Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פרנץ הונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־15:53, 23 באוגוסט 2024 מאת 2a02:3030:601:b6ff:8f51:d00:928d:4593 (שיחה) (←כתביו (מבחר))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פרנץ הונט
Hont Ferenc
קובץ:Relief of Ferenc Hont and György Buday in the Szeged Pantheon.jpg
לזכרם של פרנץ הונט וג'רג' בודאי הוצב התבליט בככר דום בסגד

פרנץ הונט (במקור עד 1946 הולצר, בהונגרית: Hont Ferenc; סגד, 4 באפריל 1907[1] – בודפשט, 11 במרץ 1979) היה במאי יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל), אסתטיקן תיאטרון. אחד מיוזמי משחקי הבמה הפתוחה של סגד בתחילת שנות ה-30. אשתו הראשונה הייתה זמרת האופרה ארז'בט הונט, אשתו השנייה הייתה השחקנית אילונה גרג.

קורות חיים עריכה

פרנץ הולצר נולד במשפחה יהודית, בנם של דניאל הולצר, סיטונאי בגדים עשיר מסגד ושל וילמה יוזפה רוט. הוא נחשב לילד פלא, כתב שירים כבר בגיל חמש.[2] את לימודיו השלים בסגד, אך עד מהרה הפסיק ללמוד, הסתובב ברחבי גרמניה והכיר את השירה הגרמנית ואת התיאטרון הגרמני. היו לו שאיפות פואטיות, שיריו פורסמו באנתולוגיה הלירית של סגד משנת 1922. עד מהרה למד אצל השחקן דיולה גל בבודפשט, ואז הפך לתלמידו הפרטי של השחקן והבמאי הצרפתי פירמן ז'מיאה (אנ') בפריז.

הוא יזם משחקי תיאטרון בחוץ, באוויר, על במה פתוחה בסגד יחד עם דיולה יוהאס כבר במחצית השנייה של שנות ה-20. זה התאפשר משנת 1930, לאחר בנייתו של ככר דום. בין השנים 1928 לבין 1937 עבד כבמאי הן בתיאטראות סגד והן בתיאטראות בודפשט. הבימוי המפורסם ביותר שלו היה העלאת הדרמה של אימרה מדאץ', טרגדיית האדם בסגד (26 באוגוסט 1933). הונט (אז עוד הולצר) היה אדם דינמי ביותר, שהשתתף בכל קבוצות העריכה הספרותיות, המשחק או העיתונים האוונגרדיים. אחד מחבריו הטובים ביותר היה הגרפיקאי ומתכנן התפאורות ג'רג' בודאי, שציורי הבמה שלו עזרו מאוד לעבודתו של הונט. הונט הצטרף לתנועה של מכללת הנוער סגד לאמנויות, שבה עשה רבות כדי להציג את תרבות התיאטרון באמצעות הופעותיו.

בין שתי מלחמות העולם הוא לא זכה להצלחה גדולה בקרב קהל התיאטרון בהונגריה שהתברך בטעם זעיר-בורגני, אבל בעבודה חרוצה מתמדת ומתמשכת הוא פעל רבות כדי לשנות את ציפיות הקהל הזה מהתיאטרון. בין השנים 1935–1938, במסגרת התאחדות השחקנים הארצית, ניהל בית ספר למשחק, הכשיר שחקנים ובמאים. הוא ערך את כתב העת "הבמה" (A Szinpad) בשנים 1935–1939. בין 1937 לבין 1943 הוא היה עורך העיתון "במה עצמאית" (Független Színpad) ובמקביל היה מנהיג קהילת העבודה של שחקנים צעירים שהתאגדו סביב העיתון.

הוא נלקח למחנות שירות העבודה ב-1944 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), שרד וחזר הביתה ביוני 1945. בשנים 1945–1949 מונה למנכ"ל האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. בשנת 1949 הוענק לו פרס קושוט. בין השנים 1949–1950 מונה לראש אגף במשרד התרבות ההונגרי. בין השנים 1950 ל-1951 היה מנהל תיאטרון הנוער (Ifjúsági Színház). הוא עבר לתיאטרון מדאץ' כבמאי (1951–1952). בין 1952 ל-1957 כיהן בתפקיד המנכ"ל של "המוזיאון הלאומי לתולדות התיאטרון" (Országos Színháztörténeti Múzeum). מקום העבודה האחרון שלו היה המכון למדעי התיאטרון (Színháztudományi Intézet), אותו ניהל בין 1957 לבין 1969. בתחומי האסתטיקה של התיאטרון, הבימוי, המשחק ותולדות התיאטרון, זכה להישגים בל יימחו והכשיר דור של עוזרים ותלמידים רבים.

מבימוייו (מבחר) עריכה

כתביו (מבחר) עריכה

  • A színjáték: tanulmány Buday György színpadterveivel. Szeged : Délmagyarország, 1932. 54 p. 6 t. : ill. (Ser. A Szegedi Fiatalok Művészeti Kollégiuma; 3.)
  • Színház és munkásosztály. Szeged: Városi Nyomda, 1935. 22 p. (Ser. A színpad könyvtára)
  • A színészi képzelet fejlesztése. Budapest: Színpad, 1936. 65 p. (Ser. A Színpad könyvtára 4.)
  • Az eltűnt magyar színjáték: hivatásos színjátszásunk a honfoglalástól a mohácsi vészig. Budapest: Officina, 1940. 181 p. 6 t.
  • Költészet a dobogón. Budapest: Popper, 1942. 44 p.
  • A rendező munkája: színjátszócsoportok számára. Budapest: Művelt Nép, 1952. 58 p.
  • A színjátszó munkája. Színjátszó csoportok számára; Művelt Nép, Budapest, 1952
  • Nagy magyar színészek; szerk. Gyárfás Miklós, Hont Ferenc; Bibliotheca, Budapest, 1958
  • Magyar színháztörténet; szerk., bev. Hont Ferenc; Gondolat, Budapest, 1962
  • From a director's notebook (Valóság a színpadon); ford. Halápi Jánosné; Színháztudományi Intézet, Budapest, 1962
  • Kis színházesztétika; TIT, Budapest, 1976 (Művészeti füzetek) 95 p. ISSN 0133-2090 1000, ISBN 963-411-112-2
  • A színház világtörténete, 1-2.; főszerk. Hont Ferenc; Gondolat, Budapest, 1972
  • A cselekvés művészete; ill. Bartha László; Gondolat, Budapest, 1972
  • A színház világtörténete; főszerk. Hont Ferenc, képanyag, bibliográfia Staud Géza; 2. bővített kiadás; Gondolat, Budapest, 1987

עריכות ספרים עיקריות עריכה

  • תולדות התיאטרון ההונגרי. בודפשט: מחשבה, 1962. 331 עמ'
  • אנציקלופדיית תיאטרון. עורך ראשי. פרנץ הונט, בודפשט: מחשבה, 1969.
  • ההיסטוריה העולמית של התיאטרון. בודפשט: מחשבה 1972.[5]

פרסים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פרנץ הונט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Születése bejegyezve a szegedi állami születési akv. 662/1907. folyószáma alatt.
  2. ^ Csaplár Ferenc: A Szegedi Fiatalok Művészeti Kollégiuma. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1967. 36. p.
  3. ^ Vladimir Vladimirovich Shcherbachov (1889-1952) orosz/szovjet zeneszerző, Dohányon vett kapitány c. operettjét 1943-ban írta.
  4. ^ Gáspár Margit: Hamletnek nincs igaza : színmű / Gáspár Margit; [rend. utószó Hont Ferenc]; [díszletterv. Ambrózy Iván] Budapest : Gondolat, 1963. 84 p., 1 t. (Ser. Játékszín 51.)
  5. ^ A kötet posztumusz 2. bővített kiadását 1986-ban jelentette meg a Gondolat Könyvkiadó Staud Géza és Székely György szerkesztői közreműködésével.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=פרנץ_הונט&oldid=866575"