בית עזמות
פעולות נוספות
בֵּית עַזְמָוֶת (גם: עַזְמָוֶת) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין.
בתנ"ך עריכה
העיר נזכרת בתנ"ך כאחת מערי שבט בנימין אליהן שבו עולי בבל, הן בספר עזרא[1] והן בספר נחמיה[2].
זיהוי עריכה
החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את העיר הקדומה עם הכפר חזמא, צפונית מזרחית לירושלים, וזהו הזיהוי המקובל כיום[3].
בכפר חזמא נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית[4].
חיזוק לזיהוי זה ניתן למצוא ברשימות הייחוס של בני שבט בנימין בספר דברי הימים[5], שם נזכר "עזמות" לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב) - כולם אתרים הנמצאים בסמיכות לכפר חזמא.
אחד מגיבורי דוד המלך נקרא "עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי"[6], ומקורו בעיר "בחורים", המזוהה עם "עלמון-עלמת" שמדרום לחזמא[7].
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ד.
- ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק מ"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק י"ג.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ג.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.