Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

המציצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־06:44, 2 בינואר 2026 מאת imported>EranBot (בוט החלפות: \1על ידי, תכנ\1)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
המציצן
Peeping Tom
כרזת הסרט בבתי הקולנוע
כרזת הסרט בבתי הקולנוע
בימוי מייקל פאוול
הופק בידי מייקל פאוול
תסריט לאו מרקס
עריכה נורין אקלנד
שחקנים ראשיים קרלהיינץ בוהם, מוירה שירר, אנה מאסי, מקסין אודלי
מוזיקה בריאן איזדייל
צילום אוטו הלר
מדינה הממלכה המאוחדת
חברת הפקה מייקל פאוול
חברה מפיצה אנגלו-אמלגמטד
הקרנת בכורה 7 באפריל 1960
משך הקרנה 101 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב £133,394
הכנסות $149,495
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

המציצן (באנגלית: Peeping Tom) הוא מותחן אימה פסיכולוגית בריטי משנת 1960.[1] הסרט עוקב אחרי רוצח סדרתי שרוצח נשים תוך כדי שימוש במצלמת וידאו על מנת לתעד את רגעי האימה שלהן בעודן גוססות. בעזרת הסרטונים הללו הוא יוצר סרטי סנאף לעצמו. שם הסרט נגזר ממציצנות.

לנושא השנוי במחלוקת של הסרט ולביקורות הרעות שקיבל היו השפעה מכרעת על קריירת הבימוי של פאוול בממלכה המאוחדת, שספגה מכה ניצחת.[2] עם זאת, במהלך השנים הסרט קיבל מעמד של סרט פולחן ונחשב כעת ליצירת מופת,[3][4][5] ולאב קדמון של סרטי הסלאשר.[2] מכון הסרטים הבריטי דירג אותו במקום ה-78 ברשימת הסרטים הבריטים הטובים בכל הזמנים.[6]

עלילה עריכה

בלונדון, מארק לואיס אוסף את דורה, יצאנית, ומצלם אותה ללא ידיעתה עם מצלמה שמוחבאת במעילו. הוא עוקב אחריה לדירתה, רוצח אותה בעזרת להב המוחבא באחד מרגלי החצובה שלו וצופה בסרט שצילם. בבוקר המחרת, הוא מעמיד פנים שהוא כתב חדשות ומצלם את המשטרה מעבירה את גופתה של דורה מביתה.

לואיס הוא חבר בצוות צילום קולנועי, ושואף להפוך ליוצר סרטים בעצמו. הוא עובד בנוסף במשרה חלקית כצלם פרונו רך. הוא אדם ביישן ומתבודד שמתרועע לעיתים רחוקות עם אנשים מחוץ למקום עבודתו. הוא מתגורר בבית שהיה של אביו לפני שמת, ומשכיר את רובו דרך סוכן בעודו מעמיד פנים שהוא שוכר בעצמו. הלן סטפנס היא אשה צעירה שגרה עם אמה העיוורת בדירה מתחתיו. היא מתידדת איתו מתוך סקרנות לאחר שתפסה אותו מרגל אחריה.

מארק חושף בפני הלן דרך סרטיו שבילדותו אביו השתמש בו כעכבר מעבדה במחקרו על פחד בילדים. אביו היה בוחן את תגובתו לגירויים שונים, דוגמת לטאות גדולות שהיה שם במיטתו. הוא היה מצלם אותו בסיטואציות השונות, ואפילו צילם את תגובתו למות אימו. מחקריו זיכו אותו במעמד של פסיכולוג מוערך.

מארק קובע עם קולגה שלו בשם ויויאן לצלם סרט לאחר שהסט נסגר, כשהיא מגיע הוא הורג אותה ומחביא את גופתה על הסט. הגופה מתגלה מאוחר יותר במהלך צילומים על ידי שחקנית בשם פאולין, שמתעלפת כשהיא מוצאת אותה. המשטרה מקשרת בין שתי הרציחות ושמה לב שלשתי הקורבנות היה מבט מבועת על פרצופן כשמתו. הם מראיינים את כולם על הסט, כולל את מארק שמצלם את כל האירוע בתואנה שהוא יוצר סרט דוקמנטרי.

פסיכולוג מובא לסט על מנץ לייעץ לפאולין. הוא משוחח עם מארק ומציין שהוא מכיר את עבודתו של אביו. הפסיכולוג מעביר למשטרה את פרטי השיחה ואומר להם שלמארק יש "את העיניים של אביו". המשטרה עוקבת אחרי מארק, שהולך לסוכנות ומצלם תמונות של דוגמנית בשם מילי. מעט לאחר מכן מתגלה שמארק רצח את מילי.

הלן, שסקרנית לגבי סרטיו של מארק, מקרינה אחד מהם. מארק תופס אותה, מה שגורם לה לפחד ובהלה. מארק מגלה שהוא יוצר את סרטיו כדי שיכול לתפוס את רגע הפחד של קורבנותיו. הוא מכוון את הלהב שלו לגרון של הלן, אך לא מסוגל להרוג אותה.

המשטרה מגיעה ומאארק שומע את הסירנות. כפי שתכנן מהתחלה, הוא מתאבד תוך כדי שהמצלמה מקליטה, ובכך משלים את הסרט שלו. הלן בוכה מעל גופתו של מארק בעוד המשטרה נכנסת לחדר. בעוד הסרט נגמר, נשמע קולו של אביו של מארק שקורה לו ילד טוב.

צוות השחקנים הראשי עריכה

  • קרלהיינץ בוהם בתפקיד מארק לואיס
  • מוירה שירר בתפקיד ויויאן
  • אנה מאסי בתפקיד הלן סטפן
  • מקסין אודלי בתפקיד מרת סטפן

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|המציצן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Michael Powell's 'Peeping Tom': the film that killed a career, The Telegraph, ‏2010-08-27 (ב־English)
  2. ^ 1 2 Meagan Navarro, The 30 Most Influential Slasher Movies of All Time, Vulture, ‏2024-10-31 (ב־English)
  3. ^ Crouse, Richard (26 August 2003). The 100 Best Movies You've Never Seen. Toronto: ECW Press. ISBN 9781554905409.
  4. ^ Forshaw, Barry (2012). British Crime Film: Subverting the Social Order. London: Palgrave Macmillan. ISBN 9781137184979.
  5. ^ Dov Kornits, Forgotten British moguls: Nat Cohen – Part Two (1957-1962), FilmInk, ‏2025-01-14 (ב־English)
  6. ^ Eckel, Mark D. (2014). When the Lights Go Down. Bloomington: WestBow Press. ISBN 9781490854175.