Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בועז עברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
בועז עברון
לידה ירושלים, פלשתינה (א"י)
תקופת פעילות 1954–2018 (כ־64 שנים)
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

בועז עברון (6 ביוני 1927 – 15 בספטמבר 2018) היה עיתונאי, סופר, פובליציסט ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

שנותיו המוקדמות ונעוריו עריכה

עברון נולד בירושלים בשם בועז המבורגר לדוד ולשרה המבורגר, נכדתו של יואל משה סלומון. אחיו הצעיר הוא פרופסור יאיר עברון. בהיותו בן שנתיים, עברה המשפחה לתל אביב, ועברון סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה. בעת היותו בן 16 נחשף לראשונה לאתוס הילידי של יונתן רטוש והתנועה ה"כנענית"[1].

ב-1944 הצטרף לשורות "ההגנה" ולמשטרת היישובים העבריים, והוצב לשמירה בקיבוץ ניר דוד[1].

ב-1946 החל בלימודי היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ובמהלכם, על רקע פעולות הדיכוי של השלטונות הבריטים לאחר פיצוץ מלון המלך דוד, נטש את "ההגנה", והצטרף כעבור כשנה ללח"י. באותה שנה נסע ללמוד בארצות הברית, והיה פעיל בסניף לח"י שם, עד לפירוקו[1].

פעילותו הפוליטית והעיתונאית עריכה

ב-1951 שב ארצה, והיה חבר התנועה ה"כנענית" למשך כחודשיים-שלושה, עד שפרש ממנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגיים. ב-1954 החל לעבוד בעיתון "הארץ".

ב-1956, על רקע מלחמת סיני, היה, לצד אורי אבנרי, נתן ילין-מור ואחרים, ממקימי קבוצת הפעולה השמית (שבתחילה דבק בה השם "מחתרת קפה הרלינגר", על שם בית הקפה בו נפגשו חבריה), תנועה רעיונית שדגלה בהשתלבות מדינית של מדינת ישראל עם שכנותיה הערביות ב"מרחב השמי". ב-1958 פרסמה התנועה מניפסט בן למעלה ממאה סעיפים המסכם את תפיסת עולמה בשם "המנשר העברי - עקרונות הפעולה השמית". התנועה האמינה כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום/גזע משותף, הוא הלאום/גזע השמי, תחתיו קיימות תתי-קבוצות כמו הלאומים העברי והערבי. מבחינתם על הלאום השמי להתאחד במסגרת קונפדרטיבית. התנועה שאפה לכך שישראל תצטרף ל"מדינות הבלתי-מזדהות", ותשתף פעולה עם ג'ווהרלל נהרו ויוסיפ ברוז טיטו הבלתי-מזדהים ("הנייטרלים"), בהם ראתה את עמודי התווך של העולם הנייטרלי, במאבק כנגד האימפריאליזם המערבי והסובייטי. התנועה הכירה עקרונית בזכות הפליטים הפלסטינים לחזור למקומות מהם ברחו או גורשו במהלך מלחמת 1948, והאמינה שעל ישראל לנקוט מיד ביוזמה פעילה לפתרון חלקי של בעיית הפליטים, תוך התחשבות ב"שיקולים הביטחוניים" של ישראל. כמו כן, קראה התנועה לבטל את כל החוקים והנוהגים המפלים כלפי המיעוט הערבי במדינה (כולל הממשל הצבאי), לבטל את "חוק השבות", ולהקים מדינה פלסטינית ברצועת עזה והגדה המערבית, שתהיה קשורה בפדרציה עם מדינת ישראל, ובכך תהווה למעשה איחוד של ארץ ישראל הדו-לאומית בגבולותיה ההיסטוריים[2]. עברון כתב בדו-שבועון "אתגר" שהוציאה "הפעולה השמית".

ב-1964 עבר מ"הארץ" ל"ידיעות אחרונות", ועבד במערכת העיתון עד 1992. עברון הקים, יחד עם עמוס קינן, חיים חפר ודן בן אמוץ, את המוסף "ציפור הנפש". המוסף, שתקף את ממסד מפא"י והביע דעות שמאליות, לא עלה בקנה אחד עם נטייתו הממסדית של העיתון, ונטיותיו הימניות של העורך הרצל רוזנבלום, ולכן החליטו עורכי העיתון להפסיק את הופעתו. בתגובה החליטו עברון, קינן, בן אמוץ וחפר להוציא אותו כעיתון עצמאי תחת השם "ציפור הנפש". העיתון יצא לאור כמה שבועות בתחילת 1965, אך לא הצליח לעמוד מבחינה כלכלית, ונסגר. במסגרת עבודתו של עברון ב"ידיעות אחרונות" כמבקר תיאטרון ופובליציסט בכיר של העיתון, הוא היה במשך שנים רבות בין העורכים של עמודי האמצע של המוסף הפוליטי ביום שישי, לצידם של עמוס קינן וחיים חפר. עמודים אלו כונו "פתחלנד" וכן "השובך האדום" בשל אופיים השמאלי. עברון כתב מאמרים רבים בנושאים חברתיים ולאומיים[1].

בין 1971 ל-1972 היה מנהלו בפועל של בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי". בין 1972 ל-1974 היה חבר "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות", ובמסגרתה ייסד ב-1973 את המפעל לתרגום ספרות מופת, ועמד בראשו עד 2010. יזם את הסדרה "שירת תור הזהב בספרד", היוצאת בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב[1].

בועז עברון לימד במשך שנים רבות בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

ספרו החשוב ביותר הוא "החשבון הלאומי", שהופיע ב-1988 לראשונה. בספר הציע עברון גישות חדשות בתנועה הציונית. לספר הופיעו מהדורות נוספות ובהן תיקונים בהתאם להתפתחויות.

חיים אישיים עריכה

עברון נישא ב-1948 למרים רובינשטיין, ממנה התאלמן באפריל 2016. לשניים נולדו שני בנים, ובהם המחזאי גלעד עברון שנפטר באוקטובר 2016.

ב-15 בספטמבר 2018, בגיל 91, נפטר עברון. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

ספרים שכתב עריכה

ספרים שתרגם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד דוד אוחנה, העיתונאי ואיש הספרות בועז עברון מת בגיל 91, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018
  2. ^ משה שביט, ילין-מור: יזמנו "הפעולה השמית" נוכח ההתפתחויות באיזור, חרות, 24 ביולי 1958; נ. שלמה, "הפעולה השמית" פוזלת לערביי המרחב, חרות, 29 ביולי 1958; "הפעולה השמית" מכירה בזכות הפליטים הערבים לרפאטריאציה, דבר, 29 ביולי 1958
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=בועז_עברון&oldid=89948"