Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

על פירוטכניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־03:21, 13 באוגוסט 2025 מאת imported>KotzBot (הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים אם חסר (תג))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
על פירוטכניקה
קישורים חיצוניים
מסת"ב {{#property:P212}}
הספרייה הלאומית {{#property:P3959}}

על פירוטכניה נחשב לאחד הספרים המודפסים הראשונים בנושא מטלורגיה שפורסמו באירופה. הוא נכתב באיטלקית ופורסם לראשונה בוונציה בשנת 1540. מחבר הספר היה ואנוצ'יו בירינגוצ'יו, אזרח סיינה, איטליה, שמת לפני פרסומו.[1] מהדורות נוספות פורסמו בשנים 1550, 1558, 1559 ו-1678, כאשר תרגום (מרושל) לצרפתית מאת ז'אק וינסנט פורסם בשנים 1556, 1572 ו-1627.[2] חלקים תורגמו ללטינית (מאת גאורגיוס אגריקולה), אנגלית (ריצ'רד אידן; פיטר וייטהורן) וספרדית (ברנרדו פרז דה ורגאס) בזמנים שונים בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-16, בדרך כלל ללא הוקרה.[3] הספר השני בנושא מטלורגיה, (De re metallica), נכתב בלטינית על ידי גאורגיוס אגריקולה, ופורסם בשנת 1556.

כרייה נותרה בדרך כלל בידי אנשי מקצוע, אומנים ומומחים שלא היו להוטים לחלוק את הידע שלהם. במהלך הזמן נצבר ידע ניסיוני. ידע זה הועבר בעל פה באופן רציף לקבוצה קטנה של טכנאים ומפקחי כרייה. בימי הביניים, אנשים אלה מילאו את אותו תפקיד מוביל כמו בוני הקתדרלות הגדולות, או אולי גם אלכימאים. הייתה זו אליטה קטנה וקוסמופוליטית שבתוכה ידע קיים הועבר ופותח עוד יותר אך לא חולק עם העולם החיצון. רק סופרים מעטים מאותה תקופה כתבו משהו על כרייה עצמה. בין היתר, הסיבה לכך הייתה שידע זה היה קשה מאוד לגישה. רוב הסופרים גם מצאו שפשוט לא כדאי לכתוב על כך. רק לאחר ימי הביניים החלה להשתנות התפיסה הזו. עם התחבורה המשופרת והמצאת מכונת הדפוס, הידע התפשט בקלות ובמהירות רבה יותר מבעבר. בשנת 1500 פורסם הספר המודפס הראשון שהוקדש להנדסת כרייה, שנקרא "ספר הכרייה הקטן והשימושי" ("Nutzlich Bergbuchleyn") מאת אולריך רוליין פון קלו (Ulrich Rulein von Calw). גם "על פירוטכניקה" וגם "De re metallica" תורגמו לאנגלית במאה ה-20. התרגום של "על פירוטכניקה" היה של סיריל סטנלי סמית' (אנ'), כימאי בכיר בפרויקט מנהטן, ומרתה טיץ' גנודי (אנ'). שני הספרים צוירו בהדפסי עץ יפים ומקיפים.

רוב העבודה מוקדשת להיבטים הטכניים יותר של עיבוד מתכת (כגון כרייה, בדיקה והתכת עפרות), אך בירינגוצ'יו מספק גם תובנות לגבי הפילוסופיה ההומניסטית של הרנסאנס האיטלקי.[1] גם אלכימיה נדונה.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|על פירוטכניקה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 "Pirotechnia of Vannoccio Biringuccio, 1943". The Minerals, Metals & Materials Society (TMS).
  2. ^ The Pirotechnia of Vannoccio Biringuccio, translated from the Italian with an introduction and notes by Cyril Stanley Smith & Martha Teach Gnudi, New York: The American Institute of Mining and Metallurgical Engineers, 1942, pp. xxi, 458–460.
  3. ^ The Pirotechnia, Smith/Gnudi translation, pp. xvii, xxi–xxiii, 461. Eden was an exception, crediting "Vannuccius Biringuczius in his booke cauled Pyrotechnia."