גאוגרפיה של בייג'ינג
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, כל הערך תרגום מכונה בלבד.
| ||
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, כל הערך תרגום מכונה בלבד. | |
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
(למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שם}} רגילה) [[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תבליט}}|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"|רוחב={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=רוחב|אורך={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|רוחב={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%;"> {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|פירוט|מוגדלת=לא|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}/100///0/0//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}/+}} | |
| שטח | |
|---|---|
| דירוג שטח | דירוג שטח |
| שטח | שטח קמ"ר [1] |
| אדמה | שטח יבשתי קמ"ר (שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "ש"%) |
| מים | שטח ימי קמ"ר (שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "ש"%) |
| גובה | |
| הנקודה הנמוכה | מינגובה מטר מתחת לפני הים |
| גובה ממוצע | גובה-ממוצע מטר |
| הנקודה הגבוהה | מקס-גובה מטר |
| מידע נוסף | |
| אורך קו החוף | קו-חוף ק"מ |
| אורך הגבולות | גבול-יבשתי ק"מ |
בייג'ינג היא עיר בצפון סין בקצה הצפוני של מישור צפון סין, בסמוך לנקודת המפגש של רכסי הרי שישאן ויאנשאן. העיר שוכנת על מישור בגובה 20–60 מטרים (66–197 רגל) לכיוון מזרח ודרום. המחוזות המרוחקים של העיר משתרעים לכיוון ההרים המקיפים את העיר מדרום-מערב לצפון-מזרח. הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה 2,000 מטרים (6,600 רגל).
העיר בייג'ינג מורכבת משישה מחוזות עירוניים (בעבר שמונה), שמונה מחוזות פרווריים ושני מחוזות כפריים. העיר משתרעת על שטח כולל של 16,807.8 קילומטרים רבועים (6,489.5 מילים רבועים). שטחה של העיר גדול במעט משטחה של מדינת מונטנגרו. חלק גדול מהעיר משתרע מחוץ לליבה העירונית, וההרים מאוכלסים בדלילות או מכוסים באדמה חקלאית. השטח הוא בערך 38% שטוח ו-62% הררי.[2]
היסטוריה עריכה
מבחינה היסטורית, בייג'ינג הייתה ממוקמת על הגבול בין אזורים חקלאיים מדרום לבין אזורים פסטורלים מעבר להרים מצפון. החומה הסינית נבנתה על פני ההרים מצפון לבייג'ינג כדי להגן על העיר מפני פלישות של נוודים.
מזג האוויר עריכה
בתקופה המודרנית, אותם הרים שהגנו על בייג'ינג יוצרים אגן חצי עגול אשר לוכד את זיהום האוויר של העיר. בעיות ערפיח קשות מתפתחות בקיץ כאשר לחץ האוויר החם והלח ממונסונים בדרום מונע ממזהמי אוויר לצאת מהאגן. הערפיח פחות חמור בסתיו ובחורף כאשר כיוון הרוח מתהפך כשהאנטי-ציקלון תופס אחיזה ומביא אוויר קר ויבש מסיביר שברוסיה השכנה. באביב, הרוחות הצפוניות קולטות אבק מאזורים מדבריים במערב סין ומביאות סופות אבק קשות לעיר. האקלים של העיר מאופיין בקיץ חם ולח ובחורף קר, סוער ויבש.
פריסת החטיבות האדמיניסטרטיביות עריכה
בתקופה האימפריאלית, העיר העתיקה שמוקפת בחומת בייג'ינג התפרשה על פני 62 קילומטרים רבועים (24 מילים רבועים).[2] שטחה של העיר גדל לפחות פי עשרה בעשורים הראשונים של המאה ה-21 לכ-750 קילומטרים רבועים (290 מילים רבועים). שטחם של הפרברים הפנימיים הוא 1,282 קילומטרים רבועים (495 מילים רבועים), והשטח של הפרוורים החיצוניים הוא 3,198 קילומטרים רבועים (1,235 מילים רבועים).[2] האזורים הנותרים של העיר המהווים 12,239.9 קילומטרים רבועים (4,725.9 מילים רבועים) מורכבים מאזורים כפריים, שמורות טבע והרים מיושבים קלות.[2]
הרבעים עריכה
שני רבעים עירוניים, דונגצ'נג ושיצ'נג, מהווים את הליבה העירונית של בייג'ינג. הם תופסים את השטח שבתוך העיר העתיקה המוקפת חומה.
ארבעה רבעים נוספים, האידיין, צ'או-יאנג, פנגטאי ושה-ג'ינגשאן, נחשבו בעבר כמחוזות בפאתי העיר, אך הם כיום חלקים בלתי נפרדים של העיר בתוך כביש הטבעת החמישי. מחוז האידיין בצפון מערב הוא ביתם של ארמון הקיץ הישן והחדש. נכסי המחוז צ'אויאנג כוללים את רובע העסקים המרכזי של בייג'ינג (CBD), הפארק האולימפי, ונמל התעופה הבינלאומי של בייג'ינג.[3] שיג'ינגשאן הוא מחוז מתועש מאוד למרגלות הגבעות המערביות.
מבין המחוזות הפרבריים הרחוקים יותר, טונגג'ואו ושון-יי במזרח גדלים במהירות. מנטואוגואו ו-פאנגשאן שוכנים ממערב, בשישאן, הידועה גם בשם הגבעות המערביות. פאנגשאן הוא ביתם של שניים מהאתרים הפרהיסטוריים העתיקים ביותר בבייג'ינג – המערות בג'ואוקואודיין, ביתו של איש הפקינג, וליוליה, אתר הבירה של ממלכת יאן בתקופת שושלת ג'ואו המערבית. מחוז דאשינג, מדרום, הוא בעיקר חקלאי, אך הוא גם מפתח פארק טכנולוגי משלו.
הרחק מצפון לעיר ברכס יאנשאן נמצאים הרבעים ינצ'ינג ומי-יו'ן, והרבעים חוואיז'ואו ופינגגו, ששניהם היו מחוזות כפריים עד 2001. הצפון הרחוק מחוספס, כפרי ומאוכלס בדלילות. במחוזות אלו יש פחות מ-200 תושבים לקמ"ר. הם ידועים בעיקר בזכות קטעי החומה הגדולה העוברת במחוזות אלו.
טופוגרפיה עריכה
העיר בייג'ינג שוכנת על קרקע נמוכה ומישורית, עם גובה ממוצע בין 40–60 מטרים (130–200 רגל) מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בתוך העיר העתיקה נמצאת בראש גבעת הפחם בפארק ג'ינגשאן, המתנשאת לגובה 88.35 מטרים (289.9 רגל) ומשקיפה על העיר האסורה.[4] הגבעה בארמון הקיץ מגיעה לגובה של 109 מטרים (358 רגל).[5] המישורים מבייג'ינג משתרעים מזרחה עד שאנהאיגוואן על ים בוהאי ודרומה עד נאנג'ינג, על נהר היאנגצה.
ממערב נמצאת שישאן, הידועה גם בשם הגבעות המערביות, הנראות מהעיר בימים בהירים. שישאן מהווה את הצלע המזרחית של רכס הרי טאיחאנג, העוברים מצפון לדרום במחוז חביי.[6] מזרח לינגשאן (גובה 2,303 מטרים (7,556 רגל), פסגת שישאן על הגבול עם חביי, היא הנקודה הגבוהה ביותר בעיר בייג'ינג.[6] היא נמצאת במרחק 122 קילומטרים (76 מיל) מהעיר עצמה. מרגלות שישאן כוללים את הגבעות הריחניות – אטרקציה תיירותית מרכזית ואת לאושאן, האתר של תחרות אופני הרים באולימפיאדת הקיץ ב-2008.
ההרים מצפון לבייג'ינג, כולל באדאלינג, הרי ג'ונדו ופנג-ג'ואנלינג, שייכים כולם לרכס יאנשאן, העובר ממזרח למערב, על פני מחוז חביי הצפוני. יאנשאן מפריד בין מישור צפון סין מהערבות והיה בעל משמעות צבאית ניכרת בהיסטוריה. כל חלקי החומה הגדולה של בייג'ינג נבנו ברכס יאנשאן, שמגיע לגובה של 2,241 מטרים (7,352 רגל).[6]
הידרולוגיה עריכה
מספר נהרות מרכזיים, כולל יונגדינג, צ'אובאי, ג'ומה וווניו זורמים דרך העיר. מקורם באזורים הגבוהים של חביי ושאנקי. במשך מאות שנים הידרולוגים הזרימו נהרות דרך העיר לאגמים שנוצרו על ידי האדם (לא על ידי הטבע), דרך חפירים, ערוצים ואמות מים, המספקים מים לעיר ומנקזים את האשפה שלה, אך אינם מאיימים על העיר בהצפות.
במרכז העיר בייג'ינג יש מספר אגמים. בתקופת שושלת יואן, השליטים המונגולים הרחיבו אותם ובנו סביבם את הארמון האימפריאלי של דאדו. הקיסרים של שושלות מינג וצ'ינג השתמשו באגמים כגנים אימפריאליים. כיום, שלושת האגמים הצפוניים ביותר, Xihai (הים המערבי), Houhai (הים האחורי) ו-Qianhai (הים הקדמי), הידועים ביחד בשם Shichahai, הם אזור תיירותי ויש מסביבם ברים ובתי קפה רבים הידועים בחיי הלילה שלהם. מדרום להם, "בייהאי" (הים הצפוני) הוא פארק עירוני. "ג'ונגהאי" (הים המרכזי) "וננהאי" (הים הדרומי) הם חלק ממתחם ג'ונגנאנהאי, מקום מגורים של מנהיגי סין. שרשרת אגמים זו יצרה בעבר את אפיק הנהר הראשי של נהר יונגדינג, שזורם כעת 50–60 קילומטרים (31–37 מיל) למערב. אבל לפני 1,800 שנה, היונדינג זרם דרך Jishuitan ומרכז העיר בייג'ינג ולאחר מכן לתוך אגם Longtan והמשיך לטונגג'ואו.[7] שיטפון גדול בשנת 295 לספירה הרס חלק מבייג'ינג.
_in_summer.JPG){kind=link}
כיום, אמת מים שואבת מים מהיונגדינג דרך פארק יויואנטן אל חפיר העיר המערבית, אשר נשפך לנהר ליאנגשוי מדרום לעיר. אמת מים נוספת שואבת מים מאגם קונמינג בארמון הקיץ דרך פארק הבמבוק הסגול ולתוך החפיר הצפוני של העיר, אשר ממלא גם את שיצ'האי, בייהאי וג'ונגננהאי. החפירים הצפוניים מנוקזים על ידי נהר בא, הזורם לנהר Wenyu. החפירים הדרומיים והמזרחיים מנוקזים על ידי נהר טונגהווי, שגם הוא זורם אל תוך ה-Wenyu.
רשת זו של נהרות ואמות מים ניזונה ממאגרי מים מצפון לעיר. מאגר מיון, הגדול ביותר בעיר, נוצר במפגש הנהרות צ'או ובאי, היוצר את צ'אובאי. היונדינג, הנמצא לפני הכניסה לעיר במחוז מנטוגו, נסכר כדי ליצור את מאגר גואנטינג העצום של מחוז חביי. למרות מאגרים אלו, העיר בייג'ינג מתמודדת עם מחסור כרוני במים עקב חקלאות עתירת המים, תעשייה וגידול אוכלוסייה. במסגרת פרויקט העברת המים מדרום לצפון, העיר מתכננת לשאוב מים מנהר היאנגצה דרך התעלה הגדולה.
אקלים עריכה
האקלים של בייג'ינג מאופיין בקיץ חם ולח בשל המונסון במזרח אסיה, ובחורפים קרים, סוערים ויבשים מאוד, המשקפים את השפעת השטחים העצומים של העיר.[8] במהלך החורף, רוחות מכיוון צפון מערב חוצות את ההרים המגינים על העיר, ומשאירות את העיר חמימה יותר ממקומות אחרים בקו רוחב דומה בסין. באביב יש סופות חול הנושבות מהערבה המונגולית, המלוות בתנאי התחממות מהירים, אך בדרך כלל יבשים. הסתיו קר וקצר, וכמו באביב יורד בו מעט גשם.
קישורים חיצוניים עריכה
- "פקינג", מפה משנת 1914
הערות שוליים עריכה
- ^ ריכוז הערות
- ^ 1 2 3 4 (Chinese) 北京地理概貌 last accessed 11/18/08
- ^ The Beijing Capital Airport and the highway connecting it to the city are administered by Chaoyang District even though the airport is almost completely surrounded by Shunyi District.
- ^ (Chinese) Jingshan Park (אורכב 04.08.2008 בארכיון Wayback Machine)
- ^ (Chinese) Summer Palace (אורכב 14.08.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 3 (Chinese) last accessed 11/16/08
- ^ (Chinese)陈平, 三、什刹海与陶然湖、古蓟城 June 6, 2008
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).