Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ליונל רויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:57, 26 בספטמבר 2025 מאת imported>Alhimik (הערות שוליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ליונל רויס
פרופיל ב-IMDb

ליונל רויסאנגלית: Lionel Royce; נולד בשם ליאון מוריץ רייס, 30 במרץ 18911 באפריל 1946) היה שחקן תיאטרון וקולנוע אוסטרו-אמריקאי, אשר נודע במהלך הקריירה האירופית שלו גם בשם ליאו רויס (Leo Reuss). את דרכו האמנותית החל בתיאטרון בווינה, אוסטריה, בשנת 1919, ומשנת 1925 פעל בברלין. בשנות ה־30, עם עליית המשטר הנאצי בגרמניה, הוגבלו אפשרויות עבודתו בשל יהדותו. בשנת 1936 שב לאוסטריה, שם יצר זהות בדויה בשם קאספר ברנדהופר, כביכול איכר טירולי, וזכה להצלחה בווינה כשחקן תיאטרון. לאחר שחשף את התרמית, הוחרם מקצועית באוסטריה, וב־1937 היגר לארצות הברית. בארצות הברית פעל כשחקן קולנוע והשתתף בכ־40 סרטים בין 1938 ל־1946. בעת סיור עם ארגון ה־USO מת במנילה בשנת 1946.

ביוגרפיה עריכה

הוא נולד בעיר דולינה, שבשטח אוקראינה של ימינו, להורים יהודים. בשנת 1913 התקבל לאקדמיה למוזיקה ולאמנויות הבמה בווינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי ושירת ברגימנט הרגלים "הוך- אונד דויטשמייסטר" מס' 4. בשנת 1916 נישא לאשתו הראשונה, סטפני וגנר, ולהם נולדו שני ילדים – מרגרט וג'ון הנרי רויס. הוא נכנס למלחמה בשנת 1914 בדרגת טוראי, ובסיומה הגיע לדרגת לויטננט (סגן). במהלך המלחמה נפצע מספר פעמים, ועוטר במדליה על גבורה.[1][2]

קריירה עריכה

קריירה בשלב מוקדם עריכה

הוא אימץ את שם הבמה ליאו רויס (Leo Reuss). הופעתו הבימתית הראשונה הייתה ב־30 במאי 1919 בתפקיד דוכס אולבני בהפקה של המחזה "המלך ליר" בתיאטרון קומדינהאוס בווינה, תחת הדרכתו של השחקן והבמאי האוסטרי הידוע רודולף שילדקראוט. בשנת 1921 עבר למינכן והצטרף לתיאטרון הקאמרשפיל, ולאחר מכן המשיך לברלין, שם הצטרף לתיאטרון הממלכתי של ברלין (Berliner Staatstheater) בניהולו של ליאופולד יסנר. בתקופה זו רכש מוניטין כשחקן תיאטרון, ועבד גם עם ארווין פיסקטור וברתולד ברכט. בשנת 1925 היה גרוש וחי עם השחקנית אגנס שטראוב. השניים עזבו את התיאטרון הממלכתי של ברלין והצטרפו לתיאטרון הפולקסבינה (Berliner Volksbühne). בהמשך הקימו את להקת התיאטרון הנודדת של אגנס שטראוב (Schauspielerin Agnes Straub). עם התעצמות שלטון הנאצים בגרמניה, התקשה רויס להמשיך ולעבוד בשל יהדותו. חקיקת חוקי נירנברג בשנת 1935 סימנה את נקודת השבר, והוא שב לאוסטריה. גם שם התקשה למצוא עבודה מסיבות דומות.[1][2][3]

התחזות עריכה

כדי להשיג עבודה כשחקן, פתח רויס בתרגיל התחזות מורכב. הוא פרש לבקתה שבבעלותו בהרים, שם חי ולמד את מנהגיהם של איכרי טירול המקומיים, תוך שהוא מגדל שיער וזקן. הוא תרגל את דפוסי הדיבור והתנועה שלהם. לאחר שנה הופיע בזהות הבדויה של קאספר ברנדהופר, איכר טירולי, כשהוא מזוקן לחלוטין. כדי להסתיר עוד יותר את זהותו, הלבין את כל שיערו – הראש והגוף – באמצעות רחצה אחת לעשרה ימים בתמיסת מי חמצן מדוללים. הוא השיג גם מסמכים מאחד האיכרים שאותם חקר בהרים. מצויד בזהות נוצרית חדשה, הציג את עצמו כשחקן שלמד את אמנות המשחק באופן טבעי.

מאחר שעבד בעבר עם הבמאי מקס ריינהרדט, חשש רויס כי זה יזהה אותו, אך הדבר לא קרה. למעשה, כישוריו הרשימו את ריינהרדט עד כדי כך שהוא המליץ עליו בפני ארנסט לותאר בווינה. לותאר העניק לו תפקיד מרכזי בעיבוד הבימתי לנובלה "עלמה אלזה" מאת ארתור שניצלר. רבים משחקני ההפקה הכירו את רויס שנים קודם לכן, ולכן נאלץ לשמור על דמותו של ברנדהופר באופן מלא גם מאחורי הקלעים.

ההצגה עלתה ב־2 בדצמבר 1936 בתיאטרון אינדר יוזפשטאט, וזכתה להצלחה רבה. ברנדהופר הוצג ככוכב עולה, ועיתון אחד כינה אותו "סנסציית הערב". שבחים נוספים היללו אותו כ"איכר הצנוע של הרי האלפים האוסטריים, השחקן הטבעי הטוב ביותר בדורו", ואף הנאצים שיבחו את הופעותיו בתפקידים "אריים". לותאר חתם עמו על חוזה לשלוש שנים.

אולם לאחר פרסום הביקורות, חשף רויס את זהותו האמיתית. לדבריו, הביקורות לא גרמו לו שמחה, אלא תחושת "ריקנות ובדידות", והוא ראה בעצם הצורך לגלם את דמות ברנדהופר עדות לכך שכוחו של המשטר הנאצי הגיע לרמה בלתי נסבלת. חשיפת ההתחזות גרמה לסערה ציבורית, ורויס נאלץ לעזוב שוב – הפעם לארצות הברית, לאחר שקיבל הצעת חוזה מאולפני MGM בעקבות הופעתו בווינה, שצפה בה לואי ב. מאייר.[1][4][2]

ארצות הברית עריכה

נאלץ להימלט מאוסטריה בשנת 1937, שינה רויס את שמו פעם נוספת, הפעם לליונל רויס, והיגר לארצות הברית. את קריירת הקולנוע האמריקאית שלו החל בשנת 1938 בתפקיד קטן בסרט האפי "מרי אנטואנט", בכיכובם של טיירון פאוור ונורמה שירר. בשמונה השנים הבאות נהנה מקריירה קולנועית פורה.

בתחילת 1939 הופיע במספר תפקידים קטנים, בהם גילם גרמני בסרט "Let Freedom Ring", ולאחר מכן לוהק לתפקיד מרכזי כמר בכשפיגל בסרט "Broadway Serenade". באותה שנה גילם את הינצה, אחד המרגלים הנאצים, בסרט "Confessions of a Nazi Spy". תפקידו כגנרל פון ארהארדט בסרט "Nurse Edith Cavell" זכה לשבחים על הופעה יוצאת דופן. בסוף אותה שנה שיחק בסרט הקומי "Pack Up Your Troubles" לצד האחים ריץ, שם שיתף פעולה עם ג'וזף שילדקראוט – בנו של מורהו לשעבר, רודולף שילדקראוט.

מחוץ לקולנוע, בשנת 1939 הצטרף רויס ל־"Continental Players", להקת תיאטרון שהורכבה מפליטים מן המשטר הנאצי באירופה. הלהקה, פרי יוזמתו של ויליאם דיטרלה, מומנה על ידו ועל ידי הארי וורנר, ונוהלה אמנותית בידי הבמאי הגרמני הידוע ליאופולד יסנר.

עם התבססותו בארצות הברית והישגיו המקצועיים, פנתה אליו שגרירות גרמניה בוושינגטון בהוראת הנהגת ברלין, בהצעה להעניק לו מעמד "ארי של כבוד" אם יסכים לשוב לגרמניה וליטול את השליטה באולפני UFA. רויס דחה את ההצעה.[5]

רויס פתח את שנת 1940 בגילום דמותו של ד"ר רודולף גרוסר, אחד החשודים בסרט הבלשי "Charlie Chan in Panama". הופעתו כמאקס שטורם בדרמה "Four Sons" מאותה שנה תוארה על ידי חלק מכלי התקשורת כ"מעולה". תפקידו כחקירן הגרמני הר דקארט בדרמת המלחמה "The Man I Married", בכיכובם של ג'ואן בנט ופרנסיס לדרר, זכה לביקורות חיוביות. גם בשנת 1940 הופיע כאחד משלושת העוזרים המנסים לסכל את משימתו של פרדריק מארץ' בסרט "Victory". את השנה חתם בתפקיד קולונל צימרמן בסרט הפעולה "The Son of Monte Cristo", לצדם של לואי הייוורד, ג'ואן בנט וג'ורג' סנדרס.

הופעתו האחרונה בקולנוע הייתה בסרט הפילם נואר הקלאסי, גילדה (1946), בכיכובם של ריטה הייוורת' וגלן פורד.

מוות ומורשת עריכה

בשנת 1946 הוא הצטרף לסיור של USO, ונסע לבדר את חיילים בזירת האוקיינוס השקט. בזמן הסיור במנילה, רויס נפטר לפתע מהתקף לב, ב-1 באפריל, לאחר שפונה לבית החולים הימי של מפרץ סוביק.[6]

האירוניה בקריירה הקולנועית של רויס היא שהוא גילם בסופו של דבר את אותם אנשים שמהם נמלט בגרמניה ובאוסטריה. בשנות ה-90 נכתב מחזה על חייו של רויס על ידי פליקס מיטרר, תחת הכותרת "In der Löwengrube" (בעברית: "במאורת האריות"). הוא עלה לראשונה בפולקסתיאטר בווינה ב-24 בינואר 1998.[7] בשנת 2005 פורסמה בגרמניה ביוגרפיה על ליונל רויס תחת הכותרת "The horrors enter the sinking ship – the absurd life of leo rous", שנכתבה על ידי גוונדולין פון אמבסר, בעריכת Edition VA.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ליונל רויס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).