מערה ימית
פעולות נוספות
מערת ים (באנגלית: Sea cave, ולעיתים גם Littoral cave) היא סוג של מערה הנוצרת בעיקר כתוצאה מפעולת גלים של הים. התהליך המרכזי המעורב הוא סחיפה. מערות ים נמצאות ברחבי העולם, ונוצרות באופן פעיל לאורך חופים בני-זמננו, או נותרות כמאובן גאולוגי של מערות ים על קווי חוף קדומים. כמה מהמערות הגדולות בעולם שנחצבו-בגלים מצויות בחופי נורווגיה, אך כיום הן ממוקמות מעל 30 מטרים מעל פני הים.[1] גם אלה נחשבות עדיין למערות ליטורליות.[2] לעומת זאת, באזורים כמו מפרץ פאנג נגה בתאילנד, מערות שנוצרו כתוצאה ממסיסות בסלעי גיר הוצפו עם עליית פני הים וכיום נתונות לשחיקה ימית — שלב חדש בהתפתחותן.
כמה ממערות הים המפורסמות ביותר נמצאות באירופה. מערת פינגל באי סטפה בסקוטלנד היא מערה מרווחת באורך של כ־70 מטרים, שנחצבה בבזלת בעלת עמודונים גאולוגיים. המערה הכחולה שבקאפרי, אם כי קטנה יותר, מפורסמת בזכות האור הכחול הזוהר שבה, שמקורו באור החודר דרך פתחים תת-ימיים. הרומאים בנו גרם מדרגות בחלקה האחורי ומנהרה (שקרסה מאז) שהובילה לפני הקרקע. גם איי יוון ידועים בזכות יופיין הרב של מערות הים שלהן. באנגליה, סקוטלנד וצרפת (בעיקר בחוף נורמנדי) נערכו סקרים מקיפים של מערות ים. עד שנת 2013 נחשבו המערות הגדולות ביותר למערות שבארצות הברית, הוואי ואיי שטלנד.[3] באותה שנה פורסם על גילויה של מערת הים הגדולה בעולם – מערת מטיינקה באוטגו שבהאי הדרומי של ניו זילנד, באורך של 1.5 ק"מ. גם ב-2013 דווח על מערכת מערות באורך מעל קילומטר בחוף Bethells Beach שבאי הצפוני של ניו זילנד.[4]
היווצרות עריכה
מערות ים מצויות במגוון רחב של סוגי סלעים, לרבות משקעים, מותמרים ויסודיים, אך לרוב המערות הגדולות יותר מצויות בסלעים קשים, בזכות עמידותם הרבה. עם זאת, קיימים יוצאי דופן.
לצורך היווצרות מערת ים דרושה תחילה רצועת חולשה בסלע. בסלעים יסודיים או מותמרים מדובר לרוב בהעתק (כמו באיי התעלה של קליפורניה) או דייק (כמו במערות הענקיות של חוף נא פאלי בקוואי, הוואי).[5][6] בסלעי משקע, זו עשויה להיות שכבת מגע בין שכבות קשות ורכות. באי סנטה קרוז, לדוגמה, הגלים תקפו את המגע שבין בזלת אנדזיטית לבין אגלומרט.[7]
הכוח המניע להתפתחות מערות ים הוא פעולת הגלים. הסחיפה מתרחשת תמיד היכן שגלים מכים בצוקים, אך כאשר קיימות רצועות חולשה, הסלע מוסר בקצב מואץ. כניסת הים לסדקים יוצרת לחץ אדיר ומרחיבה את החללים — הן בשל כוח הגלים עצמם וחלקיקי הסלע שבמים, והן בשל דחיסת האוויר שבתוך המערה. "חורי גיהוץ" (blowholes) מעידים על תהליך זה, בו האוויר הדחוס נפלט בעוצמה יחד עם מי ים.
רוב קירות מערות הים הם מחוספסים ולא סדירים, אך לעיתים קיימים קטעים חלקים יותר, כאשר חלוקי נחל בתנועת גלים מסתחררת שוחקים ומעגלים את הקירות.
אין לבלבל מערות ים עם מערות יבשתיות שנחשפו עקב נסיגת קו החוף, או חללים מסיסים שנוצרו באזורי חוף באיים טרופיים. לדוגמה, במפרץ האלונג בווייטנאם, קיימות מערות גיריות שנוצרו קודם לכן בתהליכי מסיסות, וכיום נתונות לשחיקה גלית – מקרה של מערות היברידיות.[8]
גם מי גשם יכולים להשפיע על תהליך ההיווצרות, שכן חומצות אורגניות מקרקעית הקרקע חודרות לסלע ומחלישות אותו. מערות ים מסוימות אף מכילות ספלאותמים קטנים.
לעיתים קורס גג המערה, ונוצרת שקיעת גג ליטורלית – לדוגמה קערת השטן באורגון, או בריכת המלכה בחוף נא פאלי. צוקים צרים עשויים לכלול מערות המחוררות מצד לצד, והתמוטטות מערה כזו יכולה להשאיר מחט ים מבודדת. באי אנאקפה שבקליפורניה, שלושת איי המשנה נחשבים לכאלה כתוצאה מתהליך כזה.
חיים ימיים תורמים אף הם לשחיקה – לדוגמה, קיפודי ים חופרים בסלע ומסירים ממנו חומר לאורך דורות.
גורמים המשפיעים על גודל עריכה
רוב מערות הים קטנות ביחס לסוגים אחרים. סקר מ־2014 מצא שתיים שאורכן מעל קילומטר, 6 מעל 400 מ', 9 מעל 300 מ', 25 מעל 200 מ' ו־108 באורך מעל 100 מטרים. בנורווגיה נמצאו מערות מאובנות באורך מעל 300 מטרים, ורבות נוספות טרם נחקרו עקב מיקומן המרוחק או תנאי ים קשים.
גורמים המשפיעים על גודל כוללים:
- אופי רצועת החולשה – קשה למדידה אך חיוני.
- מיקום הפתח – מערות הפונות לגלים חזקים נוטות לגדול יותר. לדוגמה, באי סנטה קרוז המערות הגדולות פונות לצפון-מערב.[6]
- סוג הסלע – בזלת חזקה מאפשרת חדירה עמוקה לצוק, מה שלא מתאפשר בסלעים רכים.
- זמן – שינויים גאולוגיים כגון עליית פני הים או התרוממות קרקע. לדוגמה, מערת פיינטד בגובה 40 מ', או מערות בנורווגיה בגובה 30 מ' מעל הים, חלקן מתוארכות למיליון שנה לפחות.[1]
- מורכבות גאולוגית – מערות רבות הן חד-מעבריות, אך חפיפה של העתקים יוצרת מערכות מסועפות.[9]
מערות עם פתחים מרובים חשופות ליותר פעולת גלים וגדלות מהר יותר.[10] לדוגמה, מערה תת-קרקעית גדולה בפוגלה סקרי (שטלנד) נחשבת לאחת הארוכות, ומערת מטיינקה כוללת 12 פתחים נפרדים.[11]
ביבליוגרפיה עריכה
Bunnell, D.E. & Kovarik, J.L. "Littoral Cave Development on the Western U.S. Coast", in: Lace & Mylroie (eds.), Coastal Karst Landforms, Springer, New York, 2013.
קישורים חיצוניים עריכה
תמונות ומידע על מערות ים באתר "המערה הווירטואלית"
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Sea/Littoral Caves - Caves and Karst (U.S. National Park Service), www.nps.gov (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).