אל מלך נאמן
פעולות נוספות
אל מלך נאמן הם שלוש מילים שנוהגים בחלק מהקהילות להוסיף לפני קריאת שמע.
רקע ומקורות עריכה
רבינו צדקיה הרופא בספרו שבלי הלקט[1] כתב בשם הגאונים שטעם ההוספה הוא על מנת להשלים את תיבות קריאת שמע לרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח מצוות עשה.[2] ולכן נהגו לומר בין ברכת אהבה רבה לקריאת שמע בתפילת שחרית את המילים אל מלך נאמן ומשמעותם הוא כמו עניית אמן שהוא בראשי תיבות אל מלך נאמן, כלומר אל קודם בריאת העולם, מלך על כל העולם, נאמן לתחיית המתים.
למעשה בתלמוד הבבלי אין מקור לאמירה זו, אך אצל הראשונים כבר מופיע המנהג. הראבי"ה[3] מביא מנוסח של תלמוד ירושלמי שהיה לפניו שמקור נוסח זה הוא מדברי חז"ל. גם בספר הפרדס המיוחס לרש"י מייחס את הוספת מילים אלו לדברי חז"ל.הרוקח[4] כתב שהמנהג לאומרו.
מאידך, הרמב"ן[5] כותב שכבר היה המנהג בעיירות לומר אל מלך נאמן, אך מנהג זה לדעתו נוגד את ההלכה כיון שהוא מהווה הפסק בין ברכות קריאת שמע שהיא כברכת המצוות לקיום מצות קריאת שמע (ויש לברך על המצוות עובר לעשייתן) ולכן הרמב"ן מתנגד לאמירה זו. גם הרמ"ה[6] אוסר את הוספת מילים אלו, אך לא מטעמו של הרמב"ן.
הטור[7] מביא את שני המנהגים ומתרץ את המנהג לאלו שנהגו לאומרו. הבית יוסף[8] מצטט בשם מדרש נעלם[9] שניתן להשלים לרמ"ח תיבות על ידי חזרה ששליח ציבור חוזר על המילים ה' אלהיכם אמת. ולכן על מנת לא להפסיק בין סיום ברכת אהבה רבה לקריאת שמע, נהגו שלא לומר בציבור את המילים אל מלך נאמן אלא שליח הציבור כופל את התיבות ה' אלוקיכם אמת שבסיום פרשת ציצית ובכך משלים לרמ"ח תיבות.
המגן אברהם דחה את טענות בית יוסף ופסק שהמנהג לאומרם, וכן פסק רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה[10]
מנהגים עריכה
בני אשכנז נהגו שהמתפלל במניין אינו אומר אל מלך נאמן והמתפלל ביחיד אומר וכן באמירת קריאת שמע שעל המיטה הנאמרת ביחידות.
מאידך, בני עדות המזרח, המקובלים וחלק מההחסידים נהגו שלא לומר כלל אל מלך נאמן אלא לכפול את תיבות ה' אלוקיכם אמת (גם ביחיד).
לקריאה נוספת עריכה
- הרב בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהגי אשכנז, חלק שני.
- יוסף ויכלדר, רמ"ח תיבות שבקריאת שמע, המבשר תורני גיליון 551, 553, 555.
קישורים חיצוניים עריכה
- אל מלך נאמן באנציקלופדיה יהודית דעת
- הרב נועם דביר מייזלס, הוספת אל מלך נאמן לקריאת שמע על המיטה לקריאה באתר ישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ עניין תפילה, סימן טו.
- ^ על פי הנאמר במדרש תנחומא, על פרשת קדושים.
- ^ ספר ראבי"ה, חלק א, סימן לג.
- ^ סימן ש"כ.
- ^ בפירושו על מסכת ברכות, דף יא, ב ד"ה "כבר היה מנהג".
- ^ הובאו דבריו בטור סימן סא.
- ^ אורח חיים, סימן סא.
- ^ סימן סא, סעיף ג. ד"ה "יש נוהגים".
- ^ זוהר חדש רות צה.
- ^ משנה ברורה, אורח חיים, סימן סא, סעיף קטן יד.