סיקאני

סיקאני (בלטינית: Sicani) היו אחד משלושה עמים איטליים עתיקים של סיציליה שחיו במקום בעת הקולוניזציה היוונית והפיניקית. הסיקאני ישבו מזרחית לאלימי ומערבית לסיקלי (אנ'), ולפי דיודורוס סיקולוס (המאה ה-1 לפנה"ס),^[1] גבולם עם האחרונים היה בנהר ההִימֵרָה העתיק (סלסו (אנ')) לאחר סדרה של קרבות בין שבטים אלו.

היסטוריה עריכה

הסיקאני הם התושבים העתיקים ביותר של סיציליה עם שם מתועד. ההיסטוריון היווני תוקידידס (המאה ה-5 לפנה"ס),^[2] טען שמקורו של הסיקאני בחצי האי האיברי, מסביב לנהר שהם כינו "סיקאנוּס" והיגרו לסיציליה בעקבות פלישת הליגורים.^[3]^[4] (השם סיקאנוס נקשר לנהר המודרני הידוע בספרדית כחוקאר (אנ')) המקור של תוקידידס אינו ידוע, אם כי הוא מסתמך לעיתים קרובות על ההיסטוריון הסיצילאני אנטיוכוס מסירקוזה (אנ') (פעל סביב 420 לפסה"נ).^[5] לעומת זאת, טימאיוס מטאורמינה (כתב סביב 300 לפנה"ס) מחשיב את הסיקאני כילידים בסיציליה.^[6] תיאוריה שלישית, שהועלתה על ידי כמה חוקרים מודרניים, מציעה שהסיקאני היו מהגרים, שהשיגו שליטה באזורים שבהם גרו בעבר שבטים ילידים.^[7] העדות של הגירת הסיקאני דרך היבשה נתמכת על ידי הגאוגרף היווני (תחת שלטון רומא) פאוסניאס (המאה ה-2 לספירה), שלא נראה כי הוא תלוי בתוקידידס, וטוען ששלושה עמים הגיעו לסיציליה: סיקאני, סיקלי והפריגי: השניים הראשונים הגיעו מאיטליה, ואילו השלישי הגיע מטרויה.^[8] פליניוס הזקן (המאה ה-1) וגאיוס יוליוס סולינוס (המאה ה-3) מזכירים גם את הסיקאני, בין עמי ליגת הר אלבנוס (Mount Albanus league) בלאטיום העתיקה (אנ').^[9]^[10] הסיקאני מוזכר ב"אינאיס" של ורגיליוס (המאה ה-1 לפנה"ס) כבעלי בריתם של הרוטולי, האַאוּרונקי והסקראני של לאטיום העתיקה.^[11] אולוס גליוס (המאה ה-2 לספירה) ומקרוביוס (המאה ה-5) מזכירים אותם עם האאורונקי והסקראני.^[12]^[13] מחקר ארכאולוגי מצביע על כך שהסיקאני הושפעו בשלב מוקדם מיוון המיקנית (לפני הקולוניזציה היוונית של סיציליה).^[14]

החוקרים מסכימים בדרך כלל שהסיקאני הקדימו את תושבי סיציליה האחרים בפרה-היסטוריה, כלומר את האילמי והסיקלי. הראשונים נחשבים להיות האנשים המתועדים הראשונים שבאו ליישב את סיציליה. על פי הלאניקוס איש לסבוס (המאה ה-5 לפסה"נ), האלימי היו אוכלוסייה ממוצא של עמים איטלקיים, שהגיעו לסיציליה לאחר שנלחמו במלחמה עם האונוטריאנים.^[15] הם התיישבו בפינה הצפון-מערבית של האי, ואילצו את הסיקאנים לעבור מזרחה. הסיקלים היו הבאים שהגיעו, מיבשת איטליה, והתיישבו במזרח. הגעתם של הסיקלים התרחשה במהלך המאה השלוש עשרה או האחת עשרה לפני הספירה. אזור הסיקאני לאחר מכן הוגבל לחלק הדרום-מערבי של האי עם יישובים באזור ג'לה ואגריג'נטו.

הרודוטוּס והמלך מינוס עריכה

מינוס, על פי המסורת, נסע לסיקניה, או לסיציליה, כפי שהיא נקראת כיום, בחיפוש אחר דדלוס, ושם נספה במוות אלים.^[16]

שפה עריכה

כמה כתובות קצרות המשתמשות באלפבית היווני נמצאו בשפה הסיקאנית שנכחדה.^[17] פרט לשמות, הם לא תורגמו, והשפה אינה מסווגת בגלל חוסר נתונים.^[18] בשל היעדר גבולות לשוניים או תרבותיים ברורים בין אזורי סיקאני והסיקלי ממזרח, קיומה של סיקאנית כשפה מובחנת נתונה בספק; כמו כן, לא ברור אם הסיקאנית שרדה כשפה עד לתקופה הקלאסית, אפילו רק בצורה מדוברת.

ראו גם עריכה

איטליה הקדם-רומית

לקריאה נוספת עריכה

עמים עתיקים של איטליה, בוויקיפדיה האנגלית

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|סיקאני]] בוויקישיתוף

מותו של מינוס בסיציליה
עמים סיציליאנים: הסיקאני מאת וינצ'נזו סלרנו

הערות שוליים עריכה

^ Diod., v.6.3-4
^ Thucydides, His. VI,2,3,4.
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ As reported in Diodorus Siculus V,6,1-3.
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ Pliny the Elder, Naturalis Historia, III, 56; III, 69.
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ Virgil, Aeneid, VII, 795; VIII, 328; XI, 317;
^ Aulus Gellius, Attic Nights, I, 10.
^ Macrobius, Saturnalia, I, 5.
^ Fine, p.72
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ Herodotus, The History, George Rawlinson, trans., (New York: Dutton & Co., 1862
^ The World's Writing Systems. 1996:301.
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[1] Diod., v.6.3-4

[2] Thucydides, His. VI,2,3,4.

[3] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[4] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[5] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[6] As reported in Diodorus Siculus V,6,1-3.

[7] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[8] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[9] Pliny the Elder, Naturalis Historia, III, 56; III, 69.

[10] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[11] Virgil, Aeneid, VII, 795; VIII, 328; XI, 317;

[12] Aulus Gellius, Attic Nights, I, 10.

[13] Macrobius, Saturnalia, I, 5.

[14] Fine, p.72

[15] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[16] Herodotus, The History, George Rawlinson, trans., (New York: Dutton & Co., 1862

[17] The World's Writing Systems. 1996:301.

[18] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]