Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שקע מנילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־07:14, 15 באפריל 2026 מאת imported>Zika22 (growthexperiments-addlink-summary-summary:3|0|0)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קובץ:PhilippineFaultSystem019.gif
שקע מנילה למעלה משמאל: הלוח הפיליפיני נוחת מערבה אל מתחת לחגורה הניידת הפיליפינית(אנ') ולאורך שקע הפיליפינים, וההתכנסות בין החגורה הניידת הפיליפינית והלוח האירו-אסיאתי שבמערב, יצרה את הנחיתה מזרחה של הליתוספירה של ים סין הדרומי[א] לאורך שקע מנילה, ואת הנחיתה הדומה של הליתוספירה של ים סוּלוּ לאורך שקע סוּלוּ-נגרוס[1].

שקע מנילהאנגלית: Manila Trench) הוא שקע אוקייני באוקיינוס השקט, הממוקם ממערב לאיי לוזון ומינדורו(אנ') שבפיליפינים. השקע מגיע לעומק של כ-5,400 מטרים[2], בניגוד לעומק הממוצע של ים סין הדרומי של כ-1,060 מטרים[3]. הוא נוצר על ידי תהליך הפחתה, שבו לוח סונדה נוחת אל מתחת לחגורה הניידת הפיליפינית(אנ')[ב], ויוצר את השקע הזה, שנוטה כמעט צפון-דרום. הגבול המתכנס מסתיים מצפון באזור ההתנגשות של טייוואן, ומדרום על ידי הטֶרָאן (פיסת קרום) של מינדורו (גוש סוּלוּ-פלאוואן מתנגש עם דרום-מערב לוזון). זהו אזור חדור אנומליות כבידה(אנ') שליליות[ג][4].

שקע מנילה קשורה לרעידות אדמה תכופות באזור, ואזור ההפחתה אחראי לחגורת הרי הגעש בצד המערבי של האי הפיליפיני לוזון, הכולל את הר פינטובו.

ההתכנסות בין החגורה הניידת הפיליפינית ללוח סונדה הוערכה באמצעות מדידות GPS, וערך זה נע בין כ-50+ מ"מ בשנה בטייוואן, ל-100 מ"מ בשנה ליד צפון לוזון, וכ-50 מ"מ בשנה ליד זמבלס(אנ') וכ-20+ מ"מ בשנה ליד האי מינדורו(אנ')[5].

הסכנה לצונאמי עריכה

קיימת הערכה אפשרית של צונאמי שמקורו ברעידת אדמה לאורך שקע מנילה, בקנה מידה דומה לצונאמי שהתרחש בדרום אסיה בשנת 2004. מקור הצונאמי יהיה קרוב מאוד לחוף טייוואן (כ-100 ק"מ). רעידת האדמה שתגרום לאירוע זה צפויה להיות במגניטודה של 9.35 (גדולה יותר מהאירוע הנ"ל של סומטרה בשנת 2004 שהיה בגודל של 9.1-9.3). רעידת אדמה מסיבית זו, שתהיה השנייה בגודלה בהיסטוריה הרשומה, תהיה באורך כולל של 990 ק"מ ובגובה גלים מרבי של 9.3 מטרים. אירוע זה יגרום להצפות חמורות, במיוחד בטייוואן, ועלול להשפיע על אזורים עד 8.5 ק"מ בפנים הארץ[6].הצונאמי החזוי יגיע לחוף הדרומי של תאילנד תוך כ-13 שעות ויגיע לבנגקוק תוך 19 שעות. אסון זה ישפיע גם על הפיליפינים, וייטנאם, קמבודיה, סינגפור, סין וחצי האי מלזיה[7]. עם זאת, מחקרים אחרונים הורידו מעט את גודל רעידת האדמה המקסימלית האפשרית, לכ-Mw 9.2[8].

בעקבות נחיל רעידות אדמה בקטע של השקע מול מחוז אילוקוס סור בפיליפינים בדצמבר 2024, העלה המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסייסמולוגיהPHIVOLCS(אנ') חשש לגבי האפשרות של רעידת אדמה במגניטודה 8.4 באזור, עם גלים שגובהם עד 14.7 מטרים ושעלולים להגיע לחוף צפון לוזון תוך שתי דקות לפחות[9].

האירוע הגדול האחרון שמקורו בשקע מנילה היה רעידת האדמה הכפולה בפינגטונג בשנת 2006 (אנ'). רעידות האדמה הללו, במגניטודה 7.0, התרחשו בהפרש של 8 דקות זו מזו ויצרו צונאמי בגובה של 40 סנטימטרים; שהיה הצונאמי הגדול ביותר שחווה החוף הדרום-מערבי של טייוואן. מוקד הרעידות הללו היה בחלק הצפוני של שקע מנילה[6].

רעידות אדמה בולטות שמקורן בשקע עריכה

שנה מיקום גודל בסולם מגניטודה לפי מומנט נפגעים
1924 צפון אילוקוס(אנ') מערבית לבורגוס, מול חופי לוזון 6.7 -
1934 דרום אילוקוס ממערב לסנטה קטלינה(אנ'), מול חופי לוזון 7.5 -
1942 מינדורו המערבית(אנ') מדרום דרום מערב ל מאמבוראו(אנ'), מול חופי מינדורו(אנ') 7.4 -
1948 מערב פאסקווין(אנ'), מול חופי לוזון 7.0 -
1956 מצפון מערב לאברה דה אילוג(אנ'), מול חופי מינדורו 6.7 -
1956 מערב צפון מערב לפאסקווין(אנ') מול חופי לוזון 6.4 -
1972 מצר לוזון, דרום דרום מערב להנגצ'ון(אנ') 6.7 -
1972 מערב דרום מערב לפאלוואן(אנ'), מול חופי מינדורו 7.5 -
1985 לוזון: טארלאק סיטי(אנ') מזרח צפון מזרח לסנטו קריסטו 7.0 -
1987 מצפון לדגופאן(אנ'), מול חופי לוזון 6.9 -
1999 מערב צפון מערב לזאמבאלס שבסנטה קרוז(אנ'), מול חופי לוזון 7.1 6 הרוגים ו-40 פצועים
2004 באטאנגאס שממערב ל-באלאיאן(אנ'), מול חופי לוזון 6.5 -
2021 מדרום לקאלאטאגן(אנ') מול חופי לוזון 6.7 -
2022 מדרום מזרח למאריבלס(אנ') מול חופי לוזון 6.4 -

ראו גם עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ שהוא חלק מהלוח האירואסייתי.
  2. ^ לצפייה בשטח החגורה הפיליפינית הניידת, ראו כאן.
  3. ^ אנומליות כבידה שליליות מצביעות על נוכחות של חומרים בעלי צפיפות נמוכה יותר או ליקויים במסה מתחת לפני השטח של כדור הארץ. הן משמעותיות משום שהן מספקות תובנות לגבי מבנים גאולוגיים תת-קרקעיים, כגון אגני משקע, פלוטוני גרניט ואפילו מכתשי פגיעה. ניתוח אנומליות אלו מסייע לגיאופיזיקאים להבין את התפלגות שינויי הצפיפות בתוך כדור הארץ וניתן להשתמש בהן כדי לאתר משאבים יקרי ערך או לחקור תהליכים גאולוגיים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Active Faults Map of Province of Bohol. [Map Version 1.1:180,000.], Philippines: PHIVOLCS
  2. ^ Yingchun Liu et al., 2007, Tsunami Hazards Along Chinese Coast from Potential Earthquakes in South China Sea, Phys. Earth Planet. Interiors 163: pp. 233-244
  3. ^ China Sea, Britannica Encyclopdia
  4. ^ Hayes, D., E. & Lewis S., D. 1984, A geophysical Study of the Manila Trench, Luzon, Philippines: 1. Crustal Structure, Gravity, and Regional Tectonic Evolution, Journal of Geophysical Research - Solid Earth 89: pp. 9171-9195
  5. ^ Rangin C. et al., 1999, Plate Convergence Measured by GPS Across the Sundaland/Philippine Sea Plate Deformed Boundary: the Philippines and Eastern Indonesia, Geophysical Journal International, , 139: pp. 296–316
  6. ^ 1 2 Tso-Ren Wu & Hui-Chuan Huang, 2009, Modeling Tsunami Hazards from Manila Trench to Taiwan, Journal of Asian Earth Sciences 36: pp. 21-28
  7. ^ Ruangrassamee A., & Saelem N., 2009, Effect of Tsunamis Generated in the Manila Trench on the Gulf of Thailand, Journal of Asian Earth Sciences, 36: pp. 56-66
  8. ^ Zhao, G., & Niu, X.,January 26, 2024. Tsunami Hazard Assessment in the South China Sea Based on Geodetic Locking of the Manila Subduction Zone. Natural Hazards and Earth System Sciences Discussions. 24: pp. 2303–2313
  9. ^ Vince Angelo Ferreras, Manila Trench Segment Could Trigger Magnitude 8.4 Quake -PHIVOLCS, GMA News On Line, December 23, 2024