Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אשר שניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר שניר
אשר שניר, 1979
אשר שניר, 1979
אשר שניר, 1979
לידה 12 בפברואר 1942
תל אביב, ישראל
פטירה 5 באוקטובר 1986 (בגיל 44)
שירות צבאי
השתייכות קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
19601986
(כ־26 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע רימון 20
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

אשר שניר (שיינפלד; 12 בפברואר 19425 באוקטובר 1986) היה טייס קרב ואלוף הפלות בחיל האוויר הישראלי, בתפקידו האחרון כיהן כראש מטה חיל האוויר בדרגת תת-אלוף.

ביוגרפיה עריכה

שניר נולד בתל אביב וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני ה במגמה הפיזיקלית. בשנת 1960 התגייס לצה"ל והתנדב לקורס טיס מספר 37. לאחר שסיים את הקורס בשנת 1962 הוצב כטייס קרב בטייסת מיסטר. בשנת 1965 נשלח לארצות הברית לבחון את מטוס הסקייהוק שאותו שקל חיל האוויר לרכוש. לאחר טיסות ניסיון המליץ שניר להצטייד בו. במלחמת ששת הימים היה שניר טייס שחק בטייסת העטלף, וביומה הראשון של המלחמה השתתף במבצע מוקד. במהלך המלחמה הפיל שלושה מטוסים.

כמה ימים לאחר המלחמה, ב-15 ביוני 1967, השתתף שניר בקרב אוויר המוני באזור תעלת סואץ בו הופלו ארבעה מטוסי מיג 21 ומטוס שחק ישראלי. במהלך הקרב הפיל שניר שני מטוסים. ב-1969 התמנה לסמ"ט א' בטייסת ובמלחמת ההתשה רשם שבע הפלות נוספות, שהפכו אותו לראשון הטייסים בחיל האוויר שלזכותו נזקף מספר דו-ספרתי של הפלות. באחד מקרבות האוויר הללו, שהיה ממושך במיוחד, הפיל שניר מטוס סורי, אותו הטיס פאיז מנסור, מפקד טייסת ומבכירי הטייסים בחיל האוויר הסורי, מעל רמת הגולן.[1][2] הפלתו האחרונה במלחמת ההתשה הייתה במהלך קרב אוויר נגד טייסים רוסיים בו הופל טייס סובייטי שהטיס מיג 21 מעל שטח מצרים.

באוקטובר 1970 עבר הסבה למטוסי קורנס. בשנת 1971 עבר לבית הספר לטיסה בבסיס חצרים ופיקד על טייסות הדרכה. במלחמת יום הכיפורים לחם בהצבת חירום כטייס F-4 פנטום והשתתף בקרבות אוויר ותקיפות רבות, בהם רשם לזכותו הפלה וחצי.[3] את חצי ההפלה האחרונה שלו רשם ב-17 באוקטובר 1973.

לאחר המלחמה פיקד שניר על טייסת העטלף. בשנת 1975 מונה לראש ענף מטוסים באגף אמצעי לחימה של מטה חיל האוויר, ולקצין פרויקט פיתוח מטוס הכפיר. בשנת 1977 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בית הספר לטיסה.

שניר יצא ללימודי תואר שני באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בכלכלה ומנהל עסקים. לאחר שחזר לישראל התמנה ב-1981 למפקד בסיס חצרים בדרגת תת-אלוף. ב-1983 מונה למפקד להק האוויר ובאוגוסט 1984 מונה לראש מטה חיל האוויר, סגנו וממלא מקומו של מפקד החיל.

ב-5 באוקטובר 1986 נפטר ממחלת הסרטן ממנה סבל לאורך שירותו. נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול.

פירוט ההפלות עריכה

מספר תאריך הקרב המטוס המפיל המטוס שהופל החימוש פרטי ההפלה
1 5 ביוני 1967 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי תותחים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, מעל שדה התעופה T-4[4]
2 9 ביוני 1967 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 17 מצרי תותחים מעל גשר פירדאן[5]
3 מצריםמצריםמיג 17 מצרי תותחים
4 15 ביולי 1967 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 17 מצרי תותחים מעל תעלת סואץ, במהלך קרב אוויר המוני[6][7]
5 מצריםמצריםמיג 17 מצרי תותחים
6 21 במאי 1969 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 21 מצרי תותחים[8] [9]
7 26 ביוני 1969 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 21 מצרי טיל הופל באמצעות טיל אוויר-אוויר AIM-9 סיידוויינדר, "ברקן"[10]
8 11 בספטמבר 1969 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 21 מצרי תותחים במהלך קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969[8]
9 27 במרץ 1970 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 21 מצרי תותחים [11]
10 מצריםמצריםמיג 21 מצרי תותחים [11]
11 12 במאי 1970 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 17 סורי טיל הפלת הטייס פאיז מנסור, מפקד טייסת מבכירי חיל האוויר הסורי, מעל רמת הגולן. הופל באמצעות טיל AIM-9 סיידוויינדר "ברקן"[11]
12 30 ביולי 1970 מיראז' 3 ברית המועצותברית המועצותמיג 21 סובייטי טיל הפלת מטוס סובייטי מעל שטח מצרים במסגרת מבצע רימון 20. הופל באמצעות טיל אוויר אוויר סיידווינדר AIM-9D "דקר"[11]
13 15 באוקטובר 1973 F-4 פנטום מצריםמצריםמיג 21 מצרי תותח במהלך תקיפת בסיס טנטא, עם הנווט אהרן כץ[12]
13.5 17 באוקטובר 1973 F-4 פנטום סוריהסוריה מיג 21 סורי טיל עם הנווט חיים כ"ץ. הפלה משותפת עם הטייס משה מלניק (לימים גם הוא אלוף הפלות) והנווט אליעזר ליאור[13]שניר וכ"ץ ירו טיל סיידווינדר AIM-9D "דקר"[14]

קטעים מפרי עטו של אשר שניר עריכה

  • אשר שניר: רקוויאם ליריב, בתוך: מירב הלפרין ואהרון לפידות (עורכים): חליפת לחץ, דפים בספר הטיסות של חיל האוויר. בטאון חיל האוויר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, ישראל תשמ"ז - 1987, עמ' 9 - 14.
  • אשר שניר: עם כץ לטנטא, בתוך: מירב הלפרין ואהרון לפידות (עורכים): חליפת לחץ, דפים בספר הטיסות של חיל האוויר. בטאון חיל האוויר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, ישראל תשמ"ז - 1987, עמ' 100 - 108.
  • אשר שניר, ‏בום על קולי בקהיר, בטאון חיל האוויר 155, נובמבר 1986, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר

לקריאה נוספת עריכה

  • דני שלום: רוח רפאים מעל קהיר: חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967 - 1970). באוויר, פרסומי תעופה וחלל, ראשון לציון, תשס"ח.
  • Shlomo Aloni: Israeli Mirage and Nesher Aces. Osprey Publishing, 2004.
  • Shlomo Aloni: Ghosts of Atonment, Schiffer Publishing, 2015.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליעד ברקת, געגועי לקוקפיט, בטאון חיל האוויר, גיליון 134, אוגוסט 2000
  2. ^ אשר שניר: רקוויאם ליריב, בתוך: מירב הלפרין ואהרון לפידות (עורכים): חליפת לחץ, דפים בספר הטיסות של חיל האוויר. בטאון חיל האוויר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, ישראל תשמ"ז - 1987, עמ' 9 - 14.
  3. ^ אשר שניר: עם כץ לטנטא, חליפת לחץ, דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, עמ' 100 - 108.
  4. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏קרבות אויר והפלות מעל שדה T-4 בסוריה, 5.6.1967, באתר "מרקיע שחקים", 1 באוקטובר 2021
  5. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏הפלת 2 מיג 17 מצריים, 9.6.1967, באתר "מרקיע שחקים", 9 בספטמבר 2021
  6. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 125.
  7. ^ Aloni, Israeli Mirage and Nesher Aces, p. 82.
  8. ^ 1 2 Aloni, Israeli Mirage and Nesher Aces, p. 83.
  9. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 266 - 269.
  10. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 284.
  11. ^ 1 2 3 4 Aloni, Israeli Mirage and Nesher Aces, p. 84.
  12. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏הפלת מיג 21 מצרי, 15.10.73, באתר "מרקיע שחקים", 1 במרץ, 2024
  13. ^ Attributed Israeli Air Combat Victories, באתר Air Aces (ראו מקורות שם)
  14. ^ Aloni, Ghosts of Atonment, p. 224.