צ'ינגליש
פעולות נוספות
צ'ינגליש הוא סלנג לשפה האנגלית המדוברת או הכתובה, אשר מושפעת מאחת השפות הסיניות או מתורגמת בצורה גרועה.[1] בהונג קונג, מקאו, גואנגדונג וגואנגשי, המונח "צ'ינגליש" מתייחס בעיקר לאנגלית המושפעת מקנטונזית. המונח משמש לעיתים קרובות לתיאור אנגלית לא דקדוקית או חסרת משמעות בהקשרים סיניים, והוא עשוי לשאת קונוטציות שליליות או מזלזלות. מונחים אחרים המשמשים לתיאור התופעה כוללים "אנגלית סינית", "אנגלית סין", "אינגריש" ו"אנגלית סינית".[2] מידת קיומה של גרסה סינית של אנגלית או האפשרות להחשיבה כלגיטימית עדיין נמצאת בדיון.[3]
היסטוריה והתפתחות עריכה
מבחינה היסטורית, האנגלית חדרה לסין בעיקר דרך הקולוניאליזם הבריטי במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בתקופות אלו, במיוחד בהונג קונג, מקאו ואזורים נוספים בדרום סין, החלה האנגלית להשפיע על השפות המקומיות, בעיקר קנטונזית ומנדרינית. תהליך זה יצר שילובים לשוניים ייחודיים, בהם מונחים אנגליים שולבו בשפות המקומיות ולהפך.
עם הזמן, ובמיוחד לאחר פתיחתה של סין לעולם במאה ה-20, התגברה חשיבותה של האנגלית ככלי לתקשורת בין-לאומית ולעסקים. כתוצאה מכך, יותר ויותר סינים החלו ללמוד אנגלית, אך לעיתים קרובות ההוראה והלמידה נעשו באיכות נמוכה, מה שהוביל לשימוש נרחב באנגלית גרועה או לא נכונה מבחינה דקדוקית.
מאפיינים לשוניים עריכה
צ'ינגליש מאופיין במגוון תופעות לשוניות ייחודיות. בין היתר, ניתן למצוא טעויות דקדוקיות, תרגומים מילוליים שגויים, שימוש שגוי במילים וביטויים, והשפעות מבניות מהשפות הסיניות. לדוגמה, באנגלית המושפעת מקנטונזית, ניתן למצוא משפטים שבהם הסדר התחבירי אינו נכון, מילים מיותרות או חסרות, ושימוש שגוי בזמנים.
בנוסף, לעיתים קרובות קיימת תופעה של תרגום מילולי מדי, כאשר ביטויים ומונחים סיניים מתורגמים לאנגלית בצורה ישירה, מה שגורם לאי הבנה ולשגיאות. דוגמאות לכך כוללות שלטים ציבוריים עם תרגומים שגויים, תפריטים במסעדות, ומסמכים רשמיים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ He, Deyuan & Li, David C.S. (2009). Language attitudes and linguistic features in the 'China English' debate. World Englishes Vol. 28, No. 1
- ^ Hu, Xiaoqiong. (2004). "Why China English should stand alongside British, American, and the other ‘world Englishes’." English Today. 78 (20.2). 26–33