Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ספריית עץ חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־19:20, 6 במאי 2026 מאת imported>עמד
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ספריית עץ חיים
[[File:{{#property:P18}}|220px]]
גודל האוסף 25,000 ספרים ו-560 כתבי יד

ספריית עץ חיים היא הספרייה של הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם. ספרייה זו היא הספרייה היהודית הפעילה הוותיקה ביותר.

היסטוריה עריכה

קובץ:תפלה לדוד.pdf
תפלה שכתב דוד מונטזינוס לרגל תרומת האוסף הפרטי שלו לספריה

בשנת 1639 התאחדו הקהילות הספרדיות של אמסטרדם לקהילה אחת בשם 'תלמוד תורה', בראשותו של רבי שאול מורטירה. הרב מורטירה הקים בעיר ישיבה בשם 'עץ חיים' (או 'מדרש עץ חיים'), ולבית מדרשה נאספו ספרי הקודש של כל הקהילות הספרדיות בעיר. בשלב זה, תחילת דרכה של הספרייה, מנתה הספרייה 246 ספרים בלבד[1].

בשנת 1672 מונו לספרנים שני מנצחי המקהלה של הקהילה. ב-1675 שוכנה הספרייה במבנה בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בו היא שוכנת עד היום.

בקטלוג הספרייה מ-22 במרץ 1764 נמנו 685 ספרים, הקטלוג נערך על ידי הספרן 'הגזבר האדון שלמה אנריקס פירירה'[2]. ב-1816 נקבע תקנון חדש ל'מדרש עץ חיים', והוקדשו בו מספר סעיפים לספרייה, בתקנון נכתב שהחל מעתה ימונו שני ספרנים בשכר שנתי של שישים גולדן, במסגרת תפקידם עליהם "לנקות את הספרייה שמונה ימים לפני חג הפסח ולפני ראש השנה, כלומר הם ינערו היטב את הספרים ויסירו מהם את האבק, כך שהספרים יהיו במצב מסודר ונקי". כמו כן נכלל בתקנון סעיף הקובע "אם יתברר שהספרנים אינם ממלאים את תפקידם כראוי וכן אם יחסר ספר מהספרים... הם יכסו את כל ההוצאות"[3].

ב־1866 מונה דוד מונטזינוס לספרן, הוא הרחיב את האוסף ובשנת 1899 תרם לספרייה את אוספו הפרטי, מונטזינוס הפך את הספרייה לגדולה והחשובה ביותר מבין הספריות היהודיות, וכהוקרה על פעילותו שונה שם הספרייה ל"עץ חיים־מונטזינוס".

במלחמת העולם השנייה, החרימו הנאצים את הספרייה והעבירו אותה לגרמניה, לאחר המלחמה הוחזרו כמעט כל הספרים לספרייה למעט כמה כתבי יד וספרים נדירים שהועברו מיד עם כיבוש הולנד לכספת בנק ואבדו. בשנת 1971 רצתה הנהלת הספרייה להעבירה לישראל, אולם תוכנית זו לא יצאה לפועל[4]. בשנת 2003 הוכרה הספרייה כחלק מתוכנית זיכרון עולם[5].

החל ממרץ 2014 הספרייה משתפת פעולה עם הספרייה הלאומית של ישראל ועם ספריית רוזנטליאנה לדיגיטציה של מאגר הספרים שלה והנגשתו ברשת[6].

ספריית עץ חיים האשכנזית עריכה

הקהילה האשכנזית באמסטרדם החזיקה גם היא ספרייה בשם עץ חיים[7], עם הדלדלות הקהילה בשנות ה-80 של המאה ה-20, נמסרה הספרייה לספריית מרדכי ועדינה כץ, שבישיבת הר עציון, שם היא שוכנת בחדר המכונה 'חדר אמסטרדם'.[8].

לקריאה נוספת עריכה

  • ריצ'רד ה. פופקין, פילוסופיה ופולמוס בכתבי היד של "עץ חיים", מחקרים על תולדות יהדות הולנד 3, עמ' 55-63

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ספריית עץ חיים]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאוצרות ספריית עץ חיים, ירושלים, תש"מ, עמ' 8
  2. ^ קטלוג ספריית בית המדרש עץ חיים, באתר הספרייה
  3. ^ יעקב י' וזדיאס, בית המדרש "עץ חיים" באמסטרדם במאה התשע־עשרה, מחקרים על תולדות יהדות הולנד 5, עמ' 286
  4. ^ נשיא המדינה אפרים קציר - הספריה של הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, באתר ארכיון המדינה
  5. ^ Library Ets Haim - Livraria Montezinos | United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, אונסק"ו
  6. ^ גילוי אוצרותיה של הספרייה היהודית העתיקה ביותר בעולם, באתר הספרייה הלאומית של ישראל, ‏מרץ 2014
  7. ^ אברהם מאיר הברמן, אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים, תשל"ד, עמ' 44
  8. ^ אהרן ביג'ל, ‏דפוסי אמשטרדם מהמאות 17–18, באתר Academia.edu
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ספריית_עץ_חיים&oldid=819825"