אורית פרקש-הכהן

אורית פרקש-הכהן

קובץ:אורית פרקש הכהן- חוסן לישראל.jpg
לידה	29 בדצמבר 1970 (גיל: 55) פתח תקווה, ישראל
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הרווארד
עיסוק	משפטנית, רגולטורית, עורכת דין, פוליטיקאית
מפלגה	חוסן לישראל
סיעה	כחול לבן, המחנה הממלכתי
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ה־29 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 (שנה ו־6 חודשים) תחת ראש הממשלה נפתלי בנט יאיר לפיד → חילי טרופר אופיר אקוניס ←
שרת התיירות ה־22 14 באוקטובר 2020 – 13 ביוני 2021 (7 חודשים ו־29 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → אסף זמיר יואל רזבוזוב ←
השרה לנושאים אסטרטגיים ה־5 17 במאי 2020 – 30 בנובמבר 2020 (6 חודשים ו־15 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → גלעד ארדן מיכאל ביטון ←
חברת הכנסת 30 באפריל 2019 – 6 באוקטובר 2020 (שנה ו־5 חודשים) 6 באפריל 2021 – 15 ביוני 2021 (חודשיים ו־10 ימים) 15 בנובמבר 2022 – מכהן (3 שנים ו־9 חודשים) כנסות 21 - 23, 24, 25
יו"ר רשות החשמל ה־4 26 בספטמבר 2011 – 31 בדצמבר 2015 (4 שנים ו־3 חודשים) → אמנון שפירה אסף אילת ←
תפקידים נוספים
סגנית יושב ראש הכנסת

אורית פרקש-הכהן (נולדה בפתח תקווה ב-29 בדצמבר 1970, ראש חודש א' בטבת ה'תשל"א) היא חברת כנסת, חברת ועדת הכספים ויו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, הייתה שרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים, וכיהנה גם כחברה בקבינט הביטחוני בממשלה ה-35 וכשרת החדשנות והטכנולוגיה בממשלה ה-36. כיהנה כיו"ר רשות החשמל ובתקופתה קודמו לראשונה ייצור חשמל פרטי והתעשייה הסולארית בישראל. היא עורכת דין במקצועה ושימשה כשותפה ומנהלת מחלקה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.

ביוגרפיה

פרקש-הכהן נולדה בפתח תקווה למיכאל פרקש שעלה לישראל מרומניה ושושנה שעלתה מפולין. היא גדלה באשדוד ולמדה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא. עם סיום לימודיה עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים. בשנת 1988 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את התמחותה אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.המשיכה להתמחות במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות' בתחום המשפט האזרחי והמסחרי ובליטיגציה והמשיכה לעסוק בתחומי התמחות אלו. לאחר מכן, החלה לעבוד במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים, ושימשה ראש צוות ליטיגציה בתיקים כלכליים גדולים.

ב-2003 מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל, ושימשה בתפקיד עד שנת 2011. בשנת 2007 סיימה תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל.

בספטמבר 2011 מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל ובמרץ 2012 מונתה ליו"ר קבוע והייתה לאישה הראשונה והיחידה עד היום שמונתה לתפקיד. במהלך כהונתה הייתה הראשונה שהניעה תחרות פרטית במשק החשמל הישראלי ובתקופתה נכנסו יצרני חשמל פרטיים וכן הובילה להליך של סגירות פיננסיות. כמו כן, לראשונה קודם ייצור חשמל סולארי בישראל. הובילה רגולציה תומכת מימון לשוק החשמל הפרטי בישראל על ידי קביעת תעריפים מערכתיים וקביעת כללי משק החשמל הפרטי.^{[דרוש מקור]}

הודות לפועלה, נכון לשנת 2015 פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מגז טבעי. במהלך שנות כהונתה קידמה מתווה תקדימי לקידום מחלקי חשמל פרטיים שגיבשה, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים. רשות החשמל בהובלתה העמיקה את הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של חברת החשמל. בין היתר התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה. מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק אג"ח עמוק בישראל.^{[דרוש מקור]}

באוגוסט 2015 דווח שהודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל, בעקבות דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ ועל רקע עמדתה המקצועית מול מונופול הגז הטבעי כיו"ר רשות החשמל ביחס למנגנוני הצמדת מחיר הגז לגופי חשמל פרטיים. כהונתה הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה, בין היתר לפי בקשתה.

ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כשותפה מנהלת, ושימשה כראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות.

בשנים לאחר כהונתה כיו"ר רשות החשמל, הצטרפה כעמיתת מחקר ב-Harvard Electricity Policy Group (HPEG) שבאוניברסיטת הרווארד. בדצמבר 2018 פרסמה במסגרת זו מאמר המתעד את השתלשלות האירועים במתווה הגז, בשם: "Facing a Gas Monopoly: The Power Game", המתאר את התמודדותה כיו"ר רשות החשמל עם מונופול הגז בישראל בשנים 2012-20–15. במאמר תיארה את משבר הגז במצרים שהוביל לתלות מוחלטת במאגרים "תמר" ו"לוויתן" שבידי קבוצת נובל אנרג'י, ואת החוזים ארוכי הטווח שנחתמו בהצמדות מנופחות. היא הצביעה על הפער בין שיקולים מקצועיים לכלכליים, לבין הכרעות פוליטיות, שהיוו מעמסה על הציבור בסך של מיליארדי שקלים. פרקש-הכהן התריעה על הסכנות שבהשתקת רגולטורים עצמאיים, והזהירה מפני "שבי רגולטורי" בשווקים מונופוליסטיים.

עשייתה הפוליטית

ב-2019 הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ, שהשתלבה ברשימת "כחול לבן", והיא מוקמה במקום החמישה עשר ברשימה. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ופרקש-הכהן הושבעה באפריל לכנסת העשרים ואחת, ולאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בה השיגה הרשימה 33 מנדטים, נכנסה בשנית לכהונה כחברת הכנסת.

בממשלה ה־35

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש ב-17 במאי 2020 מונתה פרקש־הכהן לשרה לנושאים אסטרטגיים. בספטמבר 2020 סיכמה עם מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי ראובן פינסקי, על הקמת יחידה חדשה בה בנות שירות יפעלו מטעם היחידה ויאבקו באנטישמיות ובדה לגיטימציה של ישראל ברשתות החברתיות ובפרט בפעילותה של תנועת ה-BDS. כחלק מתפקידה כשרה, הכינה ופרסמה עבודה אסטרטגית עבור ראש השב"כ בנושא "מדיניות ממשלתית בסוגיית בעלות זרה בתשתיות חיוניות במדינת ישראל". המסמך סקר תחומי תשתיות שונים בישראל, והמליץ – ביחס לכל תחום ותחום - על מדיניות ביטחון לאומי ראויה ביחס לבעלות גופים זרים - בתשתיות זרות במדינת ישראל. המסמך ושר הביטחון דאז בחנו את רגישות התשתית מול שיקולים של כלכלה חופשית. המסמך אומץ בהחלטת הקבינט הביטחוני.

לאחר התפטרותו של אסף זמיר מהממשלה ב-2 באוקטובר 2020, מונתה פרקש-הכהן לשרת התיירות והתפטרה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי". ב-30 בנובמבר סיימה את כהונתה כשרה לנושאים אסטרטגיים. בממשלה ה-36 מונתה לשרת התיירות ב-2 באוקטובר בתקופת מגפת הקורונה ושימשה כחברה בקבינט הקורונה. במסגרת פועלה הניעה יוזמות להגנה על תעשיית התיירות, לשמירה על המלונות ולשגשוג הכלכלה. בין השאר, הצליחה לוודא כי יותקנו כללים שיאפשרו פעילות צימרים, אתרי טבע, מתווה למורי דרך, ופתיחת הגבול לסיני.^{[דרוש מקור]}

במהלך כהונתה העבירה בכנסת את "חוק האיים הירוקים",^{[דרושה הבהרה]} שהסדיר את פעילות בתי המלון באילת ובים המלח בתקופת סגרי הקורונה על בסיס בדיקת בדיקת אנטיגן PCR, או בדיקת נוגדנים (סרולוגית) בטרם החלו חיסונים בישראל - על מנת למנוע את קריסתם הכלכלית של אילת וים המלח. על רקע משבר הקורונה יזמה תוכנית במסגרתה קיבלו 400 בתי מלון מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון ש"ח.

בתקופת כהונתה כשרת תיירות, יזמה וקידמה חוק לתיקון קרן העושר, שנקרא: "חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע". התיקון שיזמה תיקן ליקוי בחוק הקיים שאפשר לחברות החזקות לא להפקיד כלל מס לרווחי יתר לקרן העושר, כל עוד הם בהליך ערעור והמצב נוצל לרעה. התיקון סייע בהפקדה מהירה של מאות מיליוני שקלים לקרן העושר, לטובת אזרחי ישראל. עם תום כהונתה, תיקון החקיקה עבר רק בקריאה ראשונה ופרקש-הכהן השלימה את הכנסת תיקון החוק לספר החוקים בממשלה הבאה, כשרת החדשנות.^{[דרוש מקור]}

הכנסת ה־24

בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה פרקש־הכהן במקום החמישי ברשימת כחול לבן לכנסת. הרשימה קיבלה 8 מנדטים ופרקש־הכהן נכנסה לכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה פרקש-הכהן לשרת המדע והטכנולוגיה. עם כניסתה לתפקיד, יזמה את שינוי שמו של המשרד ל"משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה". היא התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי עם השבעתה לשרה.

קובץ:VISITA UNIVERSIDAD HEBREA EN ISRAEL. JERUSALÉN, 12 DE MAYO DE 2022. 13.jpg

פרקש-הכהן ביחד עם נשיא אקוודור גיירמו לאסו בעת חנוכת משרד חדשנות של אקוודור בירושלים, 2022

בהיותה שרה, קדמה הצעת חוק שמטרתה להקדים גבייה של היטל רווחי יתר ("מס ששינסקי") מחברות הפועלות בתחום המשאבים (גז, או מחצבי ים המלח). זאת, במטרה להבטיח את התבססותה של קרן העושר, ולשלול מהשחקנים בענף (כיל וחברות הגז) את האפשרות לגרור רגליים בהיענות לשומות שמוציאה רשות המיסים. כמו כן, עסקה במשבר כוח האדם בהייטק הישראלי ובייזום מהלכים לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק.

מינתה את דדי פרלמוטר, סגן נשיא אינטל העולמית, לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית להגדלת הון אנושי בהייטק. בנוסף, יזם המשרד יעדי ביניים לתעסוקה לשנים 2022–2023 לרשות החדשנות, עבור שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות בשיעור גבוה בהייטק: נשים, חרדים, ערבים, ישראלים מהפריפריה. פרקש הכהן קידמה את תוכנית "אימפקט לחברה הערבית", במסגרתה הוקצו 225 מיליון ש"ח ב-5 שנים להגדלת מספר המשתתפים מהחברה הערבית בהייטק.

פרקש־הכהן השיקה יחד עם שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, תוכנית בשם "הייטקלאס" להנגשת לימודי הייטק במסגרת תוכנית הלימודים, מגיל גן ועד חטיבת הביניים. התוכנית תחל במחצית השנייה של שנת הלימודים ה'תשפ"ג בכיתות הבוגרות. מדי שנה יירד גיל ההתחלה של הלימודים, כך שבתוך חמש שנים יחלו לימודים בשימושי מחשב לילדים בגן חובה.

במסגרת פעילותה יזמה יחד עם השרה תמר זנדברג העברת החלטת ממשלה בנושא האקלים שבמסגרתה הוקצו מיליארדי שקלים לטיפוח טכנולוגיות אקלים. בין היתר, הגדירה תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים למחקר ופיתוח רב-שנתי, בהם נכללים ביו-קונברג'נס, פודטק, אנרגיות מתחדשות, חלל ובלו-טק. כן יזמה תוכניות אסטרטגיות לקידום חדשנות בחקלאות ובספורט במשרדי הממשלה.

לצד בני גנץ הובילה פרקש־הכהן הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי בין ישראל לארצות הברית וחתימה על הסכם ראשון בתחום הקוואנטום, והסכמים עם מדינות "הסכמי אברהם", מרוקו, בחריין והאמירויות, כולל הקמת קרן השקעה בסטרטאפים משותפת עם האמירויות. יזמה את תוכנית "ישראל טק" בשיתוף פעולה עם נחמן שי להעלאת יהודים מהתפוצות לתעסוקה בתחום ההייטק.

הכנסת ה־25

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה פרקש־הכהן במקום ה-10 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל, ונבחרה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-12 מנדטים. ומונתה ליו"ר וועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. אחרי פרישתה של יפעת שאשא-ביטון היא מונתה לסגנית יושב ראש הכנסת.

ב־24 ביולי 2025 הודיעה פרקש־הכהן כי בכוונתה לפרוש ממפלגת כחול לבן ולחבור בבחירות עתידיות לגדי איזנקוט. עם זאת, היא נמנעה מלהתפטר מהכנסת או לפרוש מהסיעה בכנסת כדי לא להוסיף עוד קול לקואליציה, לבקשת יו"ר כחול לבן - בני גנץ.

חיים אישיים

פרקש-הכהן נשואה לעורך הדין עודד הכהן ואם לארבעה. מתגוררת בירושלים.

היא אחותם של ענבר וייס, סגנית מהנדס העיר ירושלים, של ד"ר אריאל פרקש, מנתח לב-חזה זוכה תוכנית המציאות "סוף הדרך", ושל רונית אגיד, פרופסור לנוירורדיולוגיה.

פרסומים נבחרים

• Facing a Gas Monopoly: The Power Game, באתר אוניברסיטת הארווארד. דצמבר 2018
• Social Media Giants: Free Speech Is Not Hate Speech, באתר NewsWeek. יולי 2020
• UAE-Israel Partnership Will Advance Peace In The Middle East, באתר Gulf News. ספטמבר 2020
• אורית פרקש הכהן, ‏התוכנית להחזרת ההייטקסיטים לארץ היא כורח המציאות, אורית פרקש הכהן, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2021

קישורים חיצוניים

• קובץ:Emblem of Israel.svg אורית פרקש-הכהן, באתר הכנסת
• קובץ:2021 Facebook icon.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית פייסבוק
• קובץ:X logo 2023.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית X (טוויטר)
• קובץ:Telegram logo.svg אורית פרקש-הכהן, ביישום טלגרם
• קובץ:Instagram logo 2016.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית אינסטגרם
• קובץ:טיקטוק.png אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית טיקטוק
• קובץ:VK.com-logo.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית VK
• קובץ:Linkedin.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית LinkedIn
• קובץ:Linkedin.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית LinkedIn
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אורית פרקש-הכהן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• קובץ:Twitch logo 2019.svg אורית פרקש-הכהן, ערוץ באתר Twitch.tv
• קובץ:Vimeo Logo.svg אורית פרקש-הכהן, סרטונים באתר Vimeo
• קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אורית פרקש-הכהן], הבלוג הרשמי
• קובץ:Goodreads logo 2025.svg אורית פרקש-הכהן, ברשת החברתית Goodreads
• קובץ:Flickr wordmark.svg אורית פרקש-הכהן, באתר פליקר
• קובץ:Reddit logo 2023.svg אורית פרקש-הכהן, באתר רדיט
• קובץ:Pinterest-logo.png אורית פרקש-הכהן, באתר פינטרסט
• אורית פרקש-הכהן, באתר כנסת פתוחה
• אורית פרקש-הכהן, באתר ערוץ הכנסת
• חן שליטא, ‏הכירו את האישה שקובעת כמה תשלמו על החשמל, באתר גלובס, 3 במאי 2012
• אורית פרקש-הכהן, באתר קרן וקסנר (באנגלית)
• אתר למנויים בלבד חגי עמית, "זה היה גרוע יותר ממה שנכתב בעיתונים": האישה שנתניהו הדיח באה לסגור חשבון, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2019
• מיכאל טוכפלד, ‏אורית פרקש־הכהן: "העיסוק בבג"ץ יצא מכל פרופורציה", בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2020
• אתר למנויים בלבד הדר קנה, שרת התיירות חולמת על 100 אלף מבקרים בשנה מאיחוד האמירויות - ועל תיירי "1+1", באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2020
• עמיר קורץ, "טכנולוגיה היא לא טרנד אופנתי. תפקידנו לבנות את התשתיות לטווח ארוך", באתר כלכליסט, 1 ביוני 2022