החולה ההודי
פעולות נוספות
| בימוי | אמיר וולף (הקאמרי), אלון אופיר (תיאטרון בית ליסין) (הבימה), דניאל אפרת (תיאטרון הספרייה) |
|---|---|
| הפקה | תיאטרון בית ליסין, תיאטרון הבימה, תיאטרון הקאמרי, תיאטרון הספרייה |
| כתיבה | רשף ורגב לוי |
| דמויות | שגב חסדאי, אבשלום חסדאי, אליהו חסדאי, דליה חסדאי |
| מוזיקה | חוה אלברשטיין (במקור), הביטלס (תיאטרון הספרייה) |
| מקום ההתרחשות | ישראל |
| תקופת ההתרחשות | ראשית המאה ה-21 |
| מדינה | ישראל |
| סוגה | דרמה, קומדיה, מחזה אוטוביוגרפי |
| הצגת בכורה | 2005, תיאטרון בית ליסין |
| משך ההצגה | כ-120 דקות |
| שפה | עברית |
| פרסים | זוכה פרסי התיאטרון: רשף לוי – מחזאי השנה, אושרי כהן – השחקן המבטיח |
| https://www.cameri.co.il/הצגות_הקאמרי/show_11202/החולה_ההודי | |
החולה ההודי הוא מחזה אוטוביוגרפי מאת רשף לוי. המחזה הועלה לראשונה בשנת 2005 בתיאטרון בית ליסין, ומאז הועלה גם בתיאטרון הבימה, תיאטרון הקאמרי ותיאטרון הספרייה.[1]
תקציר העלילה עריכה
שגב, בחור צעיר, יוצר קשר עם אבשלום, אחיו הבכור שניתק קשר עם המשפחה לפני שנים רבות, כדי לספר לו שאביהם חולה מאוד. המפגש בין שני האחים, שמעולם לא פגשו זה את זה, סוחף את המשפחה כולה למערבולת רגשית ומחולל שרשרת אירועים משעשעת וטראגית כאחד. שני האחים נלחמים במוות ובכעסים הישנים, ומתמודדים עם הסודות המשפחתיים שנחשפים בפעם הראשונה.
לוי, קומיקאי, תסריטאי ומחזאי ישראלי, הוא מחבר ההצגה החולה ההודי, שעלתה לראשונה לפני כ-20 שנה בתיאטרון בית ליסין וזכתה להצלחה. בשנת 2024 חידש את ההצגה בגרסה מעודכנת שעלתה בתיאטרון הקאמרי, על רקע התקופה המורכבת שלאחר מתקפת 7 באוקטובר. לוי תיאר את החידוש כהזדמנות להציע לקהל חוויה קומית-טרגית שמערבת הומור שחור עם עומק רגשי. לדבריו, דווקא בעתות של טראומה לאומית ואישית, יש מקום ליצירה שמציעה צחוק כדרך התמודדות עם כאב. החידוש של "החולה ההודי" ממשיך קו סגנוני המאפיין את יצירתו של לוי, שבו הדרמה המשפחתית משתלבת עם שנינות, אירוניה ולעיתים גם אבסורדיות של המציאות הישראלית.[2]
רקע והפקות עריכה
את המחזה כתב לוי בשנת 2000. לדברי לוי, הרעיון למחזה התבשל בראשו במשך שבע שנים, עד שגיבש את תכנונו בעת שהות לבד בחדר ברומא. המחזה שואב השראה מאירועים שהתרחשו במציאות לצד כאלה שלוי סבור כי "היו צריכים לקרות, אם העולם היה טיפה יותר מסודר". לאחר שנדחה על ידי כל התיאטראות אליהם נשלח, התקבלה בשנת 2003 פנייה ממירית טובי לעמרי ניצן, המנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי, אשר רכש את הזכויות והתקשר עם לוי להפקה עתידית בבימויו של אלון אופיר. לאחר שנתיים של דחייה חזרו הזכויות ללוי.[3][4]
בשנת 2005 קיבלה ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, את ההחלטה להעלות את ההצגה במסגרת פסטיבל פותחים מסך. ההצגה, שבוימה בידי אלון אופיר, כללה את שלמה וישינסקי בתפקיד האב, גילת אנקורי כאם, יורם טולדנו / ליאור אשכנזי כאבשלום חסדאי, ואושרי כהן כשגב חסדאי.[5] פסקול המחזה כלל שירים של חוה אלברשטיין. ההצגה זכתה להצלחה רבה, ולוי זכה בפרס התיאטרון הישראלי למחזאי השנה, ואושרי כהן בפרס לשחקן המבטיח לשנת 2005. כבר במהלך הפסטיבל נרכשו כ-200 מופעים, וההצגה צורפה לרפרטואר של תיאטרון בית ליסין לעונה הקרובה, ועברה מהפקת פרינג' דלת תקציב להפקה מסחרית מצליחה.[6]
בשנת 2012 עלה המחזה בהפקה מחודשת של תיאטרון הבימה, בבימויו של אופיר. את האב גילמו לסירוגין אורי אברהמי, דב רייזר, אהרון אלמוג, נתן נתנזון ושמיל בן ארי; את האם גילמה דוית גביש, את אבשלום חסדאי גילמו נתי רביץ, אלון אופיר ואייל שכטר, ואת שגב חסדאי גילם עידו ברטל.[7]
בשנת 2018 הועלה המחזה בפעם השלישית בתיאטרון הספרייה, בבימויו של דניאל אפרת.[8]
בשנת 2024 הועלה המחזה החולה ההודי בהפקה מחודשת בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של אמיר וולף. ההפקה כללה צוות שחקנים חדש, ובהם עידו טאקו ויונתן הורנצ'יק (לסירוגין) בתפקיד שגב חסדאי, תום אבני בתפקיד אבשלום חסדאי, מוטי כץ בתפקיד אליהו חסדאי ושרה פון שוורצה בתפקיד דליה חסדאי. ההפקה זכתה להערכת המבקרים והקהל כאחת, ונחשבה לעיבוד עכשווי ומוקפד למחזה המקורי, תוך שימור המורכבות הדרמטית והדינמיקה המשפחתית המאפיינות אותו.[9]
גרסאות בימתיות עריכה
תיאטרון בית ליסין (2005) עריכה
ההפקה הראשונה של המחזה בבימוי אלון אופיר הועלתה בשנת 2005 על בימת תיאטרון בית ליסין. לוי זכרה ל המחזה בפרס התיאטרון[10] צוות השחקנים כלל את:
- אליהו חסדאי – שלמה וישינסקי
- דליה חסדאי – גילת אנקורי
- שגב חסדאי – אושרי כהן. פרס התיאטרון בקטגוריית שחקן השנה.[10]
- אבשלום חסדאי – יורם טולדנו
תיאטרון הבימה (2012) עריכה
בשנת 2012 הועלה המחזה על בימת תיאטרון הבימה, בבימויו של אלון אופיר. צוות השחקנים כלל את:
- שגב חיסדאי – עידו ברטל
- אבשלום חיסדאי – אלון אופיר / נתי רביץ/ אייל שכטר
- דליה חיסדאי – דוית גביש
- אליהו חיסדאי – אורי אברהמי / אהרון אלמוג / שמיל בן ארי / דב רייזר
תיאטרון הספרייה (2018) עריכה
בשנת 2018 הועלה המחזה גם על בימת תיאטרון הספרייה, בבימויו של דניאל אפרת. צוות השחקנים כלל את:
- אליהו חסדאי – אלי דנקר / דיוויד לוינסקי
- דליה חסדאי – מיכל אטלס / מורן בן ארייה (טחן)
- שגב חסדאי – עודאל חיון / דניאל חסין / רן בן שושן
- אבשלום בן ארי – עידן סמדג'ה
תיאטרון הקאמרי עריכה
המחזה הועלה בשנת 2024 גם בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של אמיר וולף
- שגב חסדאי – עידו טאקו/יונתן הורנצ'יק
- אבשלום חסדאי – תום אבני
- אליהו חסדאי – מוטי כץ
- דליה חסדאי – שרה פון שוורצה
עידו טאקו, מגלם את התפקיד הראשי בהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של אמיר י. וולף. לדבריו ההשתתפות בהצגה מהווה עבורו רגע משמעותי בקריירה המקצועית והאישית שלו, בין היתר בשל ההתמודדות עם נושאים של אובדן, כאב וזיכרון – נושאים להם הוא מחובר גם מחייו האישיים, לאחר שאיבד את אמו בילדותו ממחלת הסרטן. טאקו התייחס לתפקיד ככזה שדורש חיבור רגשי עמוק ומודעות רפלקטיבית למציאות הישראלית הנוכחית, אותה הוא רואה כחלק בלתי נפרד מהחוויה הבימתית. לדבריו, היצירה מאפשרת לו לא רק להביע את סיפורו האישי, אלא גם לשמש קול לחוויה קולקטיבית של דור החווה אובדן ומורכבות רגשית כחלק בלתי נפרד מהמציאות היום-יומית.[11]
ביקורות עריכה
בגרסה שהועלתה בשנת 2019 על בימת תיאטרון הספרייה, בבימויו של דניאל אפרת, כתב מבקר התרבות דוד רוזנטל באתר וואלה! כי רשף לוי מוכיח שגם כאשר חומרי הגלם ליצירה נשענים על חייו האישיים, נדרשת יכולת דרמטורגית מרשימה כדי לעבדם למחזה תיאטרלי אפקטיבי. רוזנטל תיאר את ההפקה כ"מחזה טוב וצנוע", אשר משתלב באופן טבעי עם סגנון הבימוי, המשחק והתפאורה של תיאטרון הספרייה. עודאל חיון, עידן סמדג'ה, מיכל אטלס ואלי דנקר זכו לשבח על משחקם, כשדנקר הוזכר במיוחד בזכות הופעתו המרשימה. עוד ציין רוזנטל לטובה את הדיאלוגים שכתב לוי, המאפיינים באותנטיות, פשטות ואמינות, וציין את השימוש המודע והמדויק בהומור גם בהתמודדות עם נושאים רגישים כגון אלצהיימר ושבץ מוחי. כן הוערכה יכולתה של ההצגה להציג דמויות מורכבות מבלי לשפוט אותן, ולהעניק מקום לכל אחת מהן להביע את כאבה, מאווייה וחולשותיה באופן אנושי ומעורר אמפתיה.[12]
בביקורת שפורסמה בעיתון הארץ על הגרסה שהועלתה בתיאטרון הבימה בשנת 2013, תיאר המבקר יובל בן עמי את ההצגה כ"מלודרמת מצבים", המשלבת אלמנטים רגשיים ו"מרכיבים משמחי קהל", אך בעלת אמירה תיאטרונית מצומצמת. לטענתו, על אף רגעים מרגשים וכמה הופעות משחק מוצלחות – בהן של שמיל בן ארי, נתי רביץ, עידו ברטל ודבית גביש – ההצגה אינה מממשת את הפוטנציאל הדרמטי הטמון בחומר האישי שממנו היא שואבת. הביקורת הצביעה על כתיבה לירית שלא ממצה את עוצמתה, על בניית דמויות נשית שטחית, ועל בחירות בימתיות שלא מצליחות לחרוג ממסגרת של דרמה משפחתית מסחרית. בן עמי סיכם כי ההפקה זקוקה לעיבוי והעמקה על מנת להתקרב לאיכויות התיאטרון במיטבו.[13]
מנגד בביקורת שנכתבה באתר הבמה על ידי צבי גורן נכתב כי ההפקה החדשה של החולה ההודי בתיאטרון הבימה מהווה חידוש ראוי למחזה שכבר הפך לקלאסיקה מודרנית בתיאטרון הישראלי. הבימוי של אלון אופיר, שחזר להעלות את ההצגה לאחר שביים גם את הגרסה המקורית, מצליח לשמר את הרוח המקורית של המחזה תוך הענקת עומק אנושי מחודש לדמויות. ההצגה בולטת באנושיותה ובשילוב האיזון העדין בין דרמה מרגשת להומור שחור טבעי וחד. צוות השחקנים, ובראשם עידו ברטל בתפקיד שגב ונתי רביץ כאחיו אבשלום, מציג משחק מעורר הזדהות, מדויק ונוגע ללב. עיצוב הבמה והתאורה תורמים לאווירה הריאליסטית והרגשית של ההצגה, והליווי המוזיקלי מבית חוה אלברשטיין מוסיף לה מימד נוסטלגי. הביקורת שיבחה את ההפקה על היכולת להחיות מחזה קיים באופן רענן, מהודק ומשמעותי, וליצור חוויית תיאטרון שמצליחה לגעת בקהל גם שנים לאחר הצגתו הראשונה.[14]
קישורים חיצוניים עריכה
- החולה ההודי, באתר תיאטרון הקאמרי
- דוד רוזנטל, הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב, באתר וואלה, 27 במאי 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ יערה יעקב, "אמרתי לאבא שלי: 'נכון שיש לי שני אחים שאני לא מכיר?' הוא אמר: 'יש לך, נדבר על זה בבית'", באתר ynet, 10 באפריל 2025
- ^ רדיו דרום-"זה הזמן להומור שיפיג את הטראומה": הקומיקאי רשף לוי בריאיון ליורם סוויסה, באתר רדיו דרום
- ^ העונה חדשה בקאמרי- הרשימה המלאה, באתר ynet, 3 ביוני 2003
- ^ זוג מהסרטים, באתר איגוד התסריטאים
- ^ איתן בר-יוסף, המשפחה הלוחמת, באתר הארץ, 21 במרץ 2006
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בית ליסין: הבמאי עלה הבמה - והתפטר, באתר ynet, 4 בפברואר 2006
- ^ רון שוורץ, קיימות - גירסת הבימה, באתר גלובס, 28 בפברואר 2013
- ^ דוד רוזנטל, הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב, באתר וואלה, 27 במאי 2018
- ^ איה חיות, ב"החולה ההודי" בקאמרי אמור להיות הכול - ובכל זאת זה מרגיש שמשהו חסר, באתר ynet, 26 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., פרס התיאטרון: המנצח הגדול - "המלט", באתר ynet, 7 באפריל 2006
- ^ מיכל דאבי, "אנחנו מדינה מצולקת, אבל אני שמח שנולדתי בארץ כדי לספר את הסיפור החשוב שלנו", באתר מאקו, 10 באפריל 2025
- ^ דוד רוזנטל, הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב, באתר וואלה, 27 במאי 2018
- ^ אתר למנויים בלבד יובל בן עמי, "החולה ההודי": חצי הצגה בחצי תיאטרון, באתר הארץ, 6 במרץ 2013
- ^ בידור - החולה ההודי – צו פיוס, באתר www.habama.co.il