Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ארנה אבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־16:58, 29 באוקטובר 2025 מאת ~2025-28641-51 (שיחה) (ביוגרפיה: ניסוח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ארנה אבר
Éber Ernő

ארנה אבּר (במקור אלנברגר, בהונגרית: Éber Ernő; בודפשט, 9 באוקטובר 1874[1] – בודפשט, 7 בספטמבר 1968)[2] היה אגרונום, מגדל בעלי חיים, פוליטיקאי חקלאי, היסטוריון כלכלי יהודי-הונגרי. אחיו היו אנטל אבר (18721950) כלכלן, פוליטיקאי וכן של לאסלו אבר (18711935), היסטוריון אמנות ומתרגם.

ביוגרפיה עריכה

ארנה אבר נולד במשפחה יהודית (שככל הנראה התנצרה אי מתי במהלך תולדותיה). הוריה היו קארוי אלנברגר, סוחר, ואילונה זוננברג. הוא סיים את האקדמיה לכלכלה במושונמגיארובאר ב־1895. לאחר מכן הפך לעוזר כלכלי בדרקאג'האז (Derekegyház). שאנדור קארוי הבחין במאמרו שפורסם ב־1897 והזמין אותו להיות מזכיר אחוזתו בפוֹט (Fót). ב־1899 הפך לעוזר המזכיר של האגודה הכלכלית של טרנסילבניה בקולוז'וואר, שם גם השיג תואר במשפטים. ב־1907 הפך למזכיר האגודה הכלכלית של מחוז שופרון וב־1917 הפך למנכ"ל האגודה. הוא גם נבחר למזכיר ראשי לשם כבוד של המחוז. שמו נקשר בייסוד קואופרטיב חלב שופרון ובית הספר החקלאי בצ'רמאיור.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לבודפשט, שם ב־1924 החל לערוך את כתב העת של מגדלי בעלי החיים עד 1939, ומשנת 1932 את לוח מגדלי בעלי החיים. בנוסף, בין השנים 19271938 הוזמן על ידי משרד החקלאות לחקור את הערך התזונתי של החלב ושל מוצרי החלב וכן לפעילויות תעמלנות נלוות. בעיקרו של דבר, קמפיין החלב בבתי הספר קשור בשמו. הוא השתתף במספר קונגרסים בינלאומיים במהלך השנים הללו. ב־1938 הפך ליועץ הכלכלי של הבנק ההונגרי-איטלקי.

ב־1940 תרגם להונגרית את יצירתו של אדם סמית בת שני הכרכים (עושר העמים - "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות"), ובשנת 1946 תרגם את דוחותיו של הרמטכ"ל האמריקני ג'ורג' קטלט מרשל (George Catlett Marshall) בשנים 19431945 שפורסמו בארבע מהדורות. כהיסטוריון כלכלי פרסם ב־1942 כרך על היסטוריה כלכלית באחוזות משפחת סצ'ני. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פקיד של מפעל החוטים והבדים ברובע 13 של בודפשט (1945–1950). ב־1952 הפך לעמית מחקר במוזיאון החקלאי ההונגרי, ומשנת 1957 פרש כאחד המומחים להיסטוריה חקלאית של המוזיאון.

עבודותיו העיקריות[3] עריכה

  • המשבר החקלאי וסיבותיו (Hungarian Farmers' Review, 1897)
  • מאבק הגזעים. נתונים על סוגיית הלאומיות הטרנסילבנית (1905)
  • תנאים לשינוי החקלאות ההונגרית (1906)
  • אחוזות גדולות-אחוזות קטנות (1930)
  • מדיניות אחוזות סבירה (1935)
  • בעל האחוזות של צנק (1942)
  • מיהו האיכר ההונגרי ומה הוא היה יכול להיות (סגד, 1944)
  • הזנה חסכונית (עם אישטוואן וייזר, 1947, 1948)
  • התפתחות גידול בעלי חיים הונגרי (1961)

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ Éber Ernő művei