגד קיצונית.

מוזס מתאר רצח עם כ"מושג פוליטי שמעוות הבנה היסטורית באמצעות מניפולציה של האמת" (סדרת הספרים "מלחמה ורצח עם", 2004). הוא גם מדגיש את מגבלות המונח "רצח עם", ומציע כיצד "היסטוריונים יכולים להשתמש בו בשירות המחקר" ("מלחמה ורצח עם", 2012). השקפה זו פותחה בספרו "The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of Transgression" שיצא ב-2021. בספר הוא טוען כי המשפט הפלילי הבינלאומי, כמו גם זיכרון ומניעת רצח עם, מסתירים את ההיגיון האסטרטגי של אלימות המונית שהבטיחה את הדומיננטיות הגלובלית המערבית ב-500 השנים האחרונות. לעמדתו, הקרבה המושגית של רצח עם לשואה מפריע לההבנה הגלובלית של מלחמת אזרחים ומאבקים אנטי-קולוניאליים משום שהוא מתמקד בשנאה גזעית. הוא טוען כי "פשעי זוועה", כאשר רצח עם הוא "פשע הפשעים", מסננים את הציוויים הביטחוניים בפועל המניעים אלימות מדינתית.

קובץ:Dirk Moses on This is Germany.jpg
מוזס על "זוהי גרמניה" בשנת 2021

ככלל, הוא מבקר פרדיגמות ישנות יותר בלימודי רצח עם על היותן "שיח מוסרי שניסה להסביר רצח עם על ידי ייחוס כוונות רעות למנהיגים פוליטיים". במקום זאת, הוא טוען, "מסיבות של המדינה (Reasons of state), מנהיגי כמעט כל ממשלה יכולים לעסוק באלימות המונית נגד אזרחים כדי להבטיח את ביטחון גבולותיהם ואזרחיהם". מה שהופך משברים כאלה לרצחניים, הוא אומר, הוא "השאיפה לביטחון קבע, הכוללת את סוף הפוליטיקה, כלומר קרע במשא ומתן ובפשרה עם גורמים שונים. ביטחון קבוע פירושו הרס או שיתוק של האחר הנתפס כמאיים".[10] הוא שאל את הביטוי ממבצע השואה הנאצי אוטו אולנדורף, שאמר במהלך משפטו שהרג ילדים יהודים כי אחרת הם יגדלו כדי לנקום את הוריהם. היה צורך להרוג את הילדים כדי להשיג ביטחון קבוע, טען אולנדורף. [11] מוזס קובע כי "ביטחון קבע הוא ציווי אוטופי עמוק ומרושע", שלא נבחן מספיק על ידי מחקרי ביטחון,[12] וכי במקום רצח עם (המעניק לקורבנות רצח גזעי עדיפות על פני סוגים אחרים של הרג אזרחים) "ביטחון קבע צריך להיות בלתי חוקי". [13] הוא מסייג, כי בעוד שחיפוש אחר ביטחון לאומי הוא לגיטימי, החתירה לביטחון תמידי בכל מחיר איננה לגיטימית.[14]

פרסומים עריכה

ספרים עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).[4][15][16]
  • Nach dem Genozid: Grundlage für eine neue Erinnerungskultur (Berlin: Matthes & Seitz, 2023).

בעריכתו עריכה

  • Decolonization, Self-Determination, and the Rise of Global Human Rights Politics (Cambridge: Cambridge University Press, 2020).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • Postcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970 (Abingdon: Routledge, 2018)(with Bart Luttikhuis).
  • Colonial Counterinsurgency and Mass Violence: The Dutch Empire in Indonesia (Abingdon: Routledge, 2014).
  • The Oxford Handbook of Genocide Studies (Oxford: Oxford University Press, 2010).
  • Genocide: Critical Concepts in Historical Studies, six vols. (Abingdon: Routledge, 2010).
  • The Modernist Imagination: News Essays in Intellectual History and Critical Theory (New York and Oxford: Berghahn Books, 2009).
  • Colonialism and Genocide (London: Routledge, 2007/paperback 2008). Contributing co-editor with Dan Stone. מסת"ב 9780415464154ISBN 9780415464154.
  • Genocide and Settler Society: Frontier Violence and Stolen Indigenous Children in Australian History (New York: Berghahn Books, 2004/paperback 2005).
  • Empire, Colony, Genocide: Conquest, Occupation and Subaltern Resistance in World History (New York and Oxford: Berghahn Books, 2008/paperback 2009). This book won the H-Soz-Kult Book Prize – Non-European History Category in 2009.[17]

מאמרים ופרקים נבחרים עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). "The law occludes the abhorrent violence routinely perpetrated by states in the name of self-defense."
  • "Fit for Purpose? The Concept of Genocide and Civilian Destruction", in: Donald Bloxham and A. Dirk Moses (eds.), Genocide: Key Themes (Oxford University Press, 2022), 12–44.
  • "Der Katechismus der Deutschen", in: Geschichte der Gegenwart, 23 May 2021.
  • "Decolonisation, Self-Determination, and the Rise of Global Human Rights Politics", (2020).
  • “The Nigeria-Biafra War: Postcolonial Conflict and the Question of Genocide, 1967-1970,” in A. Dirk Moses and Lasse Heerten, eds., Postcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970 (New York and London: Routledge, 2018), 3-43. Written with Lasse Heerten.
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • “Das römische Gespräch in a New Key: Hannah Arendt, Genocide, and the Defense of Republican Civilization", Journal of Modern History, 85:4 (2013), 867-913.
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • "Toward a Theory of Critical Genocide Studies." In: Jacques Semelin (ed.), Online Encyclopedia of Mass Violence. (2008)(pp. 1-5).
  • "Genocide And Settler Society in Australian History." In Dirk Moses (ed.), Genocide and Settler Society: Frontier Violence and Stolen Indigenous Children in Australian History, (pp. 3-48). New York: Berghahn Books, 2004.
  • “Conceptual Blockages and Definitional Dilemmas in the Racial Century: Genocide of Indigenous Peoples and the Holocaust,” Patterns of Prejudice, 36:4 (2002), 7-36. Extracted in Berel Lang and Simone Gigliotti, eds., The Holocaust: A Reader (Oxford: Blackwell, 2005), 449-63. Reprinted in A. Dirk Moses and Dan Stone, eds., Colonialism and Genocide (Abingdon: Routledge, 2007), 148-180.
  • “Coming to Terms with the Past in Comparative Perspective: Germany and Australia,” Aboriginal History, 25 (2001), 91-115. Reprinted in Russell West and Anja Schwarz, eds., Polycultural Societies and Discourse: Interdisciplinary Perspectives from Australia and Germany (Amsterdam and New York: Rodopi, 2007), 1-30.

לקריאה נוספת עריכה

  • עופר אשכנזי, עודד היילברונר, אריה דובנוב, רוני מיקל־אריאלי, דורון אברהם, שולחן עגול בעקבות ספרו של א׳ דירק מוזס: The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of ,Transgression היסטוריה (כתב עת) גיליון 52–53, 151-119 (2024)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דירק מוזס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עודד היילברונר, התירוץ לכל הג'נוסיידים הוא "ביטחון קבע", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ Moses 2021, p. 35.
  12. ^ Moses 2021, p. 34.
  13. ^ Moses 2021, p. 1.
  14. ^ ד"ר איאן יפה, "ג'נוסייד": שימוש לרעה וניצול לרעה
  15. ^ אתר למנויים בלבד יהודה באואר, השואה היתה קולוניאליזם? זה מגוחך | דעה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2022
  16. ^ אתר למנויים בלבד דירק מוזס, ג'נוסייד הוא אולי נדיר אך השאיפה לביטחון מוחלט נהפכה לשגרתית | דעה, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2022
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דירק_מוזס&oldid=1022311"