עיר חצויה

עיר חצויה היא עיר שגבול מחלק אותה בין שתי מדינות. לפעמים הדבר קורה כתוצאה ממלחמות, כמו בירושלים החצויה, שנחלקה בין ישראל לירדן במלחמת העצמאות ב־1948, ובניקוסיה, שנחלקה בין קפריסין לצפון קפריסין בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין ב־1974. הדבר יכול לקרות גם מקביעת גבול שרירותית, ללא הבחנה במפה, כעין מה שקרה בין רפיח ורפיח המצרית בעקבות השבת חצי האי סיני למצרים ב־1982.

ערים חצויות

ישראל

• ירושלים הייתה חצויה בין ישראל לירדן בעקבות מלחמת העצמאות ב־1948 ועד למלחמת ששת הימים ב־1967.
• ע'ג'ר – כפר הנחצה בקו הכחול שסומן על ידי האו"ם כגבול ישראל–לבנון. לפי הסימון, המועצה נחלקה בין סוריה ללבנון עם הקמתן כמדינות חסות צרפתיות במסגרת המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון. עם כיבוש רמת הגולן בידי ישראל במלחמת ששת הימים ראתה בו ישראל שטח לבנוני, אך לבנון ראתה בו שטח סורי וסרבה לראות בו כשטחה מחשש לתרעומת סורית. בעקבות כך פנו תושבי הכפר לממשל הצבאי בגולן שקיבל עליהם אחריות. פלישת ישראל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ב־1982 והשהיה הארוכה ברצועת הביטחון הביאה לטשטוש הגבול בשטח והכפר התרחב לתוך לבנון. לאחר יציאת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000 נסוג צה"ל אף מחלקו הצפוני של הכפר שמעבר לקו הכחול, אך לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006 נותרו כוחות צה"ל גם בחלקו הצפוני והכפר מצוי למעשה בשליטה ישראלית מלאה.
• רפיח ורפיח המצרית – נחלקה בין ישראל למצרים בעקבות נסיגת ישראל מחצאי האי סיני ב־1982. עם העברת השלטון ברצועת עזה לרשות הפלסטינית ב-1994, נעשתה לחצויה בין הרשות למצרים.
• חברון – בעקבות הסכם חברון ב־1997 נחלקה חברון לאזור H1 שבשליטת הרשות הפלסטינית ואזור H2 שבשליטת הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון.
• באקה אל-גרבייה ובאקה א-שרקייה (באקה המערבית ובאקה המזרחית, בהתאמה) נחשבות לפעמים לעיר חלוקה, כאשר באקה אל־ג'רבייה נמצאת בשטחי ישראל בעוד באקה א־שרקייה נמצאת בשטחי הרשות הפלסטינית.

קפריסין

• ניקוסיה – נחלקה בין קפריסין לבין צפון קפריסין במהלך פלישת טורקיה לקפריסין ב־1974.

מספר יישובים נוספים נחלקו במהלך המלחמה, בהם דריניה .

ארצות הברית – מקסיקו

• נוגלס ונוגלס – מעבר גבול שהתפתח לעיר ב-1880, בגבול ארצות הברית – מקסיקו בניו מקסיקו.

טורקיה – סוריה

• תל אבייד ואקצ'קאלה – בגבול טורקיה–סוריה שהתפתחה כמעבר גבול
• ראס אל-עין (סוריה) וכלינפפאר (טורקיה)

הולנד – בלגיה

בארל – עיירה בגבול הולנד–בלגיה אשר מורכב ממובלעות השייכות לשתי המדינות ונחלקת בריבונותה ביניהם.

גרמניה – שווייץ

• ריינפלדן וריינפלדן הגרמנית שוכנות משני צידי הריין, והופרדו בעקבות קביעתו לגבול גרמניה–שווייץ בידי נפוליאון בונפרטה ב-1802.

גרמניה – פולין

נחלקו בעקבות קביעת קו אודר-נייסה לאחר מלחמת העולם השנייה:

• פרנקפורט על האודר וסלוביצה
• פורסט וזאסיקי

קניה – אתיופיה

מוליי – נקודת סחר בגבול האימפריה האתיופית–קניה הבריטית שהתפכה לעיר.

רוסיה – אסטוניה

נארווה ואיוואנגורוד – שוכנות משתי צדדי נהר נרבה. שתי הערים נכבשו על ידי אסטוניה ב־1919 וברית המועצות הכירה בריבונותה עליהם בחוזה טרטו ב־1920. סיפוח אסטוניה לברית המועצות ב־1939 הכליל שאת שתי הערים בברית המועצות, ובינואר 1945 שונה הגבול בין הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית להרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית למקומו הנוכחי שחלק את הערים בין הרפובליקות. לאחר התפרקות ברית המועצות ב־1991 נחלקו שתי הערים בין שתי המדינות העצמאיות.

רוסיה – סין

בלאגובשצ'נסק וחייחה – בלאגובשצ'נסק נמצאת מצפון לנהר אמור, השמש כגבול רוסיה–סין מ־1860, וחייחה מדרומו.

סין – הונג קונג

לווחו ולוהו – חלוקות בין הונג קונג לסין היבשתית.

ערי בירה חצויות

ערי בירה חצויות הן ברובן ערים בעלי חשיבות היסטורית.

• ירושלים – ירושלים נחלקה בין ישראל לירדן במלחמת העצמאות ב־1948. ישראל קבעה את ירושלים כבירתה באותה שנה, וירדן הגדירה אותה כבירה שנייה מ־1950. במלחמת ששת הימים ב־1967 אוחדה העיר בידי ישראל.
• ניקוסיה – ניקוסיה בירת קפריסין נחלקה בין קפריסין לבין צפון קפריסין במהלך פלישת טורקיה לקפריסין ב־1974. כיום משמשת בירת שתי המדינות.
• ברלין – בירת גרמניה נחלקה לאזורי כיבוש בין בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. ביוני 1948 הטילה ברית המועצות סגר על העיר, שהייתה מוקפת בשטח הכיבוש הסובייטי מכל צדדיה. הסגר הוסר ב־12 במאי 1949, וב־23 במאי הוקמה גרמניה המערבית, שברלין המערבית הייתה מובלעת שלה, אך בירתה שכנה בבון. באוקטובר 1949 הוקמה גרמניה המזרחית, שבירתה הייתה ברלין המזרחית. ב־1961 הוקמה בידי הסובייטים חומת ברלין, שהקיפה את ברלין המערבית. נפילתה של החומה ב־9 בנובמבר 1989 הייתה אירוע מכונן, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים. ברלין אוחדה ב־1990, עם איחוד גרמניה.
• רומא – בירת מדינת האפיפיור עד איחוד איטליה, שהפכה לבירת איטליה. ב-1929 נחתמו ההסכמים הלטראניים בין ממלכת איטליה לאפיפיור, בהם הוכרה קריית הוותיקן כמדינה עצמאית, השוכנת ברומא.

ערים שנחצו בעקבות הסכמים

חלק מהערים החצויות נחצו בעקבות הסכמים.

• הסכם השלום בין ישראל למצרים – בעקבות החזרת קו הגבול בין ישראל למצרים לצורתו קודם מלחמת העצמאות, חולקה העיר רפיח לרפיח ורפיח המצרית. עם העברת השלטון ברצועת עזה לרשות הפלסטינית ב־1994, נעשתה לחצויה בין הרשות למצרים.
• הסכם חברון – חברון חולקה בהסכם ב־1997 לאזור H1 שבשליטת הרשות הפלסטינית ואזור H2 שבשליטת ישראל.
• מלחמת ארצות הברית–מקסיקו – בעקבות הכיבושים שכבשה ארצות הברית ממקסיקו במלחמת ארצות הברית- מקסיקו, חולקו מספר ערים: אל פאסו וסיודאד חוארס – אל פאסו דל נורטה, ששכנה על גדות ריו גראנדה חולקה בין אל פאסו שבשליטת ארצות הברית וסיודאד חוארס במקסיקו. כך גם בלארדו ונואבו לארדו, כשנואבו לאורדו (מילולית: לוארדו החדשה) נוסדה מדרום לריו גראנדה בידי מקסיקנים עם עבירת לארדו לארצות הברית.
• חוזה טריאנון – בעקבות ההסכם, שהגדיר את גבולות הונגריה, נקבע הגבול בנחל רוניווה, שחלק את העיירה שאטוראליאויהיי בין הונגריה לצ'כוסלובקיה. רוב שטחה נותר תחת שלטון הונגרי, וכרבע ממנו נמצא בצד הצ'כוסלובקי, שנקרא "סלוֹבֶנסקַה נוֹבֶה-מֶסטוֹ" (העיר החדשה הסלובקית) . עם הפרדות סלובקיה מצ'כוסלובקיה, הפך הגבול לגבול סלובקיה.
• ועידת ספא – בוועידת ספא נקבע הגבול בין פולין לצ'כוסלובקיה לאורך הנהר אולזה שחצה את העיר צ'שין, כשמרבית העיר בשטח פולין ומקצתה בצ'כוסלובקיה, שנקראה צ'כי צ'שין . העיר אוחדה לזמן קצר ב־1938, כשפולין סיפחה את האזור בעקבות חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, ובסוף המלחמה הושב הגבול למקומו.

במהלך מלחמות

במהלך מלחמות מצוי חלוקת ערים בין כוחות, המחזיקים באזורים מוגדרים בעיר. כך ביירות חולקה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון לחלק נוצרי וחלק מוסלמי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|עיר חצויה]] בוויקישיתוף

• גיל שלמה, ‏5 הערים המחולקות המפורסמות בעולם, ועוד כמה שבדרך, באתר גלובס, 22 במאי 2012
• ערים מחולקות – סקירה כללית של דוגמאות בהיסטוריה, באתר "EFerrit"