Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אופיר טריינין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אופיר טריינין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בינואר 1974 (גיל: 52)
עיסוק במאי
פרופיל ב-IMDb

אופיר טריינין (נולד ב-29 בינואר 1974) הוא במאי קולנוע תיעודי ישראלי[1]. זוכה דוקאביב 2010[2] וזוכה דוקאביב 2018 ("משפחה בטרנס").

ביוגרפיה עריכה

משפחתו וחיים אישיים עריכה

אופיר טריינין נולד לאילנה ורני טריינין, שכיהן כסגן ליושב-ראש הסוכנות היהודית וכראש מועצה אזורית יואב. אופיר גדל בקיבוץ בית ניר. הוא מתגורר בתל אביב, נשוי לאיילת גוטליב טריינין ולהם שלושה בנים.

קריירה. עריכה

סרטו הראשון היה "מישהי לאהוב" (2005), סרט קצר שנבחר לייצג את ישראל בפסטיבל זאגרב ברטרוספקטיבה ל-10 הסרטים הקצרים הטובים ביותר בקולנוע התיעודי הישראלי בעשרים השנים האחרונות.

סרטו הראשון באורך מלא "גם כשעיני פקוחות" (2010)[3] תיעד את מסעו המוזיקלי-נפשי של היוצר גבריאל בלחסן. הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל דוק אביב 2010 ובפרס הביכורים ובפרס המוזיקה בתחרות של "פורום היוצרים הדוקומנטריים". "גם כשעיני פקוחות" היה גם בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר.

סרטו הבא "השבת שלי" (2015) היה ניסיוני באופיו ותיקשר עם עולם הניו מדיה. הסרט בתמיכת yes דוקו תיעד את המדינה דרך הפריזמה של השבת הישראלית באמצעות צילומי סמרטפון של הציבור.

סרט נוסף שטריינין ביים ב-2015 היה "אפולוניה"[4]. סרט זה היה סרטו האחרון של מיכה שגריר כמפיק. הסרט סיפר את סיפורו של ויקטור גרייבסקי שהביא לעולם את נאום חרושצ'וב ובהמשך את פועלו של גרייבסקי כסוכן של השב"כ שפעל מול הרוסים. הסרט השתתף בפסטיבל חיפה והוקרן במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי" בערוץ הראשון.

בשנת 2017 ביים שני סרטים: "צבעים של שנאה" ו"ילדים של החיים". הסרט "צבעים של שנאה" מספר על הגזענות בכדורגל הישראלי ושודר ברצועת "הסיפור האמיתי", ערוץ 1. הסרט "ילדים של החיים", שנעשה במסגרת תוכנית התחקירים זמן אמת (תוכנית טלוויזיה), שודר במהלך 2017 בערוץ כאן 11 וב־2018 בערוץ 8.

ב-2018 יצא סרטו התיעודי "משפחה בטרנס". הסרט בתמיכת yes דוקו מתעד את משפחת צוק מנהריה, הכוללת את ההורים עמית וגלית וארבעת ילדיהן, ועוסק בסיפור יציאתה מהארון של עמית כאישה טרנסג'נדרית לאחר שנים של התמודדות עם דיספוריה מגדרית והזדהות בפני משפחתה והסביבה כגבר וכאב המשפחה. "משפחה בטרנס" נבחר לסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוק אביב 2018. כתוצאה מזכייה זאת היה Qualified לאוסקר האמריקאי. בהמשך נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית. הסרט זכה בשנת 2021 בפרס ציון לשבח ב-Sima Awards[5]. מדובר בתחרות החשובה ביותר של סרטים אשר להם השפעה משמעותית על החברה בעולם. בנוסף זכה בפרס ציון לשבח בפסטיבל Meditaranian, נבחר לסרט הפתיחה בפסטיבל "סיאטל" והשתתף בלמעלה מ־70 פסטיבלים ברחבי העולם."משפחה בטרנס" נבחר גם לרשימת סרטי העשור ב-yes.

בשנת 2020 ביים שתי כתבות ארוכות עבור תוכנית התחקירים "זמן אמת", "מסע חייהם"[6] (50 דק') סיפורו של זיו גרשוני ופנימיית "נירים" לנוער בסיכון ו" לב פתוח" (50 דק') על מנתחי הלב בתל השומר, ביניהם המנתחת הראשונה והיחידה בישראל. "מסע חייהם" זכתה בתחרות הקולנוע התיעודי בפרס הכתבה הארוכה הטובה ביותר לשנת 2020.

בשנת 2022 ביים את הסרט "פנטסטי כאן" על המאייר דוד פולונסקי ששודר במסגרת הסדרה "מוזות" בכאן 11. הסרט מלווה את המאייר עטור הפרסים דוד פולונסקי בתהליך עבודתו על ספר ילדים חדש, חושף אותנו לספרים ולסרטי האנימציה שאייר, ביניהם "ואלס עם באשיר", "אגדת חורבן" וגם ולעולמו האישי כילד שהיגר לארץ מקייב.

באותה שנה ביים את הסרט "החלל ה-74" שהופק על ידי "למה הפקות" (איילת קייט ואמיר הראל) ושודר ב-yes דוקו ביום הזיכרון לחללי צה"ל. הסרט מספר את סיפורם של רדי פילס וטל הררי, שני חיילים שהיו מצוותי החילוץ והזיהוי של אסון המסוקים שסבלו במשך שנים מפוסט טראומה תוך התמודדות במשרד הביטחון שיכיר בהם. "החלל ה–74" הוא סרט המגולל כרוניקה של אסון מתגלגל שמוסיף ומתקיים יום יום עבור מי שחוו אותו במעגלים השניים. הוא גם מציג תמונת מצב מכעיסה וקודרת בנוגע לטיפול המדינה ומשרד הביטחון באלו הזקוקים להם. "החלל ה-74" היה אחד מעשרת הסרטים הנצפים ביותר בשנת 2022 בערוץ yes דוקו. בשנת 2023 נרכש על ידי ערוץ 13("רשת") ונבחר להיות הסרט המרכזי בשידורי יום הזיכרון 2023.

ביוני 2022 שודרה כתבה ארוכה שביים" בעלת הבית" (50 דק') אותה יצר יחד עם מוריה קור. הכתבה שודרה בכאן 11 במסגרת תוכנית התחקירים "זמן אמת" והציגה את סיפורה של טל אוחנה. ראש המועצה הצעירה בארץ, מי שמובילה את ירוחם למקום שמעולם לא הייתה בו וחושפת גם את האתגר הכי אישי שעמדה בו. "בעלת הבית" הייתה מועמדת בחמישייה הסופית בקטגוריית כתבה תיעודית (50 דק') בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2022.

בספטמבר 2024 ביים את הסדרה התיעודית " העיר האבודה - 101 ימים בג'ונגל" שיצר יחד עם עמרי קרונלנד והופקה על ידי ענני פארמונט. הסדרה שודרה ונתמכה על ידי yes דוקו. הסדרה מספרת על 7 מטיילים שנחטפו בשנת 2004 על ידי הגרילה הקולומביאנית בעת שטיילו ב"עיר האבודה" בקולומביה ונלקחו אל מעבי הג'ונגל. הסדרה חוזרת 20 שנה אחורה אל ארבעת הישראלים ושלושת האירופאים ומספרת על אופן התמודדותם עם השבי. בסדרה נפגשים הישראלים לראשונה עם מנהיג הגרילה שחטף אותם במטרה לרפא פצעים ישנים שנשארו פתוחים. הסדרה הופקה עוד לפני השביעי באוקטובר וכשהוקרנה בספטמבר 2024 הצליחה להעניק לצופה תחושה והבנה מסוימת לגבי ההתמודדויות של החטופים שבעזה. עיתון "הארץ" העניק לסדרה 4 כוכבים (מתוך חמש) ואף הגדירה כ"חובת צפייה".

באוקטובר 2024 שודר הסרט "נפילה בפצע פתוח" (60 דק') אותו ביים יחד עם יוסף אבו מדיעם. את הסרט הפיקה חברת "דרומהפקות" והוא שודר ב"מכאן".הסרט מספר את סיפורו של מדיעם במאי קולנוע בדואי מהעיר רהט שמשבעה באוקטובר מתמודד ביתר שאת עם זהות חצויה. יוסף יוצא למסע על מנת להבין כיצד ניתן לחיות בין הזהות והאזרחות הישראלית לבין זהות פלסטינית, זיכרונות ילדות ומשפחה בעזה. הסרט השתתף בפסטיבל קולנוע דרום 2024 והיה מועמד לפרס סרט הביכורים (סרטו הראשון של מדיעם) בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2025 .

הוראה עריכה

טריינין מרצה לקולנוע דוקומנטרי במכללה האקדמית "ספיר" במסלול לתואר ראשון ושני בקולנוע. בנוסף הוא מלמד במכללת "קורן", מכללה לסטודנטים מהציבור הדתי לאומי והחרדי. בשנים קודמות לימד וידאו תרפיה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. טריינין לימד מספר שנים במכללת "מנשר" וייסד קורס חברתי בו משתפים פעולה סטודנטים ממכללת "מנשר" וחברי "עמיתים" (עמותה לנפגעי נפש) המשלב יצירה קולנועית משותפת.

פרסים והכרה עריכה

  • "גם כשעיני פקוחות" (2010) - פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2010. פרס סרט הביכורים בתחרות פורום היוצרים הדקומנטרים 2010. פרס המוזיקה בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2010. מועמד בחמישייה הסופית לתחרות האוסקר הישראלי לסרט תיעודי[7].
  • "משפחה בטרנס" (2018) - פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2018. Qualified לאוסקר האמריקאי. נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית. הסרט זכה בשנת 2021 בפרס ציון לשבח ב-Sima Awards - Social Impact Media Awards. פרס ציון לשבח בפסטיבל Mediterranean. הסרט השתתף מעל ל-70 פסטיבלי קולנוע בעולם ואף היה סרט הפתיחה בפסטיבל סיאטל. הסרט נבחר לרשימת סרטי העשור ב-yes.
  • "מסע חייהם" (2020) - פרס הכתבה (50 דק') הארוכה הטובה ביותר בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2020. הכתבה נעשתה במסגרת תוכנית התחקירים "זמן אמת" ושודרה בכאן 11.
  • "החלל ה-74"(2022) - אחד מעשרת הסרטים הנצפים ביותר בשנת 2022 ב-yes דוקו. בשנת 2023 נרכש הסרט על ידי ערוץ 13("רשת") ונבחר להיות הסרט המרכזי בשידורי יום הזיכרון 2023.
  • "מישהי לאהוב" (2005) - סרט קצר שנבחר על ידי פסטיבל "Zagreb Dox" 2006 לייצג את ישראל ברטרוספקטיבה של עשרת הסרטים הישראלים הקצרים הטובים ביותר בעשרים השנים האחרונות.
  • "אפולוניה" (2015) - הוקרן בפסטיבל חיפה לקולנוע 2015.
  • "בעלת הבית"(2022) - מועמדת בחמישייה הסופית בקטגוריית כתבה תיעודית (50 דק') בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים. הכתבה נעשתה במסגרת תוכנית התחקירים "זמן אמת" ושודרה בכאן 11.
  • ״ נפילה בפצע פתוח״( 2024) מועמד בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2025. את הסרט טריינין ביים יחד עם הבמאי יוסף אבו מדיעם שזהו סרטו הדוקומנטרי הראשון.

פילמוגרפיה עריכה

  • 2005 – "מישהי לאהוב" (20 דק'), "קשת" ערוץ 2, במאי
  • 2010 – "גם כשעיני פקוחות" (55 דק'), "קשת" ערוץ 2, במאי
  • 2015 – "השבת שלי" (48 דק'), יס דוקו, במאי
  • 2015 – "אפולוניה" (60 דק'), ערוץ 1, במאי
  • 2017 – "צבעים של שנאה" (60 דק'), ערוץ 1 במאי
  • 2017 – "ילדים של החיים" (50 דק), "זמן אמת", כאן 11, ערוץ 8, במאי
  • 2018 – "משפחה בטרנס", (70 דק') יס דוקו, מפיק ובמאי
  • 2019 – "מסע חייהם"[2] (50 דק') – "זמן אמת" כאן 11, במאי
  • 2020 – "לב פתוח",(50 דק') "זמן אמת", כאן 11, במאי
  • 2022 - "פנטסטי כאן" (30 דק') פרק מתוך הסדרה "מוזות", כאן 11, במאי ומפיק
  • 2022 "החלל ה-74" (70 דק') Yes דוקו, במאי
  • 2022 "בעלת הבית" (50 דק') "זמן אמת", כאן 11
  • 2024 "העיר האבודה - 101 ימים בג'ונגל" (סדרה בת 3 פרקים) Yes דוקו, במאי
  • 2024 "נפילה בפצע פתוח" (60 דק) "מכאן" 33, במאי שותף

קישורים חיצוניים עריכה

על הסרט "משפחה בטרנס"

על הסרט "גם כשעיני פקוחות"

על הסרט "צבעים של שנאה"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Family in Transition, ABRAMORAMA LLC
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, הסרט "מראה" זכה בפרס הגדול בתחרות פרסי הדוקו הישראלי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020
  3. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., כותב עם חור בלב, באתר ynet, 9 במאי 2010
  4. ^ 'ידעו על המעקב': כך התנהלו מרגלים בישראל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2014
  5. ^ Sima Awards-(Social Impact Media Awards)
  6. ^ מסע חייהם
  7. ^ איל רוזן, עכבר העיר אונליין, הדוקומנטרי על גבריאל בלחסן: חיטוט מצמרר בפצע, באתר הארץ, 9 במאי 2010
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אופיר_טריינין&oldid=595789"