יצחק כ"ץ מפראג

יצחק ב"ר שמשון כ"ץ
לידה	פראג
פטירה	1624; י"ב בסיוון ה'שפ"ד; פראג
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בפראג
מקום פעילות	ניקלשבורג, וינה, פראג
השתייכות	יהדות אשכנז
ילדים	רבי חיים כ"ץ, רבי נפתלי כ"ץ, חוה בכרך
חותנים	מהר"ל מפראג
חתנים	רבי אברהם שמואל בכרך

רבי יצחק כ"ץ (נפטר בי"ב בסיוון ה'שפ"ד, 1624) היה רב בפראג, בניקלשבורג ובוינה. היה חתנו ומקורבו של מהר"ל מפראג, וכונה על שמו ר' איצק ר' ליבמש (ר' איצק של ר' ליב).^[1]

ביוגרפיה עריכה

נולד בפראג לר' שמשון כ"ץ, נכדו של ר' עקיבא הנשיא מאובין.^[2] נשא לאישה את לאה, בתו של מהר"ל מפראג מאשתו הראשונה בת ר' אברהם חיות.^[3] לאחר שעזב חותנו המהר"ל את רבנות ניקלשבורג בשנת ה'של"ג, התמנה תחתיו לאב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה.^[4] כנראה כיהן בתפקיד זה לזמן קצר בלבד, משום שבשנת ה'של"ד כבר מונה הרב יהודה ליב איילנבורג.^[5] בעת כהונתו בניקלשבורג נפטרה אשתו בלי בנים, והוא נשא את אחותה הצעירה פייגלה.^[2]

ככל הנראה, מניקלשבורג הוא עבר לווינה וכיהן שם כאב"ד, אך לא ידועים פרטים על ימיו בווינה. מוינה שב לעיר הולדתו פראג, ושם התמנה לדיין בבית הדין "מורה שוה" (כינויו של בית הדין הראשי בקהילת פראג). בנוסף, כיהן כ"פרימוס", פרנס הקהילה.^[2]

רבי יצחק כ"ץ היה קשור בקשר הדוק לחותנו המהר"ל. הוא הביא לבית הדפוס "דרוש על התורה ועל המצות", דרשה שדרש חותנו בחג השבועות ה'שנ"ב (1592) בפוזנא;^[6] על גליונות הש"ס שהיה ברשותו כתב הגהות וחידושים של מהר"ל; ומספר תשובות הלכתיות של מהר"ל הופנו אליו.^[7] לפי כמה מקורות, הוא התלווה למהר"ל בפגישתו עם הקיסר רודולף השני באדר ה'שנ"ב (1592).^[8] לפי האגדה העממית, רבי יצחק היה גם שותף ביצירת הגולם מפראג, ור' יהודה יודל רוזנברג, מחבר הקונטרס הפסאודואפיגרפי "נפלאות מהר"ל", שהפיץ את אגדת הגולם, ייחס אותו לרבי יצחק כ"ץ.

רבי יצחק נפטר בפראג בי"ב בסיוון ה'שפ"ד (1624), ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.^[9]

כתביו עריכה

על מצבתו נכתב ”ספרים הרבה חידש ושנה”, אך ככל הנראה חלק מחיבורים אלה לא נדפסו. כתבים שלו שפורסמו כוללים:

השלמת הדרשות בספר "חתן דמים" מאת רבי זלמן רונקיל, לפרשת ויצא ופרשת וילך.^[10]
הגהות והוספות בספר "פענח רזא" לרבי יצחק בן יהודה הלוי, שנדפס ביוזמתו בפראג, שס"ז.
ביאורים והגהות על מדרש שוחר טוב, פראג שע"ג,^[11] ומאז נדפס במהדורות רבות של המדרש.

נודע בלשונו המליצית, ובהקדמות שחיבר לשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ול"דרוש על התורה והמצות" של חותנו.

יש שייחסו לו בטעות את חיבור הספר הפופולרי צאינה וראינה, אך למעשה הוא חובר בידי ר' יעקב בן יצחק רבינו.

צאצאיו עריכה

אשתו הראשונה לאה נפטרה בלי בנים, ולאחר מכן הוא נשא את אחותה פייגלה (נפטרה בד' בשבט ה'שפ"ט).^[12] להם נולדו שני בנים ובת:

רבי חיים כ"ץ, היה כאביו אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה, כנראה סביב 1615.^[4] לאחר מכן היה ראש ישיבה בפראג, אב"ד פרנקפורט (עד קיץ ה'שפ"ט, 1629) ופוזנא (ושם נפטר בחורף ה'שצ"ה).^[13]
רבי נפתלי כ"ץ היה דרשן בפראג, ואב"ד בפרוסטיץ. כאביו ואחיו התמנה לכהונת רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה. קיים התכתבויות עם גדולי הפוסקים בדורו, ותשובות שלו מצויות בספרי השו"ת.^[14] מניקלסבורג התמנה לרבה של פינסק, ובסוף ימיו היה לרבה של לובלין.^[2] נכדו היה המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ, רבה של פרנקפורט ופוזנא.
בתו חוה בכרך נודעה כלמדנית, באופן חריג עבור נשים בתקופתה. נישאה לרבי אברהם שמואל בכרך, רב בכמה ערים ולבסוף רבה של וורמייזא. בנם רבי משה שמשון בכרך היה גם הוא רב בוורמייזא.^[2] נכדה הוא הפוסק הידוע רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את ספר השו"ת שלו "חות יאיר" על שמה.^[1]

קישורים חיצוניים עריכה

רבי יצחק ב"ר שמשון כ"ץ, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ראו בהקדמה לשו"ת חות יאיר, בני ברק תש"ס, באתר אוצר החכמה.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הרב מאיר פרלס, מגילת יוחסין, לונדון תרס"ב, עמ' 30–33, באתר אוצר החכמה.
^ יצחק יודלוב, "מבוא לתשובות מהר"ל", בתוך: ספר הזיכרון למרן הגרי"ב ז'ולטי, ירושלים תשמ"ז, עמ' רסד; דוד נחמן רוטנר, "הערות למגילת יוחסין – מהר"ל", קובץ בית אהרן וישראל יח [ב] (קד; כסלו–טבת תשס"ג), עמ' קעא.
^ ¹ ² יצחק זאב כהנא, "ניקולסבורג", בתוך: יהודה לייב פישמן מימון, ערים ואמהות בישראל, כרך רביעי, ירושלים תש"י, עמ' 262–263.
^ אברהם עובדיה (גוטסדינר), הארי שבחכמי פראג, ירושלים תשס"ב, עמ' לז.
^ דרוש דרש משיח ה' מהר"ר יודא ליווא – על התורה ועל המצות, ‏פראג שנ"ג, באתר היברובוקס.
^ יצחק יודלוב, "מבוא לתשובות מהר"ל", עמ' רסו ורסח.
^ שלמה ראבין, הגאון בעל גור אריה והקיסר רודולף השני, המגיד, 3 באפריל 1872; הארי בחכמי פראג, עמ' פב–פג.
^ נוסח מצבתו נדפס בידי קלמן ליעבן, גל עד, פראג תרט"ז, מס' 84, באתר היברובוקס.
^ יצחק יודלוב, מבוא, חתן דמים, עמ' 7, באתר אוצר החכמה.
^ שלמה בובר, מבוא, מדרש תהלים שוחר טוב, וילנא תרנ"א, דף נז., באתר היברובוקס.
^ קלמן ליעבן, גל עד, פראג תרט"ז, מס' 91, באתר היברובוקס.
^ על פעילותו בפרנקפורט ראו הרב מרדכי הורוויץ, רבני פרנקפורט, ירושלים תשל"ב, עמ' 46–48, ועמ' 205–206.
^ כהנא, "ניקלסבורג", עמ' 265.

[חות_יאיר-1] ¹ ² ראו בהקדמה לשו"ת חות יאיר, בני ברק תש"ס, באתר אוצר החכמה.

[מגילת_יוחסין-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הרב מאיר פרלס, מגילת יוחסין, לונדון תרס"ב, עמ' 30–33, באתר אוצר החכמה.

[3] יצחק יודלוב, "מבוא לתשובות מהר"ל", בתוך: ספר הזיכרון למרן הגרי"ב ז'ולטי, ירושלים תשמ"ז, עמ' רסד; דוד נחמן רוטנר, "הערות למגילת יוחסין – מהר"ל", קובץ בית אהרן וישראל יח [ב] (קד; כסלו–טבת תשס"ג), עמ' קעא.

[ערים_ואמהות-4] ¹ ² יצחק זאב כהנא, "ניקולסבורג", בתוך: יהודה לייב פישמן מימון, ערים ואמהות בישראל, כרך רביעי, ירושלים תש"י, עמ' 262–263.

[5] אברהם עובדיה (גוטסדינר), הארי שבחכמי פראג, ירושלים תשס"ב, עמ' לז.

[6] דרוש דרש משיח ה' מהר"ר יודא ליווא – על התורה ועל המצות, ‏פראג שנ"ג, באתר היברובוקס.

[7] יצחק יודלוב, "מבוא לתשובות מהר"ל", עמ' רסו ורסח.

[8] שלמה ראבין, הגאון בעל גור אריה והקיסר רודולף השני, המגיד, 3 באפריל 1872; הארי בחכמי פראג, עמ' פב–פג.

[9] נוסח מצבתו נדפס בידי קלמן ליעבן, גל עד, פראג תרט"ז, מס' 84, באתר היברובוקס.

[10] יצחק יודלוב, מבוא, חתן דמים, עמ' 7, באתר אוצר החכמה.

[11] שלמה בובר, מבוא, מדרש תהלים שוחר טוב, וילנא תרנ"א, דף נז., באתר היברובוקס.

[12] קלמן ליעבן, גל עד, פראג תרט"ז, מס' 91, באתר היברובוקס.

[13] על פעילותו בפרנקפורט ראו הרב מרדכי הורוויץ, רבני פרנקפורט, ירושלים תשל"ב, עמ' 46–48, ועמ' 205–206.

[14] כהנא, "ניקלסבורג", עמ' 265.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]