קרן העושר של נורווגיה

קרן העושר של נורווגיה

נתונים כלליים
מדינה
קואורדינטות	{{#coordinates:|||||||| | |name= }}
נתוני חברת תעופה
יאט"א {{#property:P229}} ICAO {{#property:P230}} אות קריאה {{#property:P432}}

קרן העושר של נורווגיה או "קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה" (בנורווגית: Statens pensjonsfond) מורכבת משתי קרנות עושר ריבוניות נפרדות בבעלות ממשלת נורווגיה.

"קרן הפנסיה הממשלתית - העולמית", המכונה גם "קרן הנפט", הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורווגי. יש לה יותר מ-1.3 טריליון דולר בנכסים, כולל החזקה של 1.4% מכלל המניות של החברות הציבוריות בעולם, מה שהופך אותה לקרן העושר הריבונית הגדולה בעולם. במאי 2021, היקף הקרן היה שווה לכ-248,000 דולר לכל אזרח נורווגי. היא מחזיקה בהשקעות בנדל"ן והשקעות באפיקי "הכנסה קבועה" (Fixed Income), כדי לייצר תזרים מזומנים במועדים קבועים. חברות רבות מודרות על ידי הקרן מטעמים אתיים.

"קרן הפנסיה הממשלתית - נורווגיה" קטנה יותר, והוקמה בשנת 1967 כסוג של קרן ביטוח לאומי. היא מנוהלת בנפרד מקרן הנפט ומוגבלת להשקעות מקומיות וסקנדינביות, ולכן היא בעלת מניות מפתח בחברות נורווגיות גדולות רבות, בעיקר דרך הבורסה לניירות ערך של אוסלו.

מטרה

מטרת הקרן היא להשקיע חלק מהעודפים הגדולים שנוצרו על ידי מגזר הנפט הנורווגי, בעיקר ממסים על חברות, אך גם מתשלום עבור רישיונות לחיפושי נפט וכן מהריבית הכספית הישירה של המדינה ודיבידנדים מחברות הנפט שבבעלות חלקית של המדינה. על פי הערכות, ההכנסות השוטפות ממגזר הנפט נמצאות בשיאה ותרדנה בעשורים הבאים. קרן הנפט הוקמה בשנת 1990 לאחר החלטה של המחוקק במדינה, להתמודד עם השפעות הירידה הקרובה בהכנסות ולהחליק את ההשפעות המפריעות של תנודות גבוהות של מחירי הנפט.

כפי ששמה מרמז, קרן הפנסיה הממשלתית העולמית מושקעת בשווקים פיננסיים בינלאומיים, כך שהסיכון אינו תלוי בכלכלה הנורווגית. הקרן מושקעות במעל ל-9,123 חברות ב-73 מדינות (נכון ל-2021).

הרקע להקמת הקרן

נורווגיה חוותה עודפים כלכליים מאז פיתוח משאבי הנפט והגז שלה בשנות ה-70 של המאה ה-20 מציאות זו, יחד עם הרצון להפחית את התנודתיות הנובעת משינויים במחירי הנפט, הניעו את הקמתה של קרן הנפט של נורווגיה, כיום קרן הפנסיה הממשלתית-הגלובלית (GPF-G). חוסר היציבות של מחירי הנפט מעורר דאגה מתמדת במדינות התלויות בנפט מאז תחילת הפריחה בהפקת הנפט, אך במיוחד בעשורים שלאחר משברי הנפט בשנות ה-70. מכיוון שהתמ"ג הריאלי של מדינות מייצאות נפט קשור למחיר הנפט, מטרתם של יצואנים אלו היא לייצב את דפוסי צריכת הנפט, ושורה של מדינות מייצאות נפט הקימו קרנות עושר ריבוניות, ככלי מדיניות יעיל להשגת תוצאה זו. אימוץ גישה זו על ידי נורווגיה תואם את המגמות הכלכליות העולמיות, במיוחד את דפוסי ההשקעה. ההשקעות הבינלאומיות עלו בקצב גבוה משמעותית מהתמ"ג העולמי או מהסחר העולמי של סחורות ושירותים, ועלו ב-175% במהלך תקופה שבה שני המדדים הראשונים עלו ב-53% וב-93% בהתאמה.

קרן הפנסיה הממשלתית העולמית (בנורווגית: Statens pensjonsfond Utland, SPU) היא קרן שאליה מופקד העושר העודף המיוצר מהכנסות הנפט. שמה שונה בינואר 2006 מקרן הנפט של נורווגיה. הקרן מכונה בדרך כלל קרן הנפט (Oljefondet).

מועצת האתיקה של הקרן

מתנהל דיון מתמשך על מדיניות ההשקעות של הקרן, לאחר שהתגלו מספר מקרים של השקעה בחברות שנויות במחלוקת, המעורבות בעסקים כמו ייצור נשק, טבק ומוצרים מזהמים. המועצה המייעצת לאתיקה של קרן הנפט הוקמה ב-19 בנובמבר 2004 בצו מלכותי. בהתאם לכך, הוציא משרד האוצר של נורווגיה תקנה חדשה לניהול קרן הנפט הממשלתית, הכוללת גם הנחיות אתיות.

במרץ 2019 הודיעה הקרן כי תפסיק להשקיע בחברות נפט.

על פי ההנחיות האתיות שלה, הקרן אינה יכולה להשקיע כסף בחברות שתורמות במישרין או בעקיפין להרג, עינויים, שלילת חירות או הפרות אחרות של זכויות אדם במצבי סכסוך או מלחמות. עם זאת, הקרן רשאית להשקיע במספר חברות המייצרות נשק, שכן רק סוגים מסוימים של נשק, כמו נשק גרעיני, אסורים כאובייקטים להשקעה על פי ההנחיות האתיות.

משיכת השקעות מישראל

בהתאם להנחיות האתיות שלה מכרה הקרן החזקות שהיו לה בחברות ישראליות: אלביט מערכות, שפיר הנדסה ותעשייה, מבנה נדל"ן, אפריקה-ישראל ודניה סיבוס, בגלל פעילותן בשטחים, ובעקבות כלשונה "הפרה רצינית של זכויות אדם באזור מלחמה על ידי בנייה בהתנחלויות במזרח ירושלים". בדצמבר 2022 הודיעה הקרן על כוונתה להפסיק את השקעותיה בישראל, והתנתה את המשך ההשקעות בהתחייבות של הבנקים להפסיק להעביר כספים לחברות שפועלות בשטחים, התחייבות שהבנקים סירבו לתת. ביוני 2023 חזרה בה הקרן מההחלטה למשוך את ההשקעות מישראל, אחרי שהודיעה שתבחן את מהלכי הממשלה החדשה ותוודא שהכסף לא מושקע בחברות שפועלות בשטחים. בדצמבר 2024 מכרה הקרן את כל אחזקותיה בחברת בזק בגלל פעילותה בהתנחלויות. במאי 2025 מכרה הקרן את אחזקותיה בחברת פז, בשל החזקתה בתשתיות לאספקת דלק להתנחלויות. באוגוסט 2025 הודיעה הקרן על מכירת אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות נוספות, בהן מנועי בית שמש, והודיעה כי היא מסיימת את כל התקשרויותיה עם מנהלי נכסים ישראלים שמטפלים בהשקעותיה בישראל, וכי היא מתכוונת ״לנקות״ את הפורטפוליו שלה מחברות ישראלית. החברה מכרה גם את החזקותיה בבנקים ישראליים: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי.

קישורים חיצוניים

• ברק רביד ועמירה הס, שגריר נורווגיה ל"הארץ": הפסקת התמיכה באלביט - לא חרם נגד ישראל, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
• אתר למנויים בלבד אקונומיסט, יש להם 880 מיליארד דולר - וכאב ראש גדול, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2016
• שירי חביב ולדהורן, ‏משקיעה מפתיעה בהנפקת סלקום: קרן העושר הנורבגית רכשה מניות במיליוני שקלים, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2019
• אסף אוני, ‏קרן העושר הנורבגית מציגה שיא חדש, וטעות קטנה שהשתלמה בגדול, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2021
• אסף אוני, ‏קרן העושר הנורבגית מבטיחה "להיות שחקן משמעותי" בתחום הנדל"ן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2021
• זאב אברהמי, שכרון כוח וחזית מול טראמפ: מי את קרן העושר הנורבגית ומה יש לך נגד ישראל?, באתר ynet, 12 בספטמבר 2025