אלברט בויד
פעולות נוספות
אלברט ג. בויד (באנגלית: Albert G Boyd; 22 בנובמבר 1906[1] – 18 בספטמבר 1976) היה מייג'ור גנרל ומחלוצי טיסות הניסוי בארצות הברית. במהלך 30 שנות הקריירה שלו, הספיק בויד לטוס כ-23,000 שעות טיסה על כ-723 סוגי מטוסים שונים. כשפרש בשנת 1957, הספיק כבר לבחון ולטוס על כל מטוס שהיה קיים בקטלוג כלי הטיס של חיל האוויר של ארצות הברית, החל מכלל סוגי המבצעיים ועד לאב-טיפוסים למיניהם.
למשך עשור שלם, משנת 1947 עד 1957 הטיס ואישר בויד כל דגם מטוס שהוזמן על ידי החיל. כשפרש, תרומתו היוצאת דופן של בויד זיכתה אותו בכינויים: "אבי טיסת הניסוי המודרנית", "טייס הניסוי מספר אחת בעולם" ועוד.
בין פרויקטיו ותפקידיו הידועים:
- ראש אגף הניסוי בסיס חיל האוויר רייט פטרסון
- מפקד בית הספר לטייסי ניסוי
- מפקד אגף טיסות הניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס
- מפקד מרכז הפיתוח האווירי רייט (בפיקודו, צ'אק ייגר היה לאמריקאי הראשון להטיס את מטוס המיג-15 באוקינאווה במסגרת מבצע מולה).
- סגן מפקד מטה מערכת הנשק, פיקוד מחקר ופיתוח אווירי
- הגנרל המפקד של בסיס אדוארדס
ב-19 ביוני 1947 הטיס בויד את אב-הטיפוס של השוטינג סטאר P-80, ה-P-80R והגיע איתו למהירות שיא של 1,004 קמ"ש, שיא שנשבר רק מספר חודשים לאחר מכן, כשצ'אק ייגר שבר את מחסום הקול (מאך 1) עם מטוס הבל X-1 שלו. באותה תקופה השיא נחשב לרשמי, אף על פי ששלוש שנים לפני כן, עוד בשנת 1944 במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחו מטוסי Me-163 ו-262 להגיע למהירויות דומות ואף יותר, אך שיאים אלו מעולם לא נחשבו לרשמיים.
בויד הוביל את תוכנית הבל X-1 והיה זה שבחר יחד עם סגנו, אל"ם פרד אסקאני את צ'אק ייגר להיות זה שישבור את מחסום הקול.[2]
בויד מת ב-18 בספטמבר 1976. הוא ואשתו אנה לו (1907–1981) נקברו בבית הקברות הלאומי בארלינגטון.[3]
הוקרה עריכה
במהלך שירותו עוטר בויד במספר מדליות:
- פרס אוקטב שנוט
- לגיון ההצטיינות
- צלב התעופה המצוינת
- מדליית השירות המצוין
- גביע אייר פאוור
- פרס שילינג
- מדליית האווירונאוטיקה
- Brevet Militarire de Pilote d'Aviation
- טיילת הכבוד של תעופה וחלל[4]
קישורים חיצוניים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- צ'אק ייגר ולאו ג'נוס. ייגר: אוטוביוגרפיה מאת גנרל צ'אק ייגר (1985), תרגם רמי בנימיני, הוצאת "מטר" משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1986. ISBN 965-05-553-0275-0.
הערות שוליים עריכה
- ^ Fogerty, Robert P. (1953). "Biographical Data on Air Force General Officers, 1917-1952, Volume 1 – A thru L".
- ^ Yeager, Chuck; Janos, Leo (1985). ייגר: האוטוביוגרפיה, עמ' 98
- ^ Burial Detail: Boyd, Albert (Section 11, Grave 773-1).
- ^ Chandler, John (September 17, 1991). "Neil Armstrong to Join Lancaster Walk of Honor". The Los Angeles Times.