אני, קלאודיוס (סדרת טלוויזיה)
פעולות נוספות
| עטיפת ה-DVD של הסדרה | |
| עטיפת ה-DVD של הסדרה | |
| מבוסס על | אני, קלאודיוס מאת רוברט גרייבס |
|---|---|
| שחקנים |
דרק ג'קובי שאן פיליפס בריאן בלסד ג'ורג' בייקר ג'ון הרט |
| הפקה | |
| מפיק | מרטין ליסמור |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
אני, קלאודיוס (באנגלית: I, Claudius) היא סדרת טלוויזיה בריטית בת 13 פרקים בני שעה, ששודרה ב-1976, ונכתבה על ידי ג'ק פולמן על פי הרומן באותו שם מאת רוברט גרייבס.
סיפור המסגרת, בו מתחיל ומסתיים כמעט כל פרק בסדרה, עוסק בקיסר רומא קלאודיוס הזקן, הכותב את ההיסטוריה של השושלת היוליו-קלאודית למען הדורות הבאים. בסדרה השתתפו כמה מן הגדולים בשחקני התיאטרון והטלוויזיה בבריטניה. דרק ג'קובי גילם את קלאודיוס המעוות והמגמגם, הן כמספר בערוב ימיו, והן לאורך חייו כפי שהם משתקפים במהלך סיפורו המשתרע על 77 שנים, משנת 23 לפנה"ס ועד שנת 54 לספירה.
קלאודיוס, על פי הספר והסדרה, היה אדם נבון, שהשתמש בפגמיו הגופניים האמיתיים, צליעה, גמגום ועוויתות, על מנת לשרוד בזמנים קשים כמי שאינו מהווה איום על השלטון. הוא עלה לשלטון כנגד רצונו, משום שלא נחשב לאיום על שליטים קודמים, ולכן היה הגבר היחיד ממשפחתו שלא נרצח. אולם, כל רצונו היה להשיב לחיים את הרפובליקה הרומית שכמעט גוועה.
עלילה עריכה
הסדרה עוקבת אחרי ההיסטוריה של רומא, ומלווה בקריינות של קלאודיוס המבוגר, החל ממותו של מרסלוס, אחיינו ובנו החורג של אוגוסטוס, בפרק הראשון, עד מותו של קלאודיוס עצמו בפרק האחרון.
הסדרה מתחילה עם אוגוסטוס, שליט רומא המנסה למצוא יורש, ואשתו ליוויה, המנסה לגרום לכך שבנה טיבריוס יהיה היורש.
המזימות והבגידות ממשיכות עשורים רבים, דרך המזימה של סיאנוס (בגילומו של פטריק סטיוארט באחד מתפקידיו הראשונים) ושלטונו של הקיסר קליגולה המטורף (בגילומו של ג'ון הרט). לבסוף, לאחר סדרת חיסולים של יורשי עצר, עולה קלאודיוס לשלטון.
שלטונו הנאור של קלאודיוס נהרס על ידי בגידותיה של אשתו הבוגדנית מסלינה וחברו אגריפס. בסופו של דבר, ההתנקשות הבלתי נמנעת בחייו של קלאודיוס יוצאת לפועל ומביאה לעלייתו לשלטון של בנו המשוגע, נירון.
דמותו של מלך יהודה אגריפס הראשון, רעו ובן גילו של קלאודיוס (הקרוי בסדרה "הורדוס אגריפה" ומגולם על ידי ג'יימס פוקנר), המופיעה במספר פרקים לאורך חייהם המשותפים, משמשת לשם שזירת סיפור ראשית הנצרות והתסיסה ביהודה במסגרת עלילת האימפריה הרומית.
אופי הסדרה עריכה
את הסדרה ביים הבמאי הבריטי הרברט וייז, שהורה במפורש לשחקניו לשחק באופן תיאטרלי ואמין אך לא מלאכותי וקלאסי, עם דיבור עכשווי, במטרה לקרב את הדמויות לעולמו של הצופה. העיבוד של פולמן גם היה חף מקלישאות ומנאומים נמלצים שאפיינו סרטים תקופתיים לפני כן.
הסדרה הייתה חדשנית ופורצת דרך בזמנה בבוטות שהביאה למדיום הטלוויזיוני. הייתה זו הסדרה הראשונה שהציגה מין ואלימות בוטים יחסית לתקופה שבה שודרה והציגה מסגרת סיפורית של שושלת. בכך הייתה המבשרת של סדרות כגון "הבורג'ס", "רומא" ו"הסופרנוס".
צוות השחקנים עריכה
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| דרק ג'קובי | קלאודיוס |
| שאן פיליפס | ליוויה |
| ג'ורג' בייקר | טיבריוס |
| ג'ון הרט | קליגולה |
| בריאן בלסד | אוגוסטוס |
| פטריק סטיוארט | סיאנוס |
| מרגרט טייזאק | אנטוניה הצעירה (אמו של קלאודיוס) |
| פטרישה קווין | ליווילה |
| ג'ון פול | מרקוס ויפסניוס אגריפה |
| שילה וייט | מסלינה |
| כריסטופר ביגינס | נירון קיסר |
| איאן אוגילבי | נירון קלאודיוס דרוסוס |
| דייוויד רוב | גרמאניקוס |
| ג'ון קאסל | אגריפה פוסטומוס |
| פיונה ווקר | אגריפינה |
| פרנסס וייט | יוליה בת אוגוסטוס |
| ג'יימס פוקנר | אגריפס הראשון |
| קווין מקנלי | קסטור |
| ג'ון ריס-דייוויס | נביוס סוטוריוס מקרו |
| כריסטופר גארד | מרקוס קלאודיוס מרקלוס |
| סיימון מקורקינדייל | לוקיוס קיסר |
| שילה ראסקין | ויפסניה אגריפינה |
| ברנרד הפטון | מרקוס אנטוניוס פאלאס |
| ג'ון קייטר | טיבריוס קלודיוס נרסיסוס |
| פטסי ביירן | מרטינה |
| סטיוארט וילסון | סיליוס |
| ברנרד היל | גרטוס |
| לוקווד וסט | סנטור |
| צ'ארלס קיי | גאיוס אסיניוס (אנ') |
| דונלד אקלס | פוליו |
| ג'ון פרנקלין-רובינס | אטיקוס |
| נורמן אשלי | מרקוס |
שידור בישראל עריכה
בישראל שודרה הסדרה לראשונה בטלוויזיה הישראלית החל מ-3 ביוני 1977, בימי שישי בערב.[1] ב-1980 אחרי שהחלו שידורי טלוויזיה חלקיים בצבע, שודרה הסדרה שנית.[2] הטלוויזיה החינוכית שדרה את הסדרה מספר פעמים החל מ-1989.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אני, קלאודיוס, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אני, קלאודיוס, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אני, קלאודיוס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אני, קלאודיוס, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אני, קלאודיוס, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אני, קלאודיוס], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אני, קלאודיוס, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אני, קלאודיוס, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אני, קלאודיוס, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אני, קלאודיוס, באתר פינטרסט
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg "אני, קלאודיוס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קובץ:Netflix 2015 logo.svg "אני, קלאודיוס", באתר נטפליקס
- קובץ:Logo AllMovie.svg "אני, קלאודיוס", באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg "אני, קלאודיוס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png "אני, קלאודיוס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Metacritic logo Roundel.svg "אני, קלאודיוס", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר אידיבי
- "אני, קלאודיוס", באתר סרט
- "אני, קלאודיוס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר דיסני+ סדרות (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר Prime Video (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר HBO Max (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- "אני, קלאודיוס", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg "אני, קלאודיוס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קובץ:YouTube play button icon (2013–2017).svg "אני, קלאודיוס", סרטונים בערוץ היוטיוב
- "אני, קלאודיוס", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אתר המוקדש לסדרה (באנגלית)
- תומס וינצ'יגרה, ניו יורק טיימס, איי, קלאודיוס - כל הצרות של הסדרה הנצחית, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ נעמי גל, סופשבוע אלקטרוני, מעריב, 2 ביוני 1977
- ^ לקראת שידור, מעריב, 26 ביוני 1980
- ^ לקראת שידור, מעריב, 19 במאי 1989