ביזת רומא (410)
פעולות נוספות
| הביזה של רומא ב-410 (The Sack of Rome in 410), ציור על ידי ז'וזף נואל סילבסטר, 1890 | ||||||||||||||||||
| הביזה של רומא ב-410 (The Sack of Rome in 410), ציור על ידי ז'וזף נואל סילבסטר, 1890 | ||||||||||||||||||
| מערכה: שקיעת האימפריה הרומית | ||||||||||||||||||
| תאריך | 24 באוגוסט 410 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רומא | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
ביזת רומא הייתה ביזה המונית שהתרחשה ב-24 באוגוסט 410 בעיר רומא שבאימפריה הרומית המערבית. הביזה הובלה על ידי הוויזיגותים, אחת משתי הקבוצות המרכזיות שמהם היו מורכבים הגותים. מלך הוויזיגותים, אלאריק הראשון (בגותית: 𐌰𐌻𐌰𐍂𐌴𐌹𐌺𐍃) היה ממובילי הביזה, ומייסדה של שושלת בלתה.
הביזה הייתה אירוע מכונן בשקיעת האימפריה הרומית, מונח היסטוריוגרפי המתייחס לתקופת הזמן שבה נחלשה ולבסוף נפלה האימפריה הרומית המערבית. הירונימוס, אב כנסייה ומעמודי התווך של הכנסייה הלטינית, מתאר את הידיעה על כיבוש רומא על ידי הוויזיגותים בשנת 410, בהקבילו בין האירוע הזה לבין חורבן ירושלים, המתואר בספר תהילים, פרק ע"ט (ע"ע), פסוקים א'–ג'.[1]
שמועה נוראה באה מפאתי מערב. רומא באה במצור... קולי אינו יכול להמשיך, דמעות מפריעות את הכתבתי. נכבשה העיר אשר כבשה את העולם כולו
היסטוריה עריכה
רקע עריכה
הוויזיגותים הם אחת משתי הקבוצות המרכזיות שמהם היו מורכבים הגותים (𐌲𐌿𐍄𐌸𐌹𐌿𐌳𐌰), רובם התגוררו באזור חבל הבלקן, אך במאה ה-4 לספירה, האזור נכבש על ידי ההונים, קונפדרציה של שבטי נוודים. ב-376, ההונים סילקו את הגותים, שנאלצו להשתכן באימפריה הביזנטית. בתקופה זו, רעב ומיסים גבוהים החלו להוביל לשנאה של הוויזיגותים כלפי האימפריה. ובשל כך הם מרדו בה בשנים 376–382. בשנים שלאחר מכן, הוויזיגותים הובילו 2 מצורים על רומא. הראשונה התרחשה בשנת 408 והשנייה בשנת 409 (ראו הפלישה הראשונה והשנייה לאיטליה והפלישה השלישית לאיטליה).
הביזה עריכה
ב-24 באוגוסט 410, זמן קצר אחרי שהקיף את העיר המורעבת, נעזר אלאריק בסיוע מבפנים והצליח לפרוץ את שער סאלאריאן בצפון-מזרח העיר. אלאריק והוויזיגותים הצליחו לחדור לעיר רומא והתחילו לבזוזה. מבנים משמעותיים רבים בעיר נחרבו, ביניהם מאוזוליאומים, מאוזוליאום אוגוסטוס וטירת סנטאנג'לו. הוויזגותים תקפו את הקיסרים הרומאים ובזזו קברים. הביזה נמשכה יומיים או שלושה, אם כי הגותים חסו על הכנסיות וחלק מהמבנים הציבוריים.[2]
אנשי רומא היו באבל. רומאים רבים נפלו בשבי, ביניהם אחותו של הקיסר, גאלא פלקידיה. חלק מהאזרחים נמכרו בשכר, אחרים נמכרו לעבדות, ורבים נאנסו ונרצחו.[3] פלגיוס, נזיר רומי מבריטניה, שרד את המצור וכתב תיאור של החוויה במכתב לאישה צעירה בשם דמטריאס:
אסון עגום זה הסתיים זה עתה, ואת בעצמך עדה לאופן שבו רומא, ששלטה בעולם, נדהמה מתרועת החצוצרה הגותית, כשהאומה הברברית הזו פרצה על חומותיה (...) כולם בבתים היו אומללים, והאזרחים היו מלאים בצער ובבלבול. העבדים והאזרחים היו באותה הרגשה, ובכל מקום אימת המוות והטבח הייתה זהה.
— his dismal calamity is but just over, and you yourself are a witness to how Rome that commanded the world was astonished at the alarm of the Gothic trumpet, when that barbarous and victorious nation stormed her walls (...) Every house was then a scene of misery, and equally filled with grief and confusion. The slave and the man of quality were in the same circumstances, and everywhere the terror of death and slaughter was the same.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ראשיתה של אירופה, באתר הספריה הלאומית, תשס"ג 2003-תשס"ד 2003
- ^ Thomas S. (Thomas Samuel) Burns, Barbarians within the gates of Rome : a study of Roman military policy and the barbarians, ca. 375-425 A.D., Bloomington : Indiana University Press, 1994, ISBN 978-0-253-31288-4
- ^ Sam Moorhead, David Stuttard, AD410: The Year that Shook Rome, Getty Publications, 2010, ISBN 978-1-60606-024-7. (בEnglish)