חתונת שמשון
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
חתונת שמשון (בהולנדית: De bruiloft van Simson) הוא ציור שמן משנת 1638 מאת הצייר ההולנדי רמברנדט. היצירה מתארת אפיזודה מקראית מתוך ספר שופטים, שבה מציג שמשון חידה בסעודת נישואיו. הציור שמור כיום במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן.
תיאור היצירה עריכה
בציור נראה שמשון יושב לצד כלתו בסעודת הנישואין, מוקף אורחים פלשתים. ברגע זה הוא מעלה את חידתו הידועה: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". החידה מתייחסת לאירוע שבו קרע שמשון אריה בידיו החשופות, ולאחר מכן מצא דבש שהופק מנחיל דבורים שהתמקם בגוויית האריה. סביבו נראים האורחים מאזינים בחשדנות ובסקרנות, בעוד הכלה מוצגת באיפוק ובקור רוח, מבטה מזכיר דמות של ספינקס. משמעות מבטה מתבררת על רקע המשך הסיפור המקראי, שבו נכנעת לאיומי בני עמה וחושפת בפניהם את פתרון החידה.[1]
פרשנות עריכה
בציור מוצג רגע טעון שבו שמשון מציג את חידתו, משוכנע בעליונותו ובחכמתו. סביבו מאזינים האורחים הפלשתים, אולם מבטה של הכלה מושך תשומת לב מיוחדת. היא מתוארת כ"ספינקס", דימוי המעניק לה חזות של "פאם פאטאל": אשת סוד שקטה, קרה וחזקה, אשר תסגיר את פתרון החידה ותבגוד בבעלה לטובת בני עמה. בכך נוצרת אירוניה דרמטית בין הגיבור המאמין שהוא שולט במצב לבין אשתו הממתינה ברוגע ובביטחון לשעתה.
היצירה נחשבת לשיא באבולוציה המוקדמת של רמברנדט, ממש לפני יצירת "משמר הלילה". היא משלבת אפקטים תיאטרליים של אור וצל עם פרטים משעשעים של חיי היומיום, ויוצרת סצנה שהיא בעת ובעונה אחת דרמטית וחגיגית. משחק זה בין חגיגה לרצינות מבליט את יכולתו של רמברנדט להעניק לסצנה מקראית נופך חי ועכשווי.
לפי מקורות בני התקופה, הציור הוערך כ"ציור היסטורי מתוכנן היטב", שבו הטבעיות של מחוות הידיים והישיבה על ספות כמתואר במסורת העתיקה יוצרת תחושת אמינות, ואילו הדמויות שאינן מתמקדות ישירות בחידה שומרות על אווירה קלילה של סעודת חתונה. בנוסף הועלתה ההשערה שרמברנדט שילב בציור דיוקן עצמי, באחת הדמויות המשניות – בנגן החליל או באדם היושב לימינו – ובכך חיזק את הקשר האישי בין האמן לסצנה ההיסטורית.[1]
קבלת היצירה עריכה
כבר במאה ה־17 הוזכר הציור כדוגמה מופתית לציור היסטורי. בדרשה שנשא פיליפס אנחל בליידן ביום חג לוקאס בשנת 1641, ושהתפרסמה שנה לאחר מכן בחיבורו Lof der schilderkonst, הילל אנחל את "חתונת שמשון" כיצירה מתוכננת היטב. הוא הדגיש את האותנטיות של תנוחות הגוף – האורחים אינם יושבים סתם על כיסאות אלא מסבים על ספות כפי שהיה מקובל בעולם העתיק – ואת הטבעיות של מחוות הידיים של שמשון בעת שהוא מציג את החידה. אנחל ציין גם כי רמברנדט לא ריכז את כל תשומת הלב סביב החידה, אלא אפשר לחלק מהאורחים להמשיך ולחגוג, ובכך העניק לסצנה מראה טבעי של סעודת חתונה בת זמנו.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 REMBRANDT - Bruiloft van Simson, www.paulverheijen.nl
