Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פארק האגמים, נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־09:03, 18 במאי 2026 מאת imported>בריאן (הגהה, צמצום פירוט לא אנציקלופדי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פארק האגמים, נשר
אחד האגמים מתוך השניים. סביב האגמים יסללו שבילי אופניים וצעידה, יוצבו ספסלים, יינטעו עצים ופרחים.
אחד האגמים מתוך השניים. סביב האגמים יסללו שבילי אופניים וצעידה, יוצבו ספסלים, יינטעו עצים ופרחים.
נתונים ומידות
שטח {{#property:P2046}}
מיקום
מדינה
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
קובץ:Flag of None.svg [[|]]

פארק האגמים הוא פארק שעיריית נשר מקדמת את הקמתו כחלק ממיזם שיקום הקישון והאגמים בנשר. התוכנית היא ליצור פארק שבו האגם המזרחי הקטן יהפוך למרכז פעילות ספורטיבית, והאגם המערבי הגדול יישאר טבעי לבעלי חיים ועופות.

היווצרותם של האגמים עריכה

קובץ:Park nesher.jpg
פסלים של דינה מרחב. צילום משנת 1995. רוב הפסלים נעלמו בשנת 2023, למעט הפסל "אל השמש" ששוכן במרכז המעגל

האגמים נוצרו מעליית מי תהום כתופעת לוואי לחציבה וכרייה של קרקע על ידי מפעל המלט "נשר" לשם הפקת חרסית לשם ייצור צמנט פורטלנד. האגמים כונו "מחפרים" בפי עובדי המפעל ומכאן רווח שמם בפי תושבי נשר. במשך השנים ייצור המלט במפעל בנשר פסק ועבר למפעל נשר רמלה. האגמים נותרו על עומדם כשהשטח סגור למבקרים. בעקבות החלטת הבעלים של בית החרושת, כלל תעשיות, לבנות שכונה במחצבת נשר הישנה ועל שטח המפעל של נשר שעומד לפני סגירה, הועברו שטחי האגמים לבעלות העיר נשר. עיריית נשר הצליחה לקבל תקציב של 40 מיליון ש"ח מהקרן לשיקום מחצבות ובשיתוף איתה החלו במיזם שנקרא פארק האגמים, במסגרתו יהיו האגמים לאתר תיירות ונופש בעיר.[1]

קובץ:Givat Ha'Amadot , view from road 7212 (1).jpg
נוף אל האגמים. במרכז התמונה גבעת העמדות. צולם ב-2017
קובץ:שדה של פרחי נרקיס מצוי בעיר נשר מצפון וצמוד לכביש 75 בשטח פארק האגמים נשר.jpg
שדה נרקיסים בשטח פארק האגמים נשר. צולם בדצמבר 2025. שדה הנרקיסים נעקר, לצורך יצירת מגרש חניה למבקרים בפארק
קובץ:ביצת החורף בה נמצאו טריטוניים הנמצאים בסכנת הכחדה, ליד האגם המזרחי בפארק האגמים נשר (3) צולם ב-23 בפברואר 2024.jpg
שלולית החורף בה נמצאו טריטוניים הנמצאים בסכנת הכחדה, ליד האגם המזרחי בפארק. צולם ב-23 בפברואר 2024
קובץ:שלולית חורף ליד האגם המזרחי בפארק האגמים נשר, ברקע מתקנים של מפעל למלט נשר.jpg
אזור שלולית החורף ליד האגם המזרחי, באפריל 2026, אזור מסומן בגדר כתומהף ברקע מתקנים של מפעיל למלט נשר בצמוד לכביש 75

תוכנית השיקום של הפארק עריכה

במסגרת תוכנית חינוך סביבתי עיריית נשר תנגיש לציבור ותשקם את הקישון ואת אזור האגמים בנשר כמו גם את נשר מפעלי מלט ישראליים. העייריה תפתח סביב האגמים פעילות תיירותית ואתר נופש. במסגרת פרויקט רחב ובשיתוף תלמידי העיר העירייה מבקשת להעלות את המודעות לסביבה ושימור הטבע והנוף במקום.

במסגרת התכנון העתידי לפארק האגמים וכחלק מתוכנית המתאר המחוזית מתוכנן שיסללו באזור שבילי אופניים וצעידה, יוצבו ספסלים, יינטעו עצים ופרחים. אבן פינה הונחה בטקס להקמתו של “שביל שותפות”, דרך בה נשקף הנוף לפארק האגמים. במסגרת תוכנית חינוכית שגובשה בעיריית נשר בשיתוף המועצה לישראל יפה ומפעל נשר תלמידי האזור יילמדו וייסיירו בסביבותיו של נחל הקישון ובאזור האגמים. התלמידים יחקרו את הטבע ואת הסביבה באזור.[2] עלות התכנית הצפויה היא למעלה מ-40 מיליון ש"ח.[1]

פארק הפסלים מרחב-נשר עריכה

בשנת 1989 פנה יהודה יזרעאלי מנהל מפעל נשר חיפה שבעיר נשר אל הפסלת דינה מרחב, וסיפר לה על חזונו ליצירת פיסול סביבתי תוך שימוש במאגרי הענק של גרוטאות הברזל שהיו בעבר מכונות שייצרו מלט.

בעקבות כך יצרה מרחב בשנת 1995 פארק פיסול תעשייה בשטח מצידו הצפוני של כביש 75 שבו מתוכנן על ידי עיריית נשר פארק האגמים. פסלים הוצבו גם בתוך שטח המפעל שנסגר בשנת 2020. פסל אחד הוצב בשער המפעל בצמוד לדרך בר יהודה היום ממזרח ובצמוד לאצטדיון נשר. זה היה הפסל הראשון של דינה מרחב במסגרת פרויקט הפסלים בשיתוף פעולה עם המפעל. חברת "נשר" הפיקה בשנת 1996 חוברת בשם "מרחב-נשר, פארק פיסול תעשייה" המתעדת את יצירת הפסלים תוך כדי עבודה, ואת הפסלים עצמם לאחר שהוצבו המקומות השונים.[3]

בשנת 2023 חלק גדול מהפסלים ניזוקו על ידי גנבי מתכות. בשטח שבתוך פארק האגמים שרד רק הפסל המרכזי עשוי מברזל ששמו "אל השמש".[4][5]

התנגדויות ועררים לתוכנית עריכה

בינואר 2024 פורסמה תוכנית פיתוח לפארק האגמים בנשר להפקדה ולהתנגדויות הציבור. התוכנית, בניהול עיריית נשר, כוללת שינוי תוואי הדרך והקמת תשתיות חדשות כגון חניון, מבנים ושבילי הליכה, תוך ניצול שטחי מחצבת נשר הישנה. היא מתבססת על תוכנית שאושרה בשנת 2019.[6] סקר עצים שנערך כחלק מהתוכנית בחן 6,751 עצים, והמליץ לכרות 2,411 עצים, רובם עצי אשל הפרקים, לצורך פיתוח תשתיות הפארק.

התוכנית עוררה שלוש התנגדויות עיקריות:

  • חריגה מגבולות הפארק המתוכנן (הקו הכחול), כאשר סקר העצים כלל עצים מחוץ לשטח המוגדר.
  • פגיעה אפשרית בגן הפסלים של הפסלת דינה מרחב ואי-התחשבות באפשרות שיקומו.
  • חששות סביבתיים נוספים, כולל עומס תחבורתי והשפעה על איכות החיים, במיוחד לאור תחזיות לגידול אוכלוסייה בעיר.

באפריל 2024 התקיימה ישיבת התנגדויות בוועדה המרחבית "מורדות הכרמל". הוועדה קיבלה חלקית את ההתנגדויות בנוגע לסקר העצים, והטיפול בנושא גן הפסלים הועבר לעיריית נשר ולקרן לשיקום מחצבות.[7]

פגיעה בערכי טבע במסגרת הקמת הפארק עריכה

בינואר 2026 התפרסם שעיריית נשר פנתה לפקיד היערות בבקשת רישיון כריתה של 2,100 עצים. פקיד היערות לא אישר את כל הכריתה שעיריית נשר ביקשה. הוא החליט לשמר מהעצים שנועדו לכריתה 722 עצים, מתוכם 49 עצי אקליפטוס המקור, והיתרה עצי אשל הפרקים. בנוסף אמר שהערך החלופי [א] שעיריית נשר תצטרך לשלם על העצים שייכרתו הוא: 11,126,184 ש"ח, במקום 959,687 ש"ח כפי שנרשם בסקר העצים. לדברי ברקאי הסקר היה לקוי בנושא חישוב ערכיות העצים.[8][9]. בעקבות ערר שהגישה עיריית נשר על החלטת פקיד היערות. פרסם ארז ברקאי ב-1. במרץ 2026 החלטה חדשה שבה העביר ביקורת רבה על הדרך בה חושב הערך החליפי של העצים לכריתה וכתב: ”בכל הנוגע לחישוב הערך החליפי, הרי שאין כל ספק כי האופן שבו הוצג חישוב הערך החליפי בפני פקידת היערות האזורית היה רשלני.”.[10] אישר את כריתת כל העצים וכתב ”לאחר תיקון טעויות אלו, שווי הערך החליפי לפרויקט זה עומד על סך של 2,980,940 .₪ יש לוודא כי מתקבלת התחייבות חשב בשווי הערך החליפי, בטרם יחודש רישיון הכריתה ”.[11]

במסגרת הפעולות להקמת הפארק עיריית נשר חרשה שדה כלניות בגוונים שונים ליד האגמים המזרחי. בלי לבצע העתקה מבוקרת של הצמחים בליווי אקולוגי, שהיה משמר את הכלניות שהן ערך טבע מוגן. לטענת עיריית חריש הקרקע, נעשה בגלל הכרח הנדסי כי הקרקע אינה יציבה. לטענת רשות הטבע והגנים, בוצעו העתקות של גאופיטים. לא נתנו הסבר לגבי חריש שדה הכלניות שהוא שדה ותיק וידוע.[12]

בסוף חודש מרץ 2026, העלתה החברה להגנת הטבע טענות שמסגרת הקמת הפארק, קיימת סכנת פגיעה בבעלי חיים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה, ובצמחים מוגנים נדירים. לדבריה בסמוך לאגם המזרחי-דרומי קיים אחו לח שגדלים בו אירוס הביצות ונעצוצית סבוכה שניהם מינים המוגדרים בסכנת הכחדה בתוך האגם עצמו שבו מתוכננת פעילות מים ספורטיבית חי דו חי טריטון פסים, המצוי בסכנת הכחדה חמורה. החברה מציעה להרחיק את שבילי ההליכה למרחק גדול יותר מהאגם.[13]

האגם הגדול המערבי-צפוני, המיועד להישאר טבעי, מאכלס בתוכו את העוף צחראש לבן הכולל חמישית מאוכלוסיית עופות אלה. כמו כן חמישה זוגות של ברווז משויש מתוך חמישים זוגות של ברווז זה המקננים בישראל. בנוסף מקננים בו עופות רבים נוספים כמו: טבלן בינוני, פלמינגו, קורמורניים וברווזיים בכמויות מאוד גדולות. החשש הוא שהפיתוח הרב כולל ביקורים רבים, יפגע בהם במיוחד כשלא תוכננה תשתית תומכת טבע, הכוללת הרחקת תאורה ושבילים מהאגם.[13][5]

בחודש מאי 2026, למרות שרק כ-10% מהנרקיסים הועתקו על ידי רט"ג, כוסה שדה הנרקיסים בחצץ. [14][דרוש מקור: יש מקור לנתונים? תמונה של מגרש סלול לא יכולה להיות מקור]

הקמת הפארק עריכה

קובץ:שדה הכלניות בפארק האגמים נשר 2.jpg
שדה כלניות בצבעים שונים בשדה צמוד לפארק האגמים, נשר צולם ב-16 בינואר 2026. במסגרת עבודות שעיריית נשר עושה בפארק, השדה הזה נחרש על ידי דחפורים
קובץ:שדה הכלניות שנחרש ללא העתקת כלניות ליד האגם המזרחי בפארק האגמים נשר (4).jpg
שדה הכלניות שנחרש ללא העתקת כלניות ליד האגם המזרחי בפארק האגמים נשר. צולם באפריל 2026
קובץ:עלים של אירוס הביצות שכבר פרח בתוך שדה בפארק האגמים נשר 11.4.26 (1).jpg
עלים של אירוס הביצות שכבר פרח בתוך שדה בפארק האגמים נשר. בעונת הנרקיסים, שדה זה מלא בנרקיסים

ב- 9 ביולי 2024 פרסמה הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל את אישור תוכנית פארק האגמים. ב-19 ביולי 2024 פרסמה עיריית נשר כי הקרן לשיקום מחצבות יצאה למכרז תכנון ולביצוע של פארק האגמים[15]

ב-8 בדצמבר 2025 פרסם רועי לוי ראש עיריית נשר פנייה לציבור להגיע לטקס הנחת אבן הפינה של הפארק שיתקיים ב-30 בדצמבר 2025 בנוכחות שר האנרגיה אלי כהן[16] העבודות בפארק החלו בסוף נובמבר 2025. ב-30 בדצמבר 2025 התקיים טקס הנחת אבן הפינה בנוכחות השר אלי כהן, יושב ראש הקרן לשיקום מחצבות והמנכ"ל ותושבי נשר.

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ ערך חלופי לעץ הוא הערך הכספי שנקבע לעץ המיועד לכריתה, במטרה להבטיח השקעה של סכום זהה בנטיעת עצים חדשים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 האגמים של נשר: "הופכים חלום למציאות", News: חיפה והקריות, 1 בדצמבר 2020.
  2. ^ חיפה, תאגיד החדשות, "פארק האגמים נשר" יהפוך מוקד לפעילות חינוכית וסביבתית | חי פה - חדשות חיפה, תאריך=בפברואר 2016
  3. ^ "מרחב-נשר, פארק פיסול תעשייה" אוסף הארכיון ההיסטורי של העיר נשר
  4. ^ תוכנית 355-1095835 שם התוכנית: מכ/886/א פארק האגמים, נשר, מסמך התנגדויות באתר הוועדה המרחבית מורדות הכרמל
  5. ^ 1 2 בעיות בפארק האגמים נשר, ערכי טבע מוגנים נמצאים בסכנת הכחדה וגן הפסלים של דינה מרחב
  6. ^ תוכנית 355-0359364 מכ/886 מתחם "כלל" - מגורים נשר באתר ועדה לתכנון ובנייה מורדות כרמל
  7. ^ תוכנית 355-1095835 שם התוכנית: מכ/886/א פארק האגמים, נשר באתר הוועדה המרחבית מורדות הכרמל
  8. ^ גיא נרדי, פקיד היערות הארצי: הפיצוי על עקירת העצים בפארק האגמים בנשר יזנק מ-900 אלף ל-11 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2026
  9. ^ מסמך ארז ברקאי, הנדון: החלטת השגה פארק האגמים נשר, 4בינואר 2026
  10. ^ מסמך ארז ברקאי, פקיד היערות משרד החקלאות, הנדון: החלטת השגה מעודכנת פארק האגמים נשר, 1 במרץ 2026, סעיף 7
  11. ^ מסמך ארז ברקאי, פקיד היערות משרד החקלאות, הנדון: החלטת השגה מעודכנת פארק האגמים נשר, 1 במרץ 2026, סעיפים 9-8
  12. ^ מי אחראי לחישוף שדה הכלניות באגמי נשר? פרויקט השיקום מעורר ביקורת על פגיעה בערכי טבע, אתר חי פה, סמר עודה - כרנתינג'י, 16 במרץ 2026
  13. ^ 1 2 החברה להגנת הטבע נגד פארק האגמים בנשר, בועז כהן, כלבו, 25 במרץ 2026
  14. ^ שדה הנרקיסים שנעקר בפארק האגמים נשר מכוסה בחצץ לבניית מגרש חניה, צילום בוויקישיתוף, 16 במאי 2
  15. ^ נשר – פרויקט פארק האגמים יוצא לדרך וצפוי למשוך מאות אלפי מבקרים בשנה 18 ביולי 2024, ניוז חיפה והקריות
  16. ^ אני מתכבד להזמין את תושבי העיר להצטרף אליי לטקס הנחת אבן הפינה בתאריך 30.12.25 לשיקום מחצבת נשר (אגם המחפר) ולהקמת פארק נוי־לנד, במעמד שר האנרגיה אלי כהן